756. אלו שנקראים בנים, המכוונים, הם המתקנים יין ולחם של מלך העליון, ז"א, שכתוב בהם, אֶת קורבני לַחמי לאישַיי. כי אין להקריב אליו, אלא אלו הנקראים אישֵי ה'. ומשום זה כתוב, את קורבני לחמי לאישיי, שעליו כתוב, לכו לַחמו בלַחֲמי. ונקראים לחם הפָּנים, שהם י"ב (12) פנים, המרומזים בשלוש הוויות כמ"ש, יברכך הוי"ה, יָאֵר הוי"ה, יישא הוי"ה, שבהם י"ב אותיות, כנגד י"ב פנים של שלוש חיות.
ד' חיות, פני אריה שור נשר אדם, וכשנכללות זו מזו, אין בכל חיה מד' החיות, אלא ג' חיות, אריה שור נשר, שהם י"ב פנים, אבל פני אדם חסר מכל אחת מד' החיות, ואפילו בפני אדם עצמו, אין שם אלא אריה שור נשר, ופני אדם, בחינת עצמו, אין שם.
כי פני אדם ממש, מלכות עצמה, מנעולא, חסרה בהן, ואין בהן אלא מלכות דמפתחא, הממותקת בבינה, עטרת יסוד דז"א, ולא מלכות ממש. וע"כ היא בכלל נשר, ז"א. ופני אדם ממש, מלכות מבחינת עצמותה, חסרה שם.
757. הלחם של י"ב פנים, זהו לחם של אדם, הוי"ה במילוי אותיות א', יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שבגי' מ"ה, כחשבון אדם. והם י"ב, בשלוש הוויות, ג' קווים שבכל קו הוי"ה אחת, י"ב אותיות. ויש לו לחם בארבעה פנים, ארבע אותיות הוי"ה, הכוללות י"ב פנים.
הלחם הזה של שולחן המלך הוא סולת נקייה. שאין שם משהו ממוֹץ ותבן שהם דינים. הלחם הוא י"ב פנים דז"א, והוא נערך על השולחן, המלכות, הנקראת שולחן המלך.
758. הכבשן שלו, שאופה שם הלחם, הוא השכינה, ששם מתבשל ונגמר הלחם. ומשום זה, אין מתחילים לחתוך הלחם אלא ממקום שנגמר בישולו, בדומה לשלמות הפרי שבגמר בישולו. וזהו אדנ"י, המלכות, שהיא גמר ושלמות של הוי"ה, ז"א, לחם הפנים, י"ב הפנים שבז"א.
אדנ"י הכבשן של ז"א, המשלימה אותו. נקראת כבשן, משום שכבושה תחת בעלה. ועליה כתוב, והר סיני עשַן כולו, מפני אשר ירד עליו ה' באש, וַיַעַל עֲשָׁנו כעֶשֶן הכבשן. ואין פירושו ככבשן האש של הדיוט, אלא ככבשן האש, שבו כובש רחמיו לעמו, כשמתפללים ומבקשים בקשות. כמו שאומרים, כן יכבשו רחמיך את כעסך. ובו נאמר, שסודות הקב"ה, דברים שהם תחת כִּבְשונו של העולם, למה לך?
759. ובלַחְמָה של תורה יש סולת נקייה, שנותן אותו המלך, לאלו שנאמר עליהם, כל ישראל בני מלכים, לאותם שנקראים בנים, והוא מאכל צדיקים. ויש לחמה של תורה, שהוא פסולת, שנותנים לעבדים ולשפחות של בית המלך, המשמשים לסוסים ולפרשים של בית המלך. ומשום זה כתוב במלכה, ותָקָם בעוד לילה, ותיתן טרף לביתה וחוק לנערותיה, שהם בעלי משנה.
ומשום זה כתוב במאכל המלך, ועשירית האֵיפָה סולת, סולת ודאי. ועשירית האיפה, י' מאדנ"י, שהיא עשירית. וזו הסולת, נמצאת המאכל של המלך.
760. אמר משה, קומו רבי שמעון, רבי אלעזר, רבי אבא, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי חייא, רבי יודאי. לתקן מתנה אל המלך, הקב"ה, ולהקריב כל האיברים, ישראל, שיהיו קורבנות אל הקב"ה. שאותן הנקראות נשמות ישראל, הן נקרבות אל האיברים של השכינה הקדושה, לספירות המלכות, שנקראת אש של גבוה.
ואש זו נאחזת בעצים, הנקראים עצי העולָה, שהם עה"ח, ז"א, ועצה"ד טו"ר, המלכות. עצי הקודש נקראים בעלי התורה, שהתורה נאחזת בהם, כמ"ש בה, הלוא כה דְבָרִי כאש, נאום ה'.