היכל הרצון ת"ת

647. ההיכל השישי, נקרא היכל הרצון, רצון הנקרא מוצָא פי ה', שמחה של דבקות הכול. רצון של כל הרצונות, כמ"ש, כחוט השָׁני שפתותייך, רצון של כל הנשמות, היוצאות ממוצא פי ה'.

648. בהיכל הרצון מתמלאות כל השאלות וכל הבקשות שבעולם, משום שהוא רצון כל הרצונות, כשנמצאות נשיקין, כמ"ש, ויישק יעקב לרחל. ואז כשנושקים זה לזה, אז נקרא עת רצון. כי אז נמצאת השלמות וכל הפנים מאירים. וכשהתפילות עולות, אז עת רצון הוא להימצא. ועל זה כתוב, ואני תפילתי לךָ ה' עת רצון. שהוא חיבור בנשיקין.

649. בהיכל זה נמצאים שישה פתחים, ד' פתחים לד' רוחות העולם חו"ג תו"מ, ואחד למעלה ואחד למטה, נו"ה. באלו הפתחים התמנה רזיאל, רוח אחד גדול, על כל הממונים בכל הפתחים, התמנה ונפקד על כל סודות עליונים, שמדברים פה אל פה, הנושקים זה לזה באהבת האהבה.

650. סודות אלו אינם עומדים לגלות, אבל כשהשערים נפתחים, אז יודעים כל ההיכלות, וכל הרוחות, וכל המחנות, אשר שערי הרצון נפתחו. ובאלו השערים אין נכנסים אלא רצונות של התפילות, רצונות של התשבחות, רצונות של הנשמות הקדושות העליונות.

651. זהו היכל של משה. בהיכל זה נאסף משה באהבה ונשק נשיקות, במיתת נשיקה. בהיכל הזה, משה ידבר והאלקים יעננו בקול.

652. כאשר התדבקו הנושקים נשיקין בנשיקין זה עם זה, על זה כתוב, יישָקני מנשיקות פּיהו. אין נשיקין של שמחה ואהבה, אלא כשמתדבקים זה בזה, פה בפה, רוח ברוח, ומרווים זה עם זה בתפנוקי כל ובשמחה מההארה העליונה.

653. משה ידבר, כמ"ש, הנָך יפה רעייתי. וכתוב, כחוט השני שפתותייך. אלו דברי ז"א אל השכינה. והאלקים יעננו בקול, כמ"ש, הנךָ יפה דודי אף נעים. וכתוב, שפתותיו שושנים נוטפות מור עובֵר. אלו הם דברי השכינה אל ז"א.

654. הרוח רזיאל, נמסרו בידיו כל הסודות של הנשמות העליונות, המעוררות השתוקקות של אהבה למעלה ולמטה יחד, בזו"ן, שמעלות מ"ן. אלו הן נשמות עליונות, כגון רבי עקיבא וחבריו, הרוגי מלכות, שלא קרבו להתרחץ בנהר דינור, כמו שאר הנשמות, שמתרחצות שם ועוברות בו. כי מרוב קדושתן לא היו צריכות לזה.

655. הרוח רזיאל הוציא י"ב אורות, כולם עומדים תחת הרוח הזה. בד' רוחות העולם, עומדים ארבעה אורות עליונים, השולטים על ד' רוחות. בצד דרום עומד אור אחד עליון, ימין של כל העולם, שממנו מתחילים ישראל להתאחד באמונה. והוא מיכאל, שר הכוח של אורות עליונים, היורדים מצד דרום, חסד, ששם עומד האור בכוחו.

656. מיכאל, אור הימין, האפוטרופוס הגדול, משגיח של ישראל. כאשר הס"א עומד להשׂטין על ישראל, אז מיכאל טוען עימו, ונעשה סנגור, מליץ טוב על ישראל, וניצלים מקטרוג של ראש אויבי ישראל.

657. חוץ מבזמן שנחרב ירושלים, כי אז התגברו העוונות, ומיכאל לא יכול לס"א, כי טענות מיכאל על ישראל היו שבורות. ואז כתוב, השיב אחור ימִינו מפני אויב.

658. בצד צפון עומד אור, לבטל הדין מההיכל הרביעי, ונותן ביטול גזר הדין לממונה שעל הפתח. בפתח עומדים ממונים בצד הטומאה, המחכים לממונה לקחת הדין. לפעמים אור שבצד צפון עושה הדין בעצמו, ואינו נמסר ביד הס"א. כי כל הדינים שנעשו על ידו עצמו, יש להם רפואה. והקב"ה עושה חסד באלו המקומות, אע"פ שהם בשמאל.

659. אור שבצד צפון, גבריאל. ובכל מקום שהוא מכה, שורה בו חסד, משום שגבריאל הוא בשני צדדים, הכלול בגבורה ובחסד, ע"כ מכה ורפואה בו. כמ"ש, כי כאשר יְיַסר איש את בנו, ה' אלקיך מייסרך. ואלו הם ייסורים של אהבה, הכלולים מגבורה ומחסד.

660. בצד מזרח עומד האור רפאל, שנמצא בכל הרפואה, להכניס לפני הקב"ה אלו שנשכחו בבית חוליָים, מלהבריא בזמנם, ולקרב הזמן והקץ מאלו מחלות שנשלמו באמונתם, שהמחלות שומרות בזמן שניתן להן באמונה, ואינן רוצות להסתלק מקודם הזמן. והוא מבקש, שילכו לפני זמנן. וסובב העולם בכל יום ויום, כדי להשלים רפואה במצוות אדונו.

ורפאל הוא גם לצד מערב. ואוחז בצד מיכאל ובצד גבריאל, כי הוא קו האמצעי, ת"ת, הכולל ב' הקווים ימין ושמאל, מיכאל וגבריאל.

661. והוא ממונה, כשהאדם נידון בהיכל הרביעי לחיים, אז הוא מקדים ברפואה. והרפואה הזו יוצאת מתוך המצוקה, המחלה. שאם לא היה חולה, לא היה צריך לרפואה, משום שיוצאת מב' צדדים, חסד ודין. והמצוקה, המחלה, באה מצד שמאל, והרפואה מצד ימין. וע"כ החולה, שבאה לו הרפואה, מתוך מצוקה גדולה באה לו.

662. וכך הוא מצד מערב, שהרפואה באה ג"כ מצד מערב, כי המערב, שהוא מלכות, כלול מכל האורות שבג' קווים. ואע"פ שרפאל בצד מזרח, וג"כ בצד מערב, עכ"ז רפואה וחיים באים מצד מזרח, משם נמשכים החיים למטה למלכות, שהיא צד מערב.

663. ובצד מערב יש אור נוּריאל, והוא אוּריאל, והוא כלול מכולם. ועומד להיות שליח בכל דבר. שהמערב הוא המלכות, הכלולה מג' קווים. ויש לו ג' צדדים, ג' קווים. אבל הם שניים, משום שכל אחד כלול בחברו, שעיקרם קו ימין ושמאל, אבל קו האמצעי רק התכללות מב' קווים, ואינו מוסיף עליהם.

