[טורא דחילא]
423. אמר רבי יוסי, הר זה נורא הוא, נלך ולא נתעכב כאן, משום שההר הזה נורא הוא. אלא מי שהולך יחידי בדרך, מתחייב בנפשו. אבל שלושה לא. וכל אחד מהשלושה ראוי להגן, שלא תסתלק ממנו השכינה.
424. שלא יסמוך אדם על הנס. מאין לנו? משמואל, שכתוב, איך אלך ושמע שאול והרָגָני. והרי ראוי היה שמואל לנס יותר משלושה? אלא ששמואל היה אחד, וודאי שישמע שאול ויהרוג אותו. אבל לשלושה ההיזק אינו ודאי, משום שמזיקים, שדים, לשלושה אינם נראים ואינם מזיקים.
425. וכתוב, המלאך הגואל אותי מכל רע. הלוא, אשר גאל, היה צריך לומר? הגואל, משום שנמצא תמיד עם האדם ואינו סר מאדם צדיק לעולם.
המלאך הגואל זהו השכינה, שהולכת עם האדם תמיד, ואינה סרה ממנו כל עוד שהאדם שומר מצוות התורה. וע"כ יהיה האדם נזהר, שלא יצא יחידי בדרך. מהו יחידי? שצריך האדם להיזהר לשמור מצוות התורה, כדי שלא תסתלק השכינה ממנו, ויוכרח ללכת יחידי, בלי זיווג עם השכינה.
426. כשהאדם יוצא לדרך, יסדר תפילתו לפני אדונו, כדי להמשיך עליו את השכינה. ואח"כ יצא לדרך. ונמצא זיווג השכינה, לגאול אותו בדרך, ולהצילו בכל מה שצריך.
427. כתוב ביעקב, אם יהיה אלקים עימדי, זהו זיווג השכינה. וּשמָרַני בדרך הזה, לגאול אותו מכל רע. ויעקב יחיד היה בעת ההיא, והשכינה הלכה לפניו. כש"כ החברים, שיש ביניהם דברי תורה.