לך לך לתקן את עצמך

[לך לך לאתקנא גרמך]

21. ויאמר ה' אל אברם, לך לך. לךָ, לעצמך, לתקן את עצמך, לתקן את המדרגה שלך. לך לך, כי אין לך להימצא כאן בין הרשעים הללו.

22. סוד הדבר בפירוש המילים לך לך. כי הקב"ה נתן לאברהם רוח החכמה, והיה יודע ומצרף את הרוחות של יישובי העולם, והיה מסתכל בהם ושקל אותם במאזניים. וידע והשיג הכוחות הממונים על רוחות היישוב.

כיוון שכתוב, ויצאו מאור כשדים, ויבואו עד חרן וישבו שם, א"כ כבר יצאו מארצם ומולדתם, ולמה אמר לו הקב"ה, לך לך מארצך וממולדתך? אכן, כשנדע פנימיות הדברים הללו, לא ייקשה לנו כלום. וצריך שתדע, מהו כוחו של נמרוד על אברהם, להשליכו אל כבשן האש, שהוא אור כשדים, וכן הצלתו מכבשן האש.

והעניין הוא, כי כל הדינים והקליפות נמשכים מקו שמאל, הארת השורוק, חכמה בלי חסדים, אש שורף. והראש שלהם היה אז נמרוד, כמ"ש, הוא החל להיות גיבור בארץ, הוא היה גיבור ציִד לפני ה'. ולפיכך בעת שאברהם המשיך לו את המוחין העליונים הללו, שנמשכים בג' קווים זה אחר זה, והגיע וקיבל הארת קו השמאל, שהוא הארת נקודת השורוק, תכף נפל תחת שליטת נמרוד, שהשליכוֹ לכבשן האש, הנמשך מכוח גבורת הארת השורוק.

ואז עזר לו הקב"ה, שימשיך את הארת קו האמצעי על המסך דחיריק, המכריע ועושה שלום בין ב' הקווים ימין ושמאל. והחכמה שבשמאל מתלבשת ונכללת בחסדים שבימין, שאז מאירים המוחין בכל השלמות, והדינים מתבטלים. וע"י זה ניצל אברהם מכבשן האש, ויצא מאור כשדים, וזכה להתגלות ה', כמ"ש, ויאמר ה' אל אברם, לך לך.

המסך דחיריק, שעליו יוצא קו האמצעי, נמשך ממדה"ד שבמלכות, שלא נמתק ברחמי הבינה, המכונה מנעולא. מטעם, כי הימין והשמאל הם במחלוקת, להיותם ב' כתובים המכחישים זה את זה. שבהיות קו השמאל נמשך מהארת השורוק, הנמשך מבינה, שחזרה לראש א"א, ע"כ כוחו רב ורוצה לבטל הארת הימין, הנמשך מנקודת החולם, מהבינה, בעת שהייתה לחוץ מראש א"א. ובהיות קו הימין השורש אל קו השמאל, ע"כ רוצה לבטל את כוחו של קו השמאל ולהכניעו, כיחס השורש אל הענף שלו.

ולפיכך אין קו השמאל נכנע להיכלל בקו הימין, אלא ע"י ב' עניינים שפועלים בו:

א. המסך דחיריק, הבא למעט את קו השמאל מג"ר לו"ק דחכמה,

ב. קו האמצעי, קומת החסדים, היוצאת על המסך הזה. בא לפעול הזיווג דהכאה עם אור העליון, שנעשה על מסך דחיריק הזה, המוציא קומת החסדים.

כי אז מתוך שמצד אחד, ירד קומת קו השמאל לו"ק דחכמה, ואין מעלתו גבוהה עתה מקו הימין. ומצד שני, התרבו החסדים מב' הצדדים של קו השמאל, מקו ימין, המכונה אברהם, ומקו אמצעי, המכונה יעקב. ע"כ נכנע קו השמאל, המכונה יצחק, ונכלל בתוך החסדים של הימין והאמצעי. אמנם כל זמן שלא מתמעט קו השמאל מהג"ר שלו, לא יועיל שום כוח להכליל אותו בקו הימין.

ולפיכך אין קו האמצעי יכול להכריע ולייחד ב' הקווים מטרם שהמסך דחיריק יוכל למעט את קו השמאל לו"ק דחכמה. ובעת שב' הקווים מאירים במדרגה, נמצאת המלכות דנוקבא בהכרח בבחינת הנקודה האמצעית של היישוב, המפתחא. כלומר, שהמלכות נמתקת לגמרי בבינה וקיבלה צורת הבינה, לפי הכלל שאמא משאילה בגדיה לבִתה. כי בלי זה אין המלכות ראויה לקבל שום או"י, הנמשך מלמעלה למטה. וע"כ כשרוצים להמשיך בה המנעולא, שהוא עצמוּת המלכות שלא נמתקה בבינה, כדי שתמעט את קו שמאל לו"ק דחכמה, צריכים לד' פעולות:

א. להמשיך צ"א, שנעשה על המלכות שלא תקבל אור.