נמצא, שאין יותר מב' קווים. והם ארבע יסודות תחתונים, ג' קווים ומלכות המקבלת אותם, מארבעת יסודות העולם שבבינה, שהם עליונים על כולם. ומשום שכולם מתקשרים זה בזה, מרמז הכתוב, אל גינת אגוז ירדתי לראות באיבֵּי הנחל. כי המוח של אגוז מפוצל לד' חלקים, הקשורים יחד.

664. י"ב אורות עומדים ברוח רזיאל, שהוא בשלמות עליהם. אלו ארבעה אורות עליונים, העומדים בד' רוחות העולם, מיכאל גבריאל רפאל אוריאל, יש תחתיהם שמונה אורות אחרים, כדי להיות בשלמות, שבכולם שלמות אחת. וכשמתפשטים כולם, הם ג' לכל צד. כי ארבעת האורות בד' רוחות, חו"ג תו"מ, כשנכללים זה מזה לשלמות אחד, יש בכל אחד מהם רק חג"ת, שהם ג' קווים המאירים בחו"ג תו"מ. וד"פ ג' הוא י"ב.

665. אלו ארבעה עמודים, ארבעה אורות, עומדים לעלות ולאַחֵד ההיכל הזה במקום שנקרא שמיים, ת"ת דאצילות, לחבר הנשיקין אלו באלו ביחד. תחת אלו, כמה מדרגות, כולן יוצאות מאלו ארבעה יסודות התחתונים, מארבעה אורות, מיכאל גבריאל רפאל אוריאל. מהן יוצאות מצד המים, חסד, מיכאל. ומהן מצד האש, גבורה, גבריאל. ומהן מצד הרוח, ת"ת, רפאל. ומהן מצד העפר, מלכות, אוריאל.

666. כעין זה, ארבעה שנכנסו לפרדס, וכולם נבררו למקום הזה, לאלו ארבעה יסודות, וכל אחד נקשר במקומו: זה בצד האש, וזה בצד המים, זה בצד הרוח, וזה בצד העפר. וכולם טבעו, כל אחד ביסוד שלו, כמו שנכנסו, חוץ מהשלם והחסיד, שבא מצד ימין, מחסד, והתדבק בימין ועלה למעלה, שהוא רבי עקיבא.

667. וכשהגיע למקום שנקרא היכל אהבה, התדבק בו ברצון הלב. אמר, היכל זה צריכים להדביקו בהיכל שלמעלה באהבה רבה, בחסד דאצילות. אז נשלם באמונה, ועלה והשלים האהבה הקטנה, מלכות, באהבה הגדולה, חסד, כראוי. וע"כ מת באהבה, ויצאה נשמתו בפסוק הזה, ואהבת את ה' אלקיך. אשרי חלקו.

668. כל אלו האחרים ירדו למטה, ונענשו באותו יסוד שירד למטה. אלישע ירד למטה בצד שמאל, יסוד האש, גבורה. ירד בו ולא עלה, ופגש בס"א, הנקרא אל אחר. ונמנעה ממנו תשובה, וגורש משום שנדבק בו. וע"כ נקרא אחר.

669. בן עזאי ירד ביסוד העפר, שהוא כנגד המלכות. ומטרם שהגיע לשריפת אש שבעפר, בדינים שבו, המגיע לס"א, טבע בעפר ההוא, ומת. ועל זה כתוב, יקר בעיני ה' המָוְותָה לחסידיו. שמת כשהוא חסיד, ולא נגע בדינים.

670. בן זומא ירד ליסוד הרוח, שהוא כנגד ת"ת, ופגש ברוח אחר, המגיע לצד הטומאה, שנקרא פגע רע. ומשום זה פגע בו ולא התיישב בו, כלומר שנפגע. וכולם לא ניצלו מעונש. ועל זה אמר שלמה, יש הבל אשר נעשה על הארץ, אשר יש צדיקים, שמגיע אליהם כמעשה רשעים. כי משום שאלו ירדו במדרגות, אלו נענשו. שהמשיכו הארת החכמה מלמעלה למטה, שנקרא ירידה.

671. משום שרבי עקיבא עלה למעלה, שהמשיך הארת החכמה מלמטה למעלה, ע"כ נכנס בשלום ויצא בשלום. דוד שאל שאלה, ולא נפתרה לו. כמ"ש, מִמתים ידך ה', ממתים מֵחֶלד, חלקם בחיים. ששאל, על מה זה נהרגו אלו הצדיקים בין הרוגי עולם, שהיו זכאים, שלא עברו עבירה, שייענשו עליה?

ממתים ידך ה', ממתים מחלד, חלקם בחיים. כאן יש ב' בחינות מיתה: ידך ה' וחלד. ידך ה', זהו הקב"ה, שהנשמה נאספת אליו. ממתים מחלד, הוא הס"א, השולט על הגוף. כמ"ש, לא אביט אדם עוד עִם יושבי חָדֶל, אותיות חלד, היושבים תחת הס"א, שנקרא חדל.

672. הנשמות של עשרה הרוגי מלכות, להשלמת הרוח הקדוש, ז"א דאצילות, שלהם עשרה רוחות מלמטה כנגד ע"ס דז"א, והגוף שלהם נמסר למלכות הרשעה. כל אחד לוקח חלקו, כמו בקורבנות.

673. הראש של התחלת האמונה, שהוא הכתר, בתוך המחשבה, שהיא חכמה, בטש ניצוץ החזק, מבינה, ועלה בתוך המחשבה. בינה עלה לחכמה והזדווגו יחד, והוציאו ניצוצין, הארת החכמה מתוך המחשבה. וזרק הניצוצין לש"כ (320) צדדים וברר הפסולת מתוך המחשבה, ונבררה.

אחר שיצאו ג"ר דנקודים, כח"ב, הזדווגו חו"ב והולידו הדעת וז"ת דנקודים, דעת חג"ת נהי"מ. ועליהם נאמר, ועלה בתוך המחשבה והוציאו ניצוצין, שהם שמונה המלכים. מתוך שנמשכו מלמעלה למטה, מאצילות לבי"ע, נשברו ומתו, שהאורות חזרו למאציל, והכלים נפלו לס"א.

ונאמר, וזרק הניצוצין לש"כ צדדים, שנשברו לש"כ בחינות. כי שמונה מלכים נשברו, שבכל אחד ד' בחינות חו"ב תו"מ, הם ל"ב (32) בחינות, ובכל בחינה מהם ע"ס הם ש"כ. ואח"כ ברר הפסולת מתוך המחשבה, שהרחיב אותו הגורם, שהמשיך החכמה מלמעלה למטה, שהוא גרם השבירה, ונבררה, וחזרו ונתקנו.

