מלחמת עמלק
1. ויאמר משה אל יהושוע, בחר לנו אנשים וצא הילחם בעמלק. מה הטעם שיהושוע עשה המלחמה ולא אחר מהעם? אלא משום שעמלק בא עליהם על העוון שלא שמרו את השבת, שלומדים, אם שמרו ישראל את השבת הראשונה, לא הייתה שולטת בהם אומה ולשון. כמ"ש, ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו. וכתוב אחריו, ויבוא עמלק.
2. כשציווה הקב"ה לישראל במָרָה על השבת, משום שבאה אז מדה"ד לקטרג על אותו עוון שמכרו את הצדיק, יוסף, שהוא כנגד יום השבת, והם הוציאו אותו לחוֹל, כי מכרו אותו למצרים, אמר הקב"ה, הנה יש רפואה לאותו עוון. אם הם שומרים את יום השבת, שהוא כנגד צדיק חי העולמים, יתכפר להם העוון של מכירת יוסף.
כמ"ש, ויורֵהו ה' עץ. שהוא עה"ח, שישמרו את יום השבת. והם חיללו אותו, אז כמ"ש, ויבוא עמלק. כי מחמת חילול שבת חזר והתעורר החטא של מכירת יוסף.
3. באותה שעה אמר משה ליהושוע, צא עשה מלחמה בעמלק, כי לך ראוי, משום שאתה בן בנו של אותו צדיק, יוסף, ועמלק, באותו עוון של מכירת יוסף, בא עלינו. ואם לא היה נמצא צורר לעמלק, מחֵלקו ומבניו של אותו צדיק, לא היה מי שיכול לו לעמלק. אז עשה יהושוע כמו שאמר לו משה.
4. בגלל אותו עוון של מכירת יוסף בא עליהם עמלק. כי עמלק פגש אותם שהיו מאחורי הענן, שהענן פלט אותם לחוץ, ולקח מהם את הברית הקדושה, שחתך מילתם, וזרק אותם כלפי מעלה.
ואם לא היו חוטאים ביוסף הצדיק, בשמירת ברית מילה והיסוד הקדוש, לא הייתה לעמלק תמיכה מלמעלה לעשות כך. אלא שניתן לו הכוח לזה, כדי להראות להם, שנודע עוונם שחטאו באותו צדיק, יוסף, ששמר את הברית הזו, ועתה חיללו השבת, שכנגדו, שהיה עומד להגן עליהם מפני מדה"ד.
5. וייסעו מִמָרה ויבואו אֵילִימה, ובאֵילים שתים עשרה עֵינות מים ושבעים תמרים. מהו אילימה? אלא ששבו לעבודת הקב"ה, ולקבל דבריו בלב שלם, משום זה אֵלימה, אותיות אל"י מ"ה. אל"י המלכות, ומ"ה הוא שם הוי"ה במילוי אותיות א', שבגי' מ"ה (45).
6. אותו מקום אֵילימה, המלכות, היה משובח במים, חסדים, מכל המקומות שבעולם, כי התושב"כ שם. כי הוא ז"א, הוי"ה דמ"ה, שאלימה, אותיות אל"י מ"ה.
ושָׁם במלכות, י"ב (12) מעיינות מים, שהם השפעת י"ב צירופי הוי"ה אל המלכות, ושבעים תמרים, כנגד השם ע"ב המשפיע במלכות, שהוא ע' (70) סנהדרין וב' עדים. והכול באמונה, במלכות. כי כל ע' סנהדרין ניזונים מהמקום הזה ומתברכים מאלו מים עליונים מתוקים שבז"א.
7. אשרי מי שזכה לאותם המים להתברך מהם. וישראל הקדושים חנו שם, והיו מחבְּרים אלו מים עליונים דז"א, באלו י"ב עינות מים תחתונים שבמלכות. ואם הם קלקלו בתחילה וחטאו לצדיק, השיבו אותו למקומו שיזדווג עם המלכות באל"י מ"ה.
והעולם ניזון על ידו. וע' תמרים שהם ע' סנהדרין ניזונים מהתמר, המלכות. י"ב מעיינות כנגד י"ב השבטים העליונים, הסובבים את המקום הקדוש. כי כנגד י"ב צירופי הוי"ה יש במלכות י"ב שבטים.
8. וישראל היו עוסקים בלימוד התורה שלמדו ממָרה, והתחבר עימהם אותו הברית הקדוש, יסוד. ונחש עקלתון, הס"א, נפרד מאותה באר המים, המלכות, שהנחש היה ממרר אותם המים, מה שעוונותיהם גרמו עד עתה.
9. אבל כיוון ששבו בתשובה לאדונם והקב"ה לימד אותם דרכיו של עה"ח, ז"א, זהו שכתוב, ויורהו ה' עץ. שזו תושב"כ, ז"א.
ויַשלֵך אל המים, אלו הם תשבע"פ, המלכות. וישלך, אותיות יש לָך. יש, עוה"ב, החכמה שבעוה"ב, חכמה דבינה. כמ"ש, להנחיל אוהביי יש. לך, אמא עילאה, בינה שבעוה"ב, כי לך בגי' חמישים, חמישים שערי בינה המתדבקים בז"א.
אז מתקו המים, וירד הטל העליון מעתיקא קדישא, כתר, והתמלא שדה התפוחים, המלכות.
10. מי גרם כל זה? אל"י מ"ה, התשובה של ישראל לריבונם. ואז הייתה להם רשות לחנות על אותם המים. כמ"ש, ויחנו שם על המים. סם החיים, ז"א, היה חונה במים אלו, המלכות. משום זה, ויחנו שם על המים.