יעקב אשר פדה את אברהם
12. לכן כה אמר ה' אל בית יעקב, אשר פדה את אברהם. האם לא צריך היה לכתוב, לכן כה אמר ה' אשר פדה את אברהם?
13. אלא, יעקב פדה ודאי את אברהם. כי בשעה שאברהם נפל בכבשן האש של הכַּשְׂדים, דנו דינו לפני הקב"ה, בזכות מה יינצל זה, וזכות אבות אין לו? אמר הקב"ה לב"ד של מעלה, יינצל בזכות בניו. שהרי בן מזכה את אביו. אמרו, הרי ישמעאל יצא ממנו. אמר הקב"ה, הרי יצחק יצא ממנו, שיושיט צווארו לשחיטה על המזבח. אמרו, הרי עשיו יצא מיצחק. אמר הקב"ה, הרי יעקב יצא ממנו, שהוא כיסא שלם, וכל בניו שלמים לפניי. אמרו, הרי ודאי בזכות זה יינצל אברהם, כמ"ש, אשר פדה את אברהם.
14. כתוב, לא עתה יֵבוֹש יעקב, ולא עתה פניו יֶחוָורו, כי בראותו ילדיו מעשה ידיי בקִרבּו, יקדישו שמי. מי הם ילדיו מעשה ידיי? אלו הם, חנניה מישָׁאל ועזריה, שהפילו עצמם לתוך אש שורפת, כדי לקדש שמו.
לא עתה יבוש יעקב. למה מוזכר כאן יעקב? שהרי כתוב, ויהי בהם מבְּנֵי יהודה, דניאל חנניה מישאל ועזריה. הרי שבני יהודה נקראים. וע"כ היה צריך לכתוב, לא עתה יבוש יהודה. מהו, לא עתה יבוש יעקב?
15. אלא באותה שעה, שקשרו את חנניה מישאל ועזריה להפיל אותם באש, כל אחד הרים קולו, ואמר לפני כל אלו העמים והמלכים והשרים. חנניה אמר, ה' לי לא אירא, מה יעשה לי אדם. ה' לי בעוזריי ואני אֶרְאֶה בשונאיי, טוב לחסות בה' מִבְּטוֹחַ בנדיבים. מישאל פתח ואמר, ואתה אל תירא עבדי יעקב נאום ה'. כי איתך אני נאום ה' להושיעך, כי אעשה כָלָה בכל הגויים, אך אותך לא אעשה כלה. באותה שעה ששמעו העמים והשרים את השם יעקב, תמהו וצחקו בליצנות, על ששׂם ביטחונו ביעקב. עזריה פתח ואמר, שמע ישראל, ה' אלקינו ה' אחד.
16. כתוב, זה יאמר לה' אני. זהו חנניה, שאמר, ה' לי לא אירא.
וזה יקרא בשם יעקב. זהו מישאל, שאמר, אל תירא עבדי יעקב.
וזה יכתוב ידו לה' ובשם ישראל יכנה. זהו עזריה, שאמר, שמע ישראל ה' אלקינו.
בה בשעה קיבץ הקב"ה את הפמליה שלו, המלאכים. אמר להם, באיזו מילה מאלו המילים שאמרו אלו השלושה, אציל אותם? פתחו ואמרו, ויידעו כי אתה שמך ה' לבדך, עליון על כל הארץ. שיציל אותם משום שבטחו בה'.
17. באותה השעה אמר הקב"ה אל הכיסא, המלכות, כיסא שלי, באיזו מילה מאלו המלים שאמרו, אציל אלו הצדיקים? אמר לו, אציל אותם במילה שכולם צחקו ממנה, כלומר, בזכות יעקב. לא עתה יֵבוש יעקב ולא עתה פניו יֶחוָורו, כי יראו שניצלו בזכותו.
כמו שעמדה זכותו של יעקב לאברהם באש, תעמוד עתה לחנניה מישאל ועזריה. כמ"ש, כה אמר ה' אל בית יעקב, אשר פדה את אברהם, לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחוורו. מהביזיון הזה של הליצנות, שהעמים והשרים התלוצצו עליו.
18. כולם שהיו צוחקים מיעקב, נשרפו באש ההיא, וּשְׁביב אש הרג אותם. מי הציל את חנניה מישאל ועזריה? משום שהיו מתפללים לפני הקב"ה ומייחדים שמו כראוי, ועל שייחדו שמו כראוי, ניצלו מהאש השורפת ההיא.