674. כעין זה, בהרוגי מלכות הייתה שבירת הכלים, וע"כ הנשמות, שהן האורות, עלו לז"א, והכלים, שהם הגוף, נמסרו לס"א, המלכות הרשעה. ונבררו אלו, שבהם נשלם מי שצריך, שנבררו הנשמות לבחינת מ"ן לז"א, שנשלם על ידיהן.

ועלה למחשבה, כלומר, שהמשיכו הארת החכמה מהמחשבה, חכמה. והכול כמו שצריך, שמחה מצד עליית הנשמות, ועצבות מצד שנמסרו הגופים לס"א.

675. כתוב, ושיבחתי אני את השמחה, אשר אין טוב לאדם תחת השמש, כי אם לאכול ולשתות ולשמוח, והוא יִלְוֶונו בעמָלו ימי חייו אשר נתן לו האלקים תחת השמש. האם שלמה המלך משבח לשמוח ולאכול ולשתות? אלא, ושיבחתי אני את השמחה, זוהי שמחת המלך הקדוש, בזמן שהוא שולט, בשבת ובימים טובים, שמכל מע"ט שעושה האדם, אין טוב לאדם תחת השמש, כי אם לאכול ולשתות ולהראות שמחה בצד הקדושה, כדי שיהיה לו חלק לעוה"ב.

676. והוא יִלְוֶונו בעמלו. מי יִלְוֶונו? זה הקב"ה, ילוונו וילך עימו להכניסו לעוה"ב.

פירוש אחר. אדם, שאכל ושתה ושמח, וכל מה שהוציא הוצאות, הוא, האדם, ילוונו, בהלוואה להקב"ה. והקב"ה נותן לו כפלי כפליים על מה שהוציא לצורכי שבת ויו"ט. בשניים אלו מַלווה האדם אל הקב"ה:

א. כשמרחם על העני,

ב. כשמוציא הוצאות על שבת ויו"ט. כי הכול מלווה להקב"ה, כמ"ש, מַלווה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו.

677. ומשום כך, זה הקדושה, שמחה. וזה הס"א, עצבות. זה טוב. וזה רע. זה גן עדן. וזה גיהינום. והקדושה היא בהיפוך מס"א. וע"כ הגוף של הרוגי מלכות בעצבות, כי נהרג. והנשמה בשמחה, שעלתה והתדבקה בהקב"ה. וכשאלו עשרה, הנקראים הרוגי מלכות, היו הרוגים, היו הרוגים מס"א, והשלימו מקום אחר דקדושה. ומשום זה, הכול גלוי לפני הקב"ה, ונעשה כראוי.

678. בהיכל זה עומדים אלו י"ב אורות, ארבעה למעלה. ושמונה עימהם, משום שכל אחד מארבעה, לוקח עימו שניים, כמו שהיה סדר הדגלים. וכן בסדר שלמטה עד סוף כל המדרגות. נבחן, שיש ג' בחינות לכל אחד מד"ס חו"ג תו"מ.

679. בהיכל זה נכנסים כל אלו התפילות, וכל אלו הרצונות שבתשבחות, שנעשו באהבה. וכאשר נכנסים בהיכל הזה, כולם מתדבקים בו. ובכל יום, ובכל זמן שהנשיקות מתחברות, אז הוא זמן שהקב"ה משתעשע בנשמות הצדיקים. השעשוע, הוא שמתעוררות אלו הנשיקות לצדיקים, והן קודמות לעונג. שעל זה כתוב, אז תתענג על ה'.

680. היכל זה, הוא כלל של כל אלו ההיכלות התחתונים, שכולם כלולים בהיכל זה. ההיכל הראשון, לבנת הספיר, ששם עומד הרוח סִטוטריה וכל אלו החיות. הוא נסמך בשני עמודים לצד מזרח, בשניים לצד דרום, בשניים לצד מערב, ובשניים לצד צפון. והם שמונה עמודים. ואלו נקראים יתדות המשכן, ועומדים לחוץ.

681. כשמלך העליון בא, נוסעים אלו יתדות, ונעקרו ממקומם המיתרים הקשורים בהם, שהם שמונה אחרים, חוץ מהיתדות שאמרנו. וסטוטריה, הרוח הראשון שבהיכל, מקדים עצמו ונכנס ונכלל בתוך אדיריה, רוח השני שבהיכל.

682. ב' העמודים שלצד מזרח נקראים קַרְעיאל, שהתמנה לחוץ על 12,000 ממונים, שכולם נקראים יתדות המשכן. וזה לימין. ולשמאל נקרא שַׁמְעיאל, והתמנה על 12,000 ממונים אחרים, וכולם יתדות. העמודים שהתמנו לצד דרום, אחד סעדיאל ואחד סְטָריאל. כל אחד התמנה על 12,000 ממונים אחרים. אלו אינם עוברים משליטתם לעולם.

683. אלו כולם ממונים על קיום העולם. ואלו הם השוקלים במאזניים, זכרים ונקבות, שיינשאו זה לזה. ואלו נקראים מאזניים. ועל זה כתוב, במאזניים לעלות. ולא אותם, שכתוב בהם מאזני צדק. כל אלו השקולים זה עם זה, וזה אינו שוקל יותר מזה, עולים ומתחברים יחד. והם החיבור של זכר ונוקבא יחד. ועל זה כתוב, במאזניים לעלות. ואע"פ שלפעמים יקרה דבר, שזה שוקל יותר מזה, עולים ג"כ ומתחברים יחד.

זכר ונקבה הם קו ימין וקו שמאל. ומטרם הכרעת קו האמצעי, הממעט ג"ר דשמאל, ומשווה אותו אל הימין, יש מחלוקת בין ימין ושמאל. כי השמאל מחשיב את עצמו על קו ימין ורוצה לבטלו. לכן כל אלו השקולים זה עם זה, והשמאל אינו גדול מהימין, ראויים להתחבר זה עם זה.

אמנם אם השמאל עוד לא מיעט הג"ר שלו, יש ביניהם מחלוקת ואינם ראויים לחיבור. אמנם אם הימין גדול מהשמאל, אין בהם מחלוקת ואפשר שיתחברו. לכן נאמר, שאע"פ שלפעמים יקרה דבר, שזה שוקל יותר מזה, כשהימין גדול יותר מהשמאל, עולים ג"כ ומתחברים יחד. כי העיקר הוא שהשמאל לא יהיה גדול מהימין, כמו שלומדים, נחת ממדרגתך ושא אישה.

684. ב' עמודים שבצד צפון נקראים פַּתְחִיאל עֲטָריאל. וכל אחד ממונה על 12,000 ממונים אחרים. והם יתדות המשכן. הממונים, שהם ב' העמודים האחרים שלצד מערב, נקראים פְּדָתיאל תוֹמִיהָאל, התמנה כל אחד על 12,000 ממונים אחרים, וכולם יתדות המשכן.

