והיה שבעת ימים תחת אימו

58. אדם שנולד, לא מתמנה עליו כוח מלמעלה עד שנימול. כיוון שנימול, מתעוררת עליו התעוררות הרוח, אור הנפש שלמעלה. זכה לעסוק בתורה, מתעוררת עליו התעוררות יתרה, אור הרוח. זכה ועשה מצוות התורה, מתעוררת עליו התעוררות יתרה, אור הנשמה. זכה ונשא אישה, וזכה והוליד בנים, ולימד אותם דרכיו של המלך הקדוש, אז הוא אדם שלם, שלם בכל. כי זכה לאור החיה. ד' מדרגות אלו הן מד' עולמות אבי"ע, ונוהגות ג"כ בכל עולם ועולם מהם.

59. אבל בהמה שנולדה, באותה שעה שנולדה, הנה אותו הכוח שיש לה בסוף, יש לה בשעה שנולדה, והוא מתמנה עליה. ומשום זה כתוב, שור או כֶשֶׂב או עז כי ייוולד. לא כתוב, עגל או טלה או שעיר או גדי, אלא, שור או כשב או עז. כי מה שיש לה בסוף, יש לה בשעה שנולדה.

60. שור או כֶשֶׂב או עז כי ייוולד, והיה שבעת ימים תחת אימו. כדי שיתיישב בו אותו הכוח שהתמנה עליו, ויתקיים בו. ויתקיים בו כשתשרה עליו שבת אחת. ואם לא, אינו מתקיים. כי אין קיום לבריות, אלא באור השבת, כמ"ש, ויְכַל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה. ואחרי שהתקיים בו אותו הכוח, כתוב, יירצה לקורבן אישֶׁה לה'. ע"י קיום של שבת אחת שעברה עליו.

61. ואדם, בקיום של שבת אחת מתקיימת התעוררות של עוה"ז והכוח שלו, הנפש הבהמית. ואחרי שנימול, מתעוררת עליו התעוררות הרוח העליון, נפש. וכנ"י, המלכות, עוברת עליו, ורואה אותו ברושם קדוש. היא מתעוררת עליו, ושורה עליו הרוח של העולם הקדוש. כמ"ש, ואעבור עלייך ואֶראך מתבוססת בדמייך. בדמייך, בשני דמים.

62. כשיצאו ישראל ממצרים, שהיו נמצאים ביניהם דם פסח ודם מילה, כתוב, בדמייך חֲיִי, שני דמים. אבל כאן הרי אין יותר, אלא דם מילה בלבד? שניים הם, אחד של המילה ואחד של הפריעה. אחד של המילה, כנ"י, המלכות. ואחד של הפריעה, צדיק יסוד עולם, יסוד דז"א. ואלו שני דמים, אדם זוכה בזכותם בחיים של עוה"ב. כמ"ש, בדמייך חיי.