ב. לגלות הדינים במסך שבצ"א, שעתה נשלמת במלכות מדה"ד בלי מיתוק הבינה, הנקראת מנעולא.

ג. להעלות המנעולא הזאת ממקום המלכות למקום בינה, כדי למעט משם את קו השמאל לו"ק דחכמה.

ד. זיווג היוצא על המסך הזה, שנשלמים בו המוחין בכל השלמות.

הקב"ה נתן לאברהם רוח החכמה. שקיבל רוח החכמה בב' הקווים ימין ושמאל, כי הארת השמאל הנמשכת מנקודת השורוק, סופו לגלות רוח החכמה. והיה יודע ומברר הצדדים של יישוב העולם, צד הימין וצד השמאל, המאירים במלכות במקום שמחזה ולמטה, שנקרא יישוב העולם, משום ששם מתגלה החכמה, שאין בני אדם נשלמים זולתה. אבל מחזה ולמעלה של המלכות אין שם מקום יישוב, כי שם לא יוכלו להאיר אורות החכמה לבני אדם.

והסתכל אברהם בב' הקווים, ושקל אותם במאזניים, כלומר, שהמשיך הארת החכמה, שהמשכתה מכונה משקל, וידע הכוחות הממונים על צדדי היישוב, שהמשיך ההארות שבצד ימין וצד שמאל, וידע אותם.

23. כשהגיע אל נקודה האמצעית של היישוב, נקודת המלכות מבחינת מפתחא, שקל במאזניים, ולא עלה בידו. כלומר, שהעלה מ"ן להמשיך שם רוח החכמה, ולא נמשך לו. הסתכל לדעת את הכוח הממונה עליה, וכוונתו לא הספיקה להשיג אותה.

כלומר, אחר שהמשיך ב' הקווים ימין ושמאל, מטרם שהמשיך קו האמצעי, נאחז בו נמרוד הרשע והשליכו לכבשן האש, שהוא אור כשדים. ולפיכך עזר לו הקב"ה להמשיך את קו האמצעי, כדי להצילו מכבשן האש ולהוציאו מאור כשדים. והוצרך לארבע פעולות עד לגלוֹת קו האמצעי.

והפעולה הראשונה, שנגלה לו צ"א בנקודת המלכות. וע"כ שקל במאזניים ולא עלה בידו, כי אחר שרבץ כוח צ"א על המלכות, לא יכלה לקבל לתוכה שום או"י. וכיוון שראה שאינה מקבלת אור, הסתכל לראות ולבדוק את כוח המפתחא, השולט עליה, שבסגולתה ראויה לקבל האורות. אבל לא יכול להשיג עוד שם את הכוח הזה, משום שנמשך עליה כוח צ"א, שהיא חלק הנקודה שאינה נמתקת בבינה. אמנם עוד לא מצא שם כוח הדין, כי כוח הדין אינו נגלה עוד בצ"א עצמו, אלא בסגולת המסך שנתקן שם אחר הצמצום, שהמסך הזה נקרא מנעולא. וזהו שנעשה בפעולה השנייה.

24. שקל כמה פעמים וראה שמשם נשתל ונוסד כל העולם. כלומר, מכוח ששקל הרבה פעמים ולא עלה בידו להמשיך שם אור, נגלה ע"י זה כוח הדין שבה, מבחינת המסך שנעשה במלכות אחר צ"א. ואז ראה והכיר שמהמסך הזה נוסד כל העולם. שנוסדה בו המלכות, שנקראת עולם.

הסתכל ובירר ושקל לדעת העניין, וראה כי כוח העליון, שעליו אין לו שיעור, והוא עמוק וסתום. כלומר, כי ראה בנקודת המלכות את כוח העליון הנקרא מנעולא, כי עתה נגלה לו שהכוח הזה שולט בה, שהוא נבחן שאין לו שיעור, והוא עמוק וסתום שאין לפותחו. והוא מטעם, שלא ייתכן השגה ותפיסה, אלא עם התלבשות האור. ובכל מקום ששולט כוח המנעולא, אי אפשר להמשיך שם אור העליון. וע"כ אין שום השגה ותפיסה שם.