685. אלו הם שופכי דמעות על כל אלו שמגרשים נשותיהם הראשונות, משום שאלו שבע ברכות, שמברכים תחת החופה, שנמסרו לה, הוסרו ולא התקיימו, כי גורשה ולא נדבקו בעל ואישה יחד. ועל זה כולם שופכים דמעות, שהגירושים מראה, שאלו שבע הברכות הן כמו שהסתלקו ממקום אחר, המלכות העליונה, שהאישה שלמטה היא כנגדה. אז באותה שעה קול יוצא ואומר, אֵי זה ספר כריתוּת אימכם אשר שילחתיה.

686. ההיכל השני, עצם השמיים, כולל ההיכל הראשון, לבנת הספיר, להתייחד בו, וכל החיות אשר שם. יש לו ג"כ שמונה יתדות, כראשונים שבהיכל הראשון. וכולם ממונים, כל אחד על 12,000 ממונים אחרים, כאֵלו הראשונים: ב' יתדות לצד מזרח, ב' יתדות לצד דרום, וב' יתדות לצד צפון, וב' יתדות לצד מערב.

687. ב' יתדות שלצד מזרח נקראים יְהָדָניאל גְזוּרִיָה. יש להם 12,000 ממונים לכל אחד. וכולם יתדות. ב' יתדות שלצד דרום אָהֲריאל בָּרְהִיאל, כל אחד על 12,000 כראשונים.

688. אלו ממונים על לידה, ולוקחים הקולות של הנשים, ומניחים אותם לפני ההיכל ההוא. וכשהס"א בא לקטרג בשעת סכנה, עומדים אלו ומכניסים הקולות אל הממונה שעל הפתח, והס"א אינו יכול לקטרג. ולפעמים, בעוונות האישה, מקדים עצמו הס"א ונכנס ומקטרג ויכול להזיק.

689. ב' יתדות שבצד צפון חַלְחָליאל קַרְסָפִיהָאל, הממונים כל אחד על 12,000 אחרים. ושבצד מערב סוּגַדְיָה גְדַרְיָה, הממונים על 12,000 אחרים.

690. ואלו ממונים על דם הברית, כשנימול הוולד לשמונת ימים. ואלו לוקחים הדם ומניחים אותו לפני ההיכל הזה. וכשמתעורר רוגז בעולם, מביט הקב"ה על הדם ההוא, ולא ניתנה לס"א רשות להיכנס שם.

691. בזמן שהאדם נימול לשמונת ימים, וכבר שרתה עליו השבת, שבתוך שמונה ימים, מלכות הקדושה, אז עורלה זו שחותכים ומשליכים אותה לחוץ, רואה אותה אז הס"א, שהיא חלקו מהקורבן הזה, אז נשבר הס"א ואינו יכול לשלוט ולקטרג עליו, ונעשה מליץ טוב על ישראל לפני הקב"ה.

692. ההיכל השלישי, היכל נוגה, העומד לכלול ולייחד בו ההיכל השני, עצם השמיים, והרוח וכל החיות שבו, כולם כלולים ומתייחדים זה בזה, והם רוח אחד, שכלול זה בזה. יש לו גם שמונה יתדות לד' רוחות העולם, וכולם נקראים יתדות המשכן. ב' יתדות שלצד דרום שַׁכְנִיאל עֲזוּזְיה. ב' יתדות שלצד מזרח יְהוֹדִיָה עַזְרִיאל. ואלו עומדים כל אחד על 12,000 ממונים אחרים וכולם יתדות המשכן.

693. ואלו התמנו על הבל פיהם של התינוקות, שעוסקים בתורה לקיים העולם. ואלו לוקחים ההבל ההוא, ומעלים אותו למעלה, ומכל הבל של אלו התינוקות, שעוסקים בתורה לקיים העולם, נעשה ממנו רוח אחד, ועולה הרוח למעלה, ומתעטר בעטרה קדושה, ומתמנה לשומר העולם. וכן כולם.

694. ב' יתדות שלצד צפון עַזְפִּיאל קְטָטָרִיהָאל, הממונים על 12,000 ממונים כל אחד. ב' יתדות שבצד מערב עֲסִסְנִיָה, אַדִירִירִיָה, הממונים על 12,000 ממונים אחרים כל אחד.

695. אלו התמנו להכריז בכל הרקיעים על כל אלו שמעבירים בניהם מלעסוק בתורה, ועושים להם שלא יעסקו בה. אז יוצאים כל אלו הממונים, ומכריזים ואומרים, אוי לפלוני, שהעביר בנוֹ מלימוד התורה. אוי לו, כי נאבד מהעוה"ז ומהעוה"ב.

696. היכל רביעי הוא היכל העומד ביותר באור. סובבים אותו ל"ב (32) יתדות עליונים, ו-500,000 אחרים הממונים תחת אלו. וארבעה אחרים, שהם עליונים על כולם. וכולם הם יתדות של ההיכל הזה. אלו ארבעה הם חַסְדִיהָאל קָסִירִיָה קְדוּמְיָה דַהֲרִיאל. אלו ארבעה ממונים על כולם, וכל האחרים, ממונים כולם תחתיהם.

697. וע"י אלו הדין נודע להיעשות בעולם. לאלו הארבעה באים כל הצבאות הממונים על הדין, לשאול, איך נגזר הדין על העולם. כי כל אלו הדינים לא ניתנו בכתבים לקיום העולם, ומשום זה אינם יודעים, וע"כ כולם באים לשאול אותם. ומשום זה, כולם ממונים על זה.

698. ל"ב האחרים, ממונים על כל אלו העוסקים בתורה תמיד, ואינם מפסיקים ביום ובלילה. וכל האחרים שמתחתיהם, ממונים על כל אלו, שקבעו עיתים ידועים לתורה. ועל זה הם ממונים כולם, ומענישים כל אלו שיכלו לעסוק בתורה ולא עסקו.

699. היכל חמישי, היכל אהבה. עומדים בו שס"ה (365) ממונים, כמספר ימות השנה. ולמעלה מהם ארבעה יתדות, עליונים על כולם, קְרָשִׁיהָאל סַרְטִיהָאל עֲסִירִיָה קַדְמִיאל. ואלו נקראים יתדות של ההיכל הזה.

700. אלו התמנו לשמח העולם. כשהנשמה מתווספת מערב שבת לערב שבת, והיא יוצאת, יוצאים אלו עימה, ומעבירים מישראל כל עצבות וכל יגיעה וכל מרירות הנפש, וכל רוגז שבעולם. ואלו הם משמחי העולם.

701. כל אלו שלמטה מאלו ארבעה, כולם התמנו להעביר הדין מבעלי הדין, ומאלו שמענישים אותם בגיהינום להעביר הדין מהם. וע"כ כל אלו יתדות עומדים בשמחה והם יוצאים משמחה. וכל ההיכלות עומדים לעלות ולהתעטר למעלה.

702. ההיכל השישי עומד על כל ההיכלות התחתונים. בהיכל זה יש מאה אחרים, העומדים מחוץ להיכל, הנקראים יתדות, כמו אלו האחרים. והם מאה לצד ימין, ומאה אחרים לצד שמאל.

