צדקה לעני

[צדקה למסכנא]

21. העני אחוז בדין, וכל מאכלו בדין, במקום שנקרא צדק, מלכות. כמ"ש, תפילה לעני כי יעטוף. זוהי תפילה של יד, המלכות. כשאינה בזיווג עם ז"א, היא ענייה ונקראת צדק. ומי שנותן צדקה לעני, עושה למעלה את השם הקדוש שלם כראוי, כלומר, שמחבר אותה עם ז"א המשפיע לה הכול.

משום שצדקה היא עה"ח, ז"א. וצדקה נותנת ומשפיעה לצדק, המלכות. וכשנותנת לצדק, אז מתחבר זה בזה, ז"א במלכות, והשם הקדוש נמצא שלם.

מי שעושה התעוררות זו של מטה, שנותן צדקה, הוא כאילו עשה את השם הקדוש בשלמות. כעין שעושה למטה, כך מתעורר למעלה. כמ"ש, אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת. עושה צדקה, זהו הקב"ה. כביכול הוא עשה אותו.

22. עני מקומו מלכות, שאיננה בזיווג עם ז"א, משום שהעני אין לו משלו כלום, אלא מה שנותנים לו. וכך הלבנה, המלכות, אין לה אור משלה, אלא מה שנותן לה השמש, ז"א.

23. עני נחשב כמת, משום שאותו מקום גורם לו, כי במקום מיתה הוא מצוי. כי המלכות היא עצה"ד טו"ר, שאם זוכה הרי טוב וחיים, ואם אינו זוכה הרי רע ומוות. ומשום זה נקרא מת.

ואותו שמרחם עליו, הוא נותן לו צדקה, וגורם שעה"ח שנקרא צדקה, שורה על עצה"ד שהוא עץ המוות, כמ"ש, וצדקה תציל ממוות.

ונמצא, כמו שהאדם עושה למטה, שמחייה את העני שנקרא מת, כך הוא עושה למעלה ממש, שמשרה עה"ח על עץ המוות. אשרי חלקו שזכה לעשות השם הקדוש למעלה, לייחד אותה עם ז"א. משום זה עולה צדקה על הכול.

24. הדברים האלו נאמרים בצדקה לשמה, כי בזה מעוררת צדקה את הצדק, ז"א למלכות, לחבר אותם יחד, ויהיה הכול שם קדוש כראוי. כי צדק אינו מיתקן ואינו נשלם אלא בצדקה, כמ"ש, בצדקה תיכּוֹנָני. שזה נאמר לכנ"י, המלכות. שרק בצדקה היא נשלמת. כמ"ש, ועשיתם אותם, שזה נעשה ע"י התעוררות של התחתון.