אמנם עודנו אינו מספיק לבחינת מסך דחיריק לקו האמצעי. כי המסך הזה שולט רק במלכות לבד ולא בט"ר. וע"כ אין בכוחו עוד למעט את קו השמאל, שהוא מט"ר, לו"ק, שזהו כל הנרצה מהמסך הזה. ע"כ היא אינה דומה לספירות של בחינת היישוב, לט"ר. כי הט"ר עודם בבחינת מפתחא, והנקודה דמלכות בבחינת מנעולא. וכדי שיפעל גם על ט"ר, שבכללם הוא קו השמאל, צריכים לפעולה שלישית.

25. הסתכל ושקל וידע, כי כמו שהנקודה האמצעית של היישוב, המפתחא, שעלתה לבינה, שמשום זה נשתל ממנה כל העולם לכל קצותיו, שהיא שולטת על כל ספירות ז"א וכל ספירות הנוקבא, המכונים קצוֹת העולם, מטעם היותה למעלה מהם. כן ידע, שהכוח השורֶה עתה על נקודת המנעולא, עלה ג"כ לבינה, ומשום זה נמשכים ויוצאים ממנה כל שאר הכוחות, הממונים על כל קצות העולם. כלומר, כיוון שעלתה לבינה, נמשכה משם שליטתה בכל ספירות ז"א וכל ספירות הנוקבא, המכונים קצות העולם.

וע"י זה התמעט ג"כ קו השמאל של הנוקבא, ונעשה לו"ק דחכמה, שאינו נחשב לאו"י. אע"פ שקו שמאל הוא מט"ר, כי מכוח עליית המנעולא למעלה לבינה, היא שולטת וממעטת מט"ר את או"י, הג"ר.

וכל הספירות נאחזו עתה בנקודת המנעולא. אז, אחר שהתמעט קו השמאל מג"ר, וירד לבחינת ו"ק, ואין מעלתו גבוהה מקו הימין, פקע כוח שליטתו, וניצל אברהם מכבשן האש, ויצא מאור כשדים. כי עתה שנפל לו"ק, הוא נכנע לקו הימין. אמנם אינו נכנע לגמרי להתכלל בחסדים שבימין, מטרם שנעשה הזיווג מאור העליון על מסך דחיריק הזה, ומוציא קומת החסדים.

26. עוד הסתכל ושקל ובירר, לעמוד באופן ברור על אותו המקום, ולא היה יודע, ולא היה יכול לעמוד עליה כדי להידבק בה. כלומר, שנכפלו עליו הדינים, כי עד עתה היו רק בחינת הדינים מכוח הארת השמאל, שלא היה יכול להידבק בהארתו, להיותו אש שורף מכוח חיסרון של חסדים. ועתה, אחר שהמנעולא עלתה לבינה ומיעטה את קו השמאל לו"ק, ומטרם שנעשה הזיווג להמשכת חסדים, נמצא שמלבד ששלטו עוד עליו דינים הקודמים מהארת השמאל, התווספו עליו עתה הדינים של ביטול הג"ר, ולא היה יודע. ונמצאו עתה הדינים כפולים.

כיוון שראה כוח הדינים של המקום הזה, של ביטול הג"ר, וגם לא יכול לעמוד עליו להידבק בו, מחמת שגם הדינים של הארת השמאל נשארו בשליטתם, שהם אש שורף, מיד כתוב, ויבואו עד חרן וישבו שם. כלומר, השם חרן מורה חרון אף, על מה שנכפלו עליו הדינים, ומשמיענו הכתוב, כי מלבד שלא בא לארץ כנען, ארץ מוציאה פירות, הרומז על המקום שמחזה ולמטה דנוקבא, הוא בא למקום חרן, לחרון אף, כי נכפלו עליו הדינים. וישבו שם.

27. מהו הטעם שאברהם התעכב בחרן, ולא הלך משם תכף לארץ כנען, כמ"ש, וישבו שם? אלא אברהם היה יודע ומברר כל אלו השליטים, מנהיגי העולם בכל רוחות היישוב. שהם באים מכוח המנעולא, נקודה אמצעית מכללוּת כל העולם. וכן היה שוקל ומברר את אלו השולטים ברוחות היישוב, מנהיגי הכוכבים והמזלות, הבאים מכוח המפתחא, הנמשכת מהבינה, בעניין אמא משאילה בגדיה לבִתה. והארת הג"ר דבינה מכונות כוכבים. והארת ז"ת דבינה, מכונות מזלות. וע"כ השליטים הבאים ממפתחא, מנהיגים אותם.

כמה הם חזקים אלו על אלו, שהיה שוקל כוח אלו השליטים הנמשכים ממנעולא, כלפי כוח השליטים הבאים ממפתחא, לדעת מי מהם חזק יותר, שיוכל לבטל את חברו. כי לא יצא מאור כשדים, אלא אחר שהמנעולא עלתה לבינה, אשר אז התגברו שליטי המנעולא על שליטי המפתחא, השולטים בקצוות העולם והמעיטו אותם לו"ק, שבכללם התמעט גם קו שמאל לו"ק, ופקע כוחו. ואז יצא מאור כשדים ובא לחרן.