703. ב' ממונים עליונים יש בצד ימין, וב' ממונים אחרים לצד שמאל. בימין מלכיאל שְׁמַעְיָהאל. בשמאל מִסַרְסָנִיה צַפְצָפִיָה. אלו הם יתדות עליונים מימין ומשמאל.

704. הם עומדים ומזומנים בעולם. בזמן שמגיע זמנו של הצדיק להסתלק מהעולם, וניתנה רשות לס"א, אז אלו הארבעה עומדים להזדמן שם, כדי שתצא נשמתו בנשיקה, ולא תצטער בשליטת הס"א. אשריהם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב, שריבונם מקדים עליהם שליטתם של הארבעה, שיהיו נשמרים בעוה"ז ובעוה"ב.

705. מההיכל הזה מתחילים כל הסודות וכל המדרגות העליונות והתחתונות להתחבר. כדי שיימצא הכול, למעלה ולמטה, בשלמות, שיהיה הכול אחד וחיבור אחד, לייחד השם הקדוש כראוי ולהשתלם, שתאיר שפע העליון בתחתון, והארות הנרות יאירו כאחד, שלא יסורו זה מזה. ואז מושפע ונמשך מי שנמשך, שלא נודע ולא נגלה, כדי שיתקרב ויתייחד זה עם זה, להיות הכול בייחוד השלם כראוי.

706. אשרי חלקו של מי שיודע בסודות ריבונו, לדעת אותו כראוי, שהם אוכלים החלק שלהם בעוה"ז ובעוה"ב. על זה כתוב, הנה עבדיי יאכֵלו. אשריהם הצדיקים, שעוסקים בתורה יום ולילה, משום שהם יודעים דרכי הקב"ה, ויודעים לייחד ייחוד הקדוש כראוי. כי כל היודע לייחד השם הקדוש בשלמות כראוי, אשרי הוא בעוה"ז ובעוה"ב.

707. הקשר של כל ההיכלות מתקשר בהיכל הזה, להתדבק רוח ברוח, שזה נשיקין, רוח התחתון ברוח העליון. ובאלו הנשיקין עולה הרוח שלמטה להתדבק ברוח של מעלה. וכשמתדבקים רוח ברוח, אז רוח העליון הסתום, בינה, שורה על הרוח הזה שבאמצע, ת"ת, יעקב, וכל עוד שלא התעורר להתדבק רוח ברוח, רוח העליון, בינה, אינו שורה על רוח האמצעי, ת"ת, יעקב.

708. כי כאשר התאחד רוח ברוח, אז שורות נשיקות להתחבר, ומתעוררים שאר האיברים, שאר הבחינות שבהיכל, בהשתוקקות. והרוח הזה מתדבק בזה. ואז כל האיברים מתעוררים להתקשר אלו באלו, להתקשר איבר באיבר.

709. ומי מעורר את האיברים התחתונים או האיברים העליונים להתקשר אלו באלו? האיברים התחתונים מתעוררים תמיד אל העליונים. מי שבחושך, חושק תמיד להיות באור. שלהבת שחורה שלמטה, מתעוררת תמיד לשלהבת הלבנה שלמעלה, כדי להתדבק בה ולשרות תחתיה. כמ"ש, אלקים, אַל דוֹמי לָך אל תֶחֱרש ואל תשקוט אֵל.

710. כשלקח יעקב, ת"ת, את ההיכל השישי, אז נקרא בשם הקדוש השלם, והוי"ה. ואין הוא שלמות הכול. אלא כשנשלמו כל ההיכלות להתייחד אלו באלו, אז נקרא הכול הוי"ה אלקים. וזהו שם שלם לגמרי. וכל עוד שלא התחברו היכלות בהיכלות, לא נקרא בשם השלם. וכשמתחברים יחד אלו באלו, אז נשלם הכול מלמעלה ומלמטה. והאור של מעלה, בינה, יורד ושורה על הכול, ומתקשר הכול כאחד, להיות הכול אחד.

711. יעקב לקח ארבע נשים וכלל אותן בתוכו. והוא עומד בין ב' עולמות שבאצילות, המכונים רחל ולאה. כשיעקב לקח ההיכל השישי, לקח וכלל בתוכו כל אלו ארבע נשים, שהם ארבעה מלאכים, וכולם דבקים בהיכל הזה. אלו הם ארבעה ראשי הנהרות, כמ"ש, ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים. אלו ארבעה ראשים, הם ארבע נשים שלקח אותן יעקב, שלקח ההיכל הזה.

712. ואז נקרא ההיכל הזה, והוי"ה, כשהוא לטוב. כמ"ש, והוי"ה הולך לפניהם יומם. והוי"ה אמר, המכַסה אני מאברהם. וכשהתחבר יצחק בהיכל של ב"ד, שנקרא היכל זכות, אז נקרא הכול, והוי"ה, להעניש לרשעים. כמ"ש, והוי"ה המטיר על סדום.

713. וכשלקח יעקב ההיכל הזה, אז נקרא הכול רצון שלם. וזהו עת רצון. ומכאן והלאה, מתחילים ההיכלות להתחבר ולהתקשר אלו באלו. ואע"פ שסדר הייחוד הוא דרומית מזרחית, שממשיכים מדרום, חסד, למזרח, ת"ת, הרי שהדרום העיקר. וכאן נאמר, שת"ת עיקר וקודם לחסד, ההיכל השישי. הכול הוא אחד.

כי כאן רוח ברוח בדבקות אחת, הנשיקין, שבהם ת"ת עיקר, שהוא למעלה מחסד, ושם הוא חיבוק, וע"כ החסד עיקר. כמ"ש, ברכות אביךָ גברו על ברכות הוריי. ברכות אביך, ת"ת, גברו על ברכות הוריי, חו"ג. כי מרוב ברכות ונשיקין, נעשה חשוב יותר מחו"ג, ונבחן למעלה מהם.

714. מכאן מתחיל אברהם, ימין, חסד דז"א, שנקרא אהבה רבה, ולקח ההיכל החמישי, שנקרא אהבה. אז כתוב, שדיים נכונוּ, כלומר, השם שד"י. והתמלאו מכל טוב לכלכל ולזון הכול מכאן. וכשהשדיים נכונו והתמלאו מתוך אהבה עליונה, אז נקרא ההיכל הזה אל שד"י.

ובזה מצא כל העולם סיפוק כשנברא. כי כשנברא העולם, לא היה יכול להתקיים, ולא היה עומד, עד שהתגלה ההיכל הזה, שלקח אברהם. וכשהתגלה אברהם בהיכל זה, אז אמר לעולם די, כי יש סיפוק המספיק לעולם להיזון ממנו ולהתקיים. ומשום זה נקרא אל שד"י. אל, שדי בו לכל.

