לא תבשל גדי בחֲלֵב אימו
562. לא תבשל גדי בחֲלֵב אימו. גדי הוא מס"א, שלא יינק מהשכינה. בחלב האם היה צריך לומר, מהו אימו? כנ"י, המלכות, אינה אימו של צד הטומאה, כי כנ"י היא האמא הקדושה, בחלקם של ישראל התאחדה, שכתוב, כי חֵלֶק ה' עַמו.
563. אמא, המלכות, התאחדה להם למעלה לצד של הקדושה ולצד של הטומאה, אחד לימין, ואחד לשמאל, שבכל צד יש ימין ושמאל. וכולם תלויים באם הזו, שהיא אמא הקדושה, המלכות, ונאחזים בה.
564. נאחזים בה בשעה שהאם הזו יונקת מצד האחר, והמקדש נטמא, והנחש החזק מתחיל להתגלות, אז יונק הגדי מחלב אימו והדינים מתעוררים.
וע"כ ישראל מקדימים ומביאים ביכורים, ובשעה שמביאים אותם, צריכים לומר, ולפתוח בלבן כמ"ש, ארַמי אובֵד אבי, שרצה בכשפיו האלו לשלוט על יעקב ועל הזרע הקדוש. ולא ניתנו בידו, ולא נמסרו ישראל לצד הזה. וע"כ מעבירים בזה כוח הנחש, והגדי לא יוכל לינוק מחלב אימו. וע"כ כתוב, ראשית ביכורי אדמתך תביא, לא תבשל גדי בחלב אימו, שלא יינק הצד הזה מחלב אימו, המלכות, שלא ייטמא המקדש ולא יתעוררו הדינים.
565. משום זה, לא יאכלו בשר בחלב כל הזרע הקדוש. וכל מי שבא מהצד הקדוש, כדי שלא לתת מקום למי שאינו צריך, כי במעשה תלוי הדבר, שצריכים מעשה למטה כדי לעורר למעלה. אשריהם ישראל מכל העמים עכו"ם, שריבונם קרא עליהם, ובךָ בָּחר ה' להיות לו לעם סגולה. וכתוב, כי עם קדוש אתה לה' אלקיך. וכתוב, בנים אתם לה' אלקיכם.
566. בשעה שמעשיהם של ישראל אינם טובים, כתוב, עַמִי נוֹגְשָׂיו מעולֵל ונשים מָשְׁלו בו. כל מי שאוכל מאכל של בשר ושל חלב בשעה אחת או בסעודה אחת, שהם מתחברים יחד, כמו שאוכל בשר בחלב ביחד. ארבעים יום נראה גדי מְקוּלָס בעורו, שנִצלֶה כולו כאחת ביחד עם ראשו, לאלו של מעלה, וחבורה של טומאה מתקרבת עימו, וגורם לעורר בעולם דינים שאינם קדושים.
567. ואם הוליד בן בימים האלו, משאילים לו נשמה מצד האחר, שאינה צריכה לו, כי מטמאת אותו. וכתוב, והתקדשתם והייתם קדושים, ולא תטמאו את נפשותיכם. הבא לטמא מטמאים אותו, כמ"ש, ונִטמֵתם בם, חסר א', שהיא טומאה אטומה יותר מכל הטומאות, שאין לו רשות להיטהר כמו שאר מיני טומאות שמטהרות. ועוד שמפחֵד מחיות רעות כי נראה בעיניהן כמו גדי ויכולות להזיק, כי הצלם של אדם עבר ממנו.
568. רבי ייסא התיר לאכול תרנגול בגבינה או בחלב. אמר רבי שמעון, אסור לך. שאיש אינו צריך לתת פתח למינים הרעים. לֵך לֵך, אומרים לנזיר, סביב סביב, אל הכרם לא תתקרב. ודאי הוא אסור לך, כי יש בו חומרת השחיטה כמו בבהמה. ומי שמתיר זה, כתוב בו, ותַשקו את הנזירים יין, כי מי שמתיר זה מתיר זה. שהפגם הנעשה למעלה, אחד בהם. וכתוב, לא תאכל כל תועבה. כל, בא לכלול הכול.
569. במה זכו דניאל, חנניה, מישָׁאל ועזַריה, שניצלו מנסיונות אלו? אלא משום שלא נטמאו במאכלם. כתוב, ויָשֶׂם דניאל על ליבו, אשר לא יתגאַל בפַת בַּג המֶלך. המאכל של הרשע נבוכדנצר היה בשר בחלב, וגבינה עם בשר, חוץ ממאכלים אחרים. וזה עלה על שולחנו בכל יום.
570. ודניאל שנשמר מזה, כשהשליכו אותו לבור האריות, היה שלם בצלם ריבונו, ולא השתנה צלמו לצלם אחר, וע"כ יראו האריות ממנו, ולא חיבלו בו. והרשע ההוא, בשעה שהמלכות הוסרה ממנו, ועם חיות השדה היה מדורו, הוסר צלם פניו ממנו.
ומהיום ההוא לא נראה צלמו כצלם האדם, וכל בהמה שבאה, נראה לה שהוא צלם של המין שלה, והנקבה שלה, והיו כולם באים עליו. והרבה פעמים היו אוכלות אותו חיות השדה, לולא שנגזר עליו אותו עונש, כמ"ש, והוא במלכים יתקלָס. משום זה כולם יתקלסו בו כל הזמן ההוא.
571. כתוב, ומקצת ימים עשָׂרה נראָה מַראיהם טוב וברִיאֵי בשר מן כל הילדים האוכלים את פַּת בַּג המֶלך. נראה מראיהם טוב, שצלם ריבונם לא הוסר מהם. ומאחרים הוסר, משום שלא נגעלו בגיעולי מאכלם.