38. פתח משה ואמר, מצווה היא, שיישא הכוהן הגדול בתולה. כמ"ש, אלמנה וגרושה וחלָלָה זונה, את אלה לא ייקח, כי אם בתולה מעמיו ייקח אישה. ולמה צריכים שייקח רק בתולה בלי פגם? אלא אישה היא כוס של ברכה, שאם טעמו אותו, פגמו בו. ומרמזת על המלכות, הנקראת כוס של ברכה. והכוהן, המקריב קורבן לפני ה', צריך שיהיה שלם באיבריו בלי פגם, כי המומים פוסלים בכוהנים. שלם בגופו, שלם בנוקבא שלו. לקיים בו הכתוב, כולך יפה רעייתי ומום אין בך.
39. הקורבן הוא מנחה. וצריכים ישראל לשלוח המנחה שלהם אל המלך, ע"י אדם שלם. כי הם בהיפוך מהס"א, אשר ע"י איש פגום היו שולחים מנחה לס"א, כמ"ש, גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל. כי אלוהים אחרים כולם פגומים מצד צפון, כמ"ש, מצפון תיפתח הרעה. וכך רוב בתי עכו"ם פגומים בנוקבא שלהם, שהיא חורבה, לילית, פגומה.
40. משה הוא ז"א, ו' דהוי"ה, המלא שפע מחו"ב, י"ה דהוי"ה. והוא בסדר יה"ו, שיש בו משום זה כל ג' האותיות יה"ו דהוי"ה. ה"ת דהוי"ה, מלכות, היא כוס מלאה ברכת ה' מצד הימין, כוס של ברכה. ומצד הגבורה, דין, נקראת השכינה, הוי"ה. שבצירוף הזה שולטת אות ה', דין, על ו', רחמים. י"ה, המוחין, בסוף הצירוף, מורה על דין. כמ"ש, הנה יד ה' הוֹיָ"ה במִקנךָ. שמלכות, הנקראת יד ה', היא בצירוף הוי"ה, לעשות דין במקנה מצרים.