715. ועתיד הקב"ה למלאו, ולתקן אותו לעת"ל, כמ"ש, למען תינְקו ושְׂבַעתם משׁוד תנחומיה, למען תָמוֹצוּ והתענגתם מִזיז כבודה. שוד תנחומיה וזיז כבודה, הכול הוא בהיכל הזה. ואז בעת ההוא כתוב, מי מִילל לאברהם, הניקה בנים שרה. כי היניקה תלויה באברהם, חסד.

716. יצחק, שמאלו של הקב"ה, שממנו מתעוררים כל הדינים שבעולם, הוא זרוע שמאל, התחלת כל הדינים, וכל הדינים מתעוררים משם. יצחק לוקח ואוחז הדין שנקרא זכות, ההיכל הרביעי, להתחבר דין בדין, ולהיות הכול קשר אחד, משום שיצחק דין שלמעלה, דז"א, ורשומות הדין עומדים בו.

717. וכאן נרשם השם הקדוש אלקים. כי יש אלקים חיים למעלה, סתום מכל, בינה. ויש אלקים ב"ד שלמעלה, גבורה דז"א. ויש אלקים, ב"ד שלמטה, מלכות. כמ"ש, אך יש אלקים שופטים בארץ. אלקים למעלה, אלקים חיים, בינה, כולל לאלו שלמטה, והכול אחד.

718. בהיכל הזה התעורר יצחק, גבורה דז"א, וכל ע"ב (72) אורות הכלולים בו, שממנו נגזרו כל הדינים שבעולם למטה. הגזרות והדינים נקראים עירין, משום שכולם נמצאים בעיר הזו, כמ"ש, בעיר ה' צבאות, עיר אלקינו. כל אלו היכלות שלמעלה, כל אחד נקרא עיר. ואלו הם עירין, העומדים בפנים בתוך ההיכל, שנקרא עיר, ומשום שעומדים בעיר, נקראים עירין.

719. ההיכל הזה כולל יצחק, והכול בהיכל אברהם, ההיכל החמישי. משום שהימין, חסד, כולל שמאל, גבורה. כל אחד כלול בחברו. משום זה עקד אברהם את יצחק, כדי לכלול בעצמו את הדין, יצחק, ושיימצא השמאל כלול בימין. ולהשליט הימין על השמאל.

720. וע"כ ציווה הקב"ה את אברהם, להקריב בנו לדין ולהתחזק עליו. ולא ציווה את יצחק להיקרב, אלא את אברהם, כדי שאברהם, חסד, יכלול את יצחק, דין. וע"כ נמצא זה בדין וזה בחסד. והכול אחד, שהרי נכללו זה בזה. וכך נכללו היכלות התחתונים בעליונים.

721. כשלקח יצחק ההיכל הזה, אז נידון הכול לטוב, דין בזכות. וע"כ צריך האדם, הדן דין, לדון הדין בזכות. משום שזו שלמות הדין, כי אין שלמות הדין אלא בזכות. זה בלא זה אינה שלמות, דין בזכות זו שלמות האמונה, כעין של מעלה.

722. ביום רה"ש, כשהדין מתעורר בעולם, צריכים ישראל למטה לעורר רחמים מתוך השופר, כעין העליון. וצריכים לחבר הדין כנגד זכות, חסד. כי כשנמצא הדין בזכות, הכול הוא בייחוד אחד, למעלה ולמטה בשלמות. אז כתוב, ועוֹלָתָה קָפְצָה פיה. שאין לה רשות להשׂטין ולקטרג בעולם. ואז הכול בייחוד אחד כראוי. ודין בלא זכות אינו דין.

723. וזהו בישראל, שיש להם דין בזכות. אבל שאר העמים, אין להם דין של זכות. וע"כ אסור לנו לערוך הדינים שלנו בערכאות של עמים, כי אין להם חלק בצד האמונה שלנו, כמ"ש, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל יְדָעום. ומצד ישראל, כל מי שדן דין ולא כלל בו זכות, זהו חוטא, כי גרע האמונה, והיטה את עצמו לצד, שיש בו דין בלא זכות, שהוא הס"א.

724. כשעמדו הסנהדרין למטה לדון דיני נפשות, היו צריכים לפתוח בזכות, כדי לכלול הזכות בדין. ועוד שהם נקראים לדון מבית הזכות. הסנהדרין הוא בהיכל הזכות, ע"כ הייתה ההשתדלות שלהם לפתוח בזכות. ומתחילים בזכות מן הקטן שבסנהדרין, ואח"כ נשלם הדין בעליון שבסנהדרין, שתהיה הזכות כלול בדין, זה למעלה וזה למטה.

דין בזכות הוא שלמות הדין, זה בלא זה אינו שלמות. ומשום זה יצחק ורבקה הם כאחד, שזה דין וזו זכות. שתהיה שלמות אחד, שיצחק דין ורבקה זכות. אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה נתן להם תורה שלמה, ללכת בדרך האמת, כעין האורות שלמעלה.

725. והם לא היו דנים דין אלא בזכות, ומעיינים בזכות בתחילה, שיהיו כלולים זה בזה. והסנהדרין היו מהפכים בזכות, בדין, לכלול הכול כאחד, כדי שלא ישלוט הס"א. כי כשלא נמצאת זכות, נמצאת שם הס"א, שנקראת חובה, ומתחברת הס"א בדין, ומתחזקת, וזהו דין בחוב.

726. וע"כ ביום רה"ש, צריכים לחבר זכות בדין, שלא תתגבר החובה, ומשום זה צריכים זכות ודין להיות יחד, כדי שיהיו שלם. כי כששולטת הס"א, שהיא חובה, אינו שלם אלא קטרוג. כמו שהוא קטרוג, הנמשך ממנו ארבע מיתות. וכשהצד זכות שולט, הכול שלם. שלום ואמת, חסד ורחמים.

727. כשמתחברת הס"א בדין, היא שולטת בקטרוג, באלו ארבע מיתות ב"ד, סקילה שריפה הרג וחנק. כולם שליטת הקטרוג הרע. סקילה, משום שהס"א אבן נֶגף. שריפה, משום שהיא צוּר מכשול, אש חזק. הרג, משום ששולטת בבשר, כמ"ש, חרבי תאכל בשר, שהס"א נקרא קץ כל בשר.

חנק, משום שהיא קללת אלקים, אותו השולט על חנק, על התלוי, כמ"ש, קללת אלקים תלוי, משום שלא נשאר מן התלוי, אלא בשר לבד, כי הנשמה פרחה ממנו, וקללת אלקים זו שולטת בבשר, שהוא מרה חשוכה. משום זה הקדושה לטוב, והס"א לרע.

728. וצריכים ישראל, שיש בהם האמונה, להישמר, כדי שתשלוט האמונה, ולא ייתנו מקום לס"א לשלוט. אשריהם בעוה"ז ובעוה"ב. עליהם כתוב, ועמֵךְ כולם צדיקים.