ועתה, כשבא לחרן, חזר על חקירתו, וחזר ושקל ב' מיני השליטים, מי מהם חזק יותר, שיוכל לבטל את חברו. והיה זה משום, שעוד לא הרוויח כלום עם צאתו מאור כשדים. אלא עוד, שהתווספו עליו דינים מביטול הג"ר. ע"כ ניסה, אולי יוכל עכ"פ לחזור להשיב את הג"ר של הארת השמאל. וע"כ חזר ושקל אותם, אלו כנגד אלו, והיה מקווה לראות, ששליטי המפתחא יהיו יותר חזקים משליטי המנעולא, ולא יתמעטו מג"ר מחמתם.

והיה שוקל כל יישובי העולם, ט"ר, והיה עולה בידו. שעלה בידו לברר כרצונו, אשר שליטי המפתחא חזקים יותר משליטי המנעולא, ואין הג"ר שלהם מתבטלות מחמתם. אבל כשהגיע למקום הזה, לנקודת המלכות, ראה עוצמת העמוקים, כוח הדינים דמנעולא שהתחזקה על המפתחא וביטלה הג"ר. ולא יכול לעמוד בו. שלא היה יכול להידבק בו, מכוח הדינים דהארת השמאל, שעוד לא עברו, שחזר עליו הכפלת הדינים. ולפי שעוד לא החליט בקביעת המסך דחיריק, שהוא המסך דמנעולא, אלא שהיה מנסה עוד לשקול הכוחות של ב' מיני השליטים זה על זה, ע"כ התעכב בחרן, בחרון אף, כמ"ש, וישבו שם.

28. כיוון שראה הקב"ה את ההתעוררות שלו ואת התשוקה שלו, מיד נִגלה עליו ואמר לו, לך לך. לדעת את עצמך, ולתקן את עצמך. שיפסיק לשקול את כוחות העליונים, אלא שיעלה מ"ן וימשיך זיווג עליון על המסך הזה שנגלה לו, שבזה יזכה להמשיך דעת לעצמו, ויתקן את עצמו. וכאן נעשה פעולה רביעית, שנמשכה קומת החסדים על מסך דחיריק, יציאת קו האמצעי, המכריע על ב' הקווים ימין ושמאל, שכולל אותם יחד, שבזה נשלמו המוחין, ונגלו לו, ונמשכו לו כל הברכות האמורים בכתוב הזה.

29. לך לך מארצך, מאותו צד של היישוב שהיית דבוק בו, צד הימין בלי התכללות השמאל. וממולדתך, מאותו החכמה שהיית מסתכל ושוקל התולדה שלך, והרגע והשעה והזמן שנולדת בו, ובאותו הכוכב ובאותו המזל. שכל זה הוא הארת השמאל בלי התכללות הימין, שהארה זו באה בכוח המפתחא, שממנה באים מנהיגי הכוכבים ומזלות.

ומה שהארת השמאל מכונה מולדתך, וכן מה ששקל הרגע והזמן שנולד בו, הוא כי מוחין של הולדת נשמות נמשכים רק מהארת השמאל. וע"כ המשא ומתן בו, מה ששקל אברהם את הכוחות אלו כנגד אלו, נבחן כחוקר לדעת הרגע שנולד בו, לראות ולבדוק באיזה קומה נולד אז, אם מג"ר אם מו"ק, וכדומה.

30. ומבית אביך, לך לך ולא תסתכל עוד בבית אביך, שהוא חרן, שלא תסתכל אם יש לך שורש להצליח בעולם מבית אביך. שלא תשקול עוד ב' מיני השליטים אלו נגד אלו, ולקוות להחזיר שליטת המפתחא שנעלמה, שפעולה זו היא קליפת חרן. וע"כ, לך לך, מחכמה זו ומההסתכלות הזו.

31. למה נאמר לו, לך לך מארצך וממולדתך, הרי כבר יצא מאור כשדים, שהיא ארצו ומולדתו? אלא, מארצך, הוא מהארת הימין בלי השמאל. וממולדתך, הוא הארת השמאל בלי הימין.

אל הארץ אשר אראך. אראך, מה שלא יכולת לעמוד עליו, מכוח הדינים דהארת השמאל. ולא יכולת לדעת הכוח של הארץ ההיא, המלכות, שהוא עמוק וסתום מכוח הדינים של ביטול הג"ר. ומעתה אני מבטיח אותך, שיסורו ממך ב' מיני הדינים הללו. ויאירו לך המוחין בשלמות הג"ר ובמתיקות הדבקות.