729. הנביאים, הצדדים העליונים, שני ירכיים נו"ה, הסומכים לתורה הקדושה, שהיא ת"ת, לוקחים ההיכלות, ששני רוחות בהם, נוגה וזוהר, שהם ההיכל השלישי, נוגה, וההיכל השני, עצם השמיים. והם ב' ירכיים למטה בבריאה, לסמוך אלו היכלות שלמעלה, שנקראים תשבע"פ, מלכות דאצילות.

כמו שיש סומכים לתושב"כ, כך יש עמודים סומכים לתשבע"פ, המלכות. ונכללים זה בזה. אז אלו ב' סומכים שלמטה, נוגה וזוהר, כשמתחברים באלו היכלות עליונים שבמלכות דאצילות, נרשם בהם נבואה, שהיא מראֶה.

730. וכל אלו בעלי המראֶה יונקים מהיכלות נוגה וזוהר, הכלולים בהיכלות דמלכות. למעלה, בנו"ה דז"א, יונקים נבואה. וכאן, במלכות, יונקים מראֶה. וע"כ הנבואה כעין מראה, והמראה כעין נבואה. וכשמתחברים זה עם זה, הנצח עם ההוד, נוגה וזוהר, אז שולט על המקום הזה השם הקדוש צבאות, משום שכל אלו הצבאות הקדושים עומדים כאן כולם, וכולם נקראים מצד הנבואה, כי מראה וחלום הם מצד הנבואה.

731. ואע"פ שאנו אומרים, שבתוך אות ברית קדוש, יסוד, שורה שֵם צבאות, משום שכל הצבאות יוצאים מאות זו, יסוד, עכ"ז הירכיים העומדים מחוץ לגוף, נקראים ג"כ על השם הזה, צבאות. ואלו הם הנקראים ברייתות, שפירושו, חיצוניים, כי הברייתא היא מחוץ למִשנה. המשנה עומדת על הברייתא, שהברייתא מפרשת את המשנה, והברייתות נקראות ירכיים אל המשנה, בתים חיצוניים, כעין נו"ה שלמעלה מחוץ לגוף הפרצוף.

732. המשנה היא סוד שעומד בפנים, כי עיקר הכול לומדים משם. וכך התַנָאים שבמשנה, הם מפנימיות. וכתוב, אנהגךָ אביאך אל בית אימי, תלמדני. אל בית אימי, זה קודש הקודשים, יסוד המלכות דאצילות, המתוקן ביסוד דאמא. ע"כ נקרא בית אימי, שהוא פנימיות המלכות. תלמדני, זה סוד המשנה. כשנכנס נהר הנמשך ויוצא, יסוד דז"א, בבית קודש הקודשים, אז כתוב תלמדני, שפירושו, שתשפיע לי. וזהו שהמלכות נקראת משנה, להיותה מִשנֵה לז"א בזיווג.

733. כשנמשכת לחוץ נקראת ברייתא, שפירושו חיצוני. ב' ירכיים הם ברייתות, חיצוניים. וזה סוד הסודות שלא ניתן לגלות. כי לא נמסר הסוד אלא רק לחכמים העליונים. אוי אם נגלה, כי ישמשו בזה הרשעים. אוי אם לא נגלה, כי יאבד הדבר מצדיקים. משום שהוא סוד מסודות עליונים, שהקב"ה מנהיג עימו את העולם.

734. בית ראשון עמד בימי שלמה כנגד עולם העליון, בינה, ובינה נקראת בית ראשון. והשתמש הכול בבית קודש הקודשים, מקום שמשמש בו השמש בלבנה, ז"א במלכות. וסודות עליונים כולם בשלמות, ועמד העולם בשלמות. ואח"כ גרמו ישראל החטאים, ונמשכו הסודות, ונדחו מבית קודש הקודשים לחוץ, לירכיים, נו"ה, אז הם עומדים בחוץ, שנקראים בתים חיצוניים, ואז נצרכו ישראל לברייתות, כי לא יכלו לינוק מן המשנה.

735. בבית שני עמדו ישראל בבתים חיצוניים, בירכיים. ומהם חזרו ושרו בבית קודש הקודשים. והוא בית שני, מלכות, כי בית ראשון בינה. ואלו אחרים נשארו בברייתא בחוץ בין הירכיים. ואלו שחזרו לבית קודש הקודשים, היו לומדים ממשנה, והיו נוהגים לפי הלימוד שבמשנה, כמ"ש, כי מציון תצא תורה. כי ציון הוא פנימיות המלכות, שנקרא משנה.

736. ואח"כ, כשגרמו העוונות, הוסרה הממשלה של בית שני. ואע"פ שממשלתו לא הייתה כבית ראשון, שהיה בו שלום תמיד, משום שהמלך שהשלום שלו, ז"א, היה בו תמיד בזיווג שאינו נפסק, וע"כ היה בשלום. ובית שני לא היה שלום כזה, משום שהעורלה קטרגה בו תמיד, וע"כ היו הכוהנים מוכנים בתוכו לקטרג, להרשיע את עורלה זו, והיו צריכים לדבָר, שירשיעו עימו את הס"א ולהגן על בית שני.

737. אח"כ גרמו העוונות, והעורלה שלטה, ונדחו ישראל מבית שני לחוץ, וירדו משם לחמוקי ירכיים, נו"ה, למטה, בבריאה. עד שיִשרו למטה ברגליים, בעשיה. וכשישבו ברגליים, שיתקנו אותם, אז כתוב, ועמדו רגליו ביום ההוא. והעולם ינהגו בכל דבר בסוד עליון כראוי. ואע"פ שנדחו מפנימיות, לא נעזבו ממנו ולעולם ייאחזו בו.

738. ומי שיודע ומודד בשיעור של קו המידה, אורך ההמשך של הירכיים עד הרגליים, יכול לדעת מידת הגלות שנמשכת. ומשום זה כל הברייתות וכל התַנאים וכל האמוראים עומדים במקומם כראוי, אלו בפנים ואלו בחוץ, בחמוקי הירכיים, נו"ה, ולמטה מהירכיים, ובכולם נקראת המלכות תשבע"פ. ובכולם ירדו ישראל וגלו בין העמים.

739. וכשתיגמר הגלות בהמשכת הרגליים, שיקבלו תיקונם, אז כמ"ש, ועמדו רגליו ביום ההוא. ועובר רוח הטומאה, העורלה, מן העולם. ויחזרו ישראל לבדם לשלוט כראוי, משום שהעורלה הורידה אותם למטה עד עתה. ומכאן והלאה, אחר שהעורלה נקצצת ועוברת מן העולם, אז כתוב, וישכון ישראל בֶּטח בדד עֵין יעקב. כלומר בעין יעקב, מלכות, ששם חכמה, הנקראת עיניים. ולא נמצא מקטרג עליהם. אשרי חלקם של ישראל בעוה"ז ובעוה"ב.

740. יוסף הצדיק עמוד העולם, יסוד, לקח ברשות היכל צפוּן וגנוז. ברשותו עומד ההיכל השביעי. וגם היכל לבנת הספיר עומד ברשותו, ובו מיתקן. אבל נביאים, שמתחברים למטה, נפרדות מהם ב' מדרגות, מראֶה וחלום, העומדים בירכיים נו"ה.

בחמוקי הירכיים עומדים מראה, ונבואה קטנה. מירכיים ולמטה עומד חלום, שהוא בברכיים, שלמטה מירכיים. עד שיגיעו רגליים ברגליים, כלומר רגלי אצילות תשתווינה עם רגלי בי"ע, כי בי"ע יחזור להיות אצילות, שאז יתעלו לנבואה ולמראה. ושם, למטה מירכיים, עומד ההיכל התחתון לבנת הספיר.

741. כל התכללות ירכיים היא שישלימו אחד בחברו. וכולם מדרגות הנבואה, כי משם יוצאים ושורים, ונעשה מהם מראה, ושורים על מקום לבנת הספיר, ונעשה מהם חלום. יוסף הצדיק, יסוד, שלמות הכול, לוקח הכול, משום שהכול נתקן על ידו, הכול משתוקקים בהשתוקקות על ידו.

742. בשעה שיוסף הצדיק, יסוד, עומד לתקן את הכול, אז הוא לוקח הכול. וכשמתחבר בהיכלו, אז מתעוררים כולם לקחת חשק ורצון, העליונים והתחתונים, והכול ברצון אחד ובשלמות אחת, לשמח העליונים והתחתונים ברצון אחד כראוי. וכל התחתונים עומדים על קיומם על ידו. וע"כ כתוב, וצדיק יסוד עולם. כי על היסוד הזה עומד העולם.

743. היכל לבנת הספיר אינו נמצא בקיומו, עד שיוסף הצדיק, יסוד דז"א, נתקן. וכשהוא נתקן, הכול מיתקנים, שזהו הסוד של כל הבניין של המלכות. ועל זה כתוב, וייבֶן ה' אלקים את הצלע. ולא כתוב, וייצר, ולא כתוב, ויברא, אלא, וייבן, משום שזה עומד על יסוד, שאחר שהיסוד נתקן, הכול נבנה עליו. וע"כ כתוב, וייבן. ומשום זה כולם עומדים בזה היסוד.

744. כתוב, וייבן ה' אלקים את הצלע. כלומר, שהייתה המלכות מאחור דז"א, והתקין אותה שתחזור פב"פ עם ז"א. אבל, וייבן, פירושו, שהסתכל להעלותה באותה המדרגה, שעולם העליון שורה בה, בינה, שיהיה זה כמו זה.

745. ועוד, וייבן, שהמאציל הסתכל בצדדיו, והתקין וכיוון כל הצדדים של המלכות, לזרוע, ולהשקות, ולהוליד, ולעשות לה כל צרכיה. ואח"כ כתוב, ויביאהָ, שהביא את הצלע בצדיק, ביסוד, כמ"ש, ובזה הנערה באה אל המלך. ובזה, כלומר היסוד, שנקרא ז"ה. כי הוא ממשיך הכול, להעלות ולעטר בשלמות. כאן כוח מניעת העוונות. כאן כוח מניעת כל התאוות הרעות.

746. משא"כ בהיכל השישי בס"א, ששם כל התענוגים הרעים, וכל מיני תאוות של תענוגי עוה"ז. וכשעוה"ז מתנהג בהם, נכשלים בהם בני אדם מלזכות לעוה"ב. כי רואים כמה תענוגים ותאוות, שהגוף נהנה ומתענג מהם, וזונים אחריהם. כמ"ש, ותֵרא האישה כי טוב העץ למאכל. כי כל התאוות ותענוגי עולם היו תלויים בו.

747. יש דברים, שהגוף נהנה מהם, ונכנסים לגוף ולא לנשמה. ויש דברים, שהנשמה נהנית מהם ולא הגוף. וע"כ המדרגות נבדלות זו מזו. אשריהם הצדיקים, שלוקחים דרך ישרה, ומונעים עצמם מהצד ההוא, ומתדבקים בצד הקדושה.

748. בהיכל הזה כלולים כל שאר הנשמות של כל ההיכלות שלמטה. שני שמות הם, שכוללים שאר שמות האחרים. אחד, כשהתחבר העליון בתחתון, ויעקב לקח היכלו באלו הנשיקין בסוד העליון, אז כולל שאר השמות, ונקרא הוי"ה אלקים. וזה נקרא שם מלא. ואחד, כשמתחבר יסוד העולם, יוסף, בהיכלו, וכולם מתעוררים באהבה ובהשתוקקות אליו, וכולם כלולים בו. אז הוא כולל כל שאר השמות, ונקרא הוי"ה צבאות. וזה נקרא השם הקדוש השלם. אבל אינו שלם כמו הוי"ה אלקים.

749. מה ההפרש בין יעקב ליוסף? יעקב, ת"ת, גוף, שולט עליון בתחתון, גוף בגוף, שת"ת דאצילות שולט בת"ת דהיכלות, ששניהם נבחנים לגוף למחזה ולמעלה, בחינת יעקב. יוסף, יסוד שבאצילות, שולט ממקום סיום הגוף ולמטה שבאלו היכלות, ביסוד שלהם, שהוא היכל לבנת הספיר, ובכל אלו שלמטה.

וזהו בית ראשון ובית שני, שבית ראשון זיווג ת"ת ומלכות מחזה ולמעלה, ובית שני זיווג ת"ת ומלכות מחזה ולמטה, בחינת יסוד ומלכות. ומשום זה היכל זה כולל כל שאר השמות שלמטה. וע"כ שמות אלו, זה עולה וזה יורד. שהתחתון עולה לעליון, והעליון יורד לתחתון. אשריהם הצדיקים, שיודעים דרכי התורה.

750. יסוד זה נתקן בב' צדדים: אחד בהיכל הראשון, כדי לתקן כל מה שלמטה, ואחד לתקן ההיכל השביעי, ולהיתקן זה בזה, שיהיה הכול רצון אחד כראוי. עד כאן הייחוד של שני צדדים, שלמעלה ושלמטה, להתייחד כאחד בשלמות, ללכת בדרך הישר.

751. אשרי חלקו מי שיודע לייחד הייחוד, ולסדר סדר האמונה ללכת בדרך הישר. אשרי הוא בעוה"ז ובעוה"ב. ועל זה כתוב, חסד ואמת נפגשו, צדק ושלום נשקו. ואז כתוב, אמת מארץ תצמח, וצדק משמיים נשקף. גם ה' ייתן הטוב וארצנו תיתן יבולה.

אמת, ת"ת, דבוק במלכות, ארץ. וכן מלכות, צדק, דבוקה בת"ת, שמיים. ואז, גם ה', ת"ת, ייתן הטוב, וארצנו, המלכות, תיתן יבולה.