זכור נא, מה יעץ בלק
1. עמי, זכור נא, מה יעץ בלק מלך מואב, ומה ענה אותו בלעם בן בְּעוֹר. אשרי חלקם של העם הזה, שאדונם מוכיח להם כך. אע"פ שאתם סרתם מהדרך, עַמי אתם, שאיני רוצה לגמול לכם כמעשיכם.
2. אשרי חלקו של עם, שאדונם אמר להם, עמי, מֶה עשיתי לך ומָה הֶלְאֵתיךָ ענֵה בי. מה יעץ בלק מלך מואב? בכמה דברים ומעשים חשב לכלות אתכם מהעולם, וכמה כשפים עורר לנגדכם.
3. אמר הקב"ה לישראל, זכור נא. אוי שאנו צועקים בכל יום, ואנו גועים ובוכים, זכוֹר ה' מה היה לנו. זכוֹר ה' לבני אֱדום. ואינו רוצה להשגיח עלינו. משום שהוא אמר לנו בבקשה, זכור נא.
כי נא, לשון בקשה, ואנו, אין משגיחים עליו, ע"כ אנו צועקים כמ"ש, זכור ה' מה היה לנו. וכמ"ש, זכור ה' לבני אדום. וכמ"ש, זכור עֲדתך קנית קֶדם. וכמ"ש, זוכרני ה' ברְצון עַמֶך. והוא אינו רוצה להשגיח עלינו.
4. ודאי הקב"ה משגיח עלינו תמיד וזוכר אותנו. ואם הוא לא היה משגיח בישראל, וזוכר אותנו, לא היו עומדים ישראל אפילו יום אחד בגלות. כמ"ש, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מְאַסתים ולא גְעַלתים לכַלותם. כי הקב"ה אינו עושה עימנו כמעשינו.
5. בלק חכם היה, וגדול המכשפים היה במעשי ידיו, יותר מבלעם. כל מה שרוצה האדם בעוה"ז בעבודת הקב"ה, צריך לעורר במעשה של מטה. כי במעשה של מטה מתעורר המעשה למעלה. ומעשה של מטה צריך להיות בקדושה.
ובמקום שאין מעשה יש דיבור, ובדיבור הפה, תלוי לעורר המעשה למעלה. וכמו שצריכים לעורר קדושה עליונה במעשה ובדיבור, כך אלו הבאים מצד הטומאה, צריכים לעורר הצד שלהם, במעשה ובדיבור פה.
6. ואע"פ שבלעם היה מכשף הגדול מכל מכשפי העולם, היה בלק מכשף גדול ממנו. כי בקסם היה בלק גדול מהחכמים. ובלעם היה גדול בנחש. קסם ונחש הם ב' מדרגות. קסם תלוי במעשה. נחש אינו תלוי במעשה, אלא בהסתכלות ובדיבור הפה. ואז מתעורר עליהם רוח הטומאה להתלבש בהם, ועושה מה שעושה.
7. וישראל כולם קדושים, וכל מעשיהם הם לעורר עליהם רוח קדוש. כמ"ש, עַד יֵעָרֶה עלינו רוח ממרום. וע"כ כתוב, כי לא נחש ביעקב, ולא קסם בישראל. כי ישראל הם אחוזים בצד הקדושה העליונה, ומעשיהם באים בקדושה, וקדושה מתעוררת עליהם, ומתלבשים בה.
8. בקסם היה בלק גדול מכל החכמים, ובלעם בנחש. וע"כ בשעה שרצה בלק להתחבר עימו, כתוב, וילכו זקני מואב וזקני מדיין וקסמים בידם, ויבואו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק. בדיבור שבפה היה בלעם גדול מכל המכשפים שבעולם, ובהסתכלות של נחש היה יודע לכוון את השעה לקלל, וע"כ קללותיו התקיימו. וע"כ רצה בלק להשלים הדבר בקסם ובנחש. ע"כ התחבר עימו.
9. אמר לו הקב"ה, רשע, הרי קָדמו אותך בניי. מעשה יש ביניהם, שכל הצדדים הרעים והמינים הרעים וכל הכשפים שבעולם, אינם יכולים להתקרב אליהם, שכולם בורחים מפניו. והוא אוהל מועד, וכלי קודש, ותשמישי המקדש, וקטורת הסמים המבטלת כל כעס ורוגז שבעולם מלמעלה ומלמטה, ועולות וקורבנות בכל יום, ושני מזבחות לעשות עבודת המזבחות, ושולחן, ולחם הפָּנים, ואת הכיור ואת כַּנו.
וכמה תשמישים למעשה, מבחינת דיבור הפה, שהם הארון, ושני לוחות התורה, ואהרון המכפר על העם בכל יום בתפילה.
כיוון שהסתכל אותו רשע בזה, אמר, כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. כמ"ש, ה' אלקיו עימו ותרועת מלך בו.
10. וע"כ אמר הקב"ה, עמי זכור נא, בבקשה מכם, זִכרו הזמן ההוא, שהתחברו בלק ובלעם לכַלות אתכם, ולא יכלו, כי אני אחזתי בכם כמו אב האוחז בבנו, ואינו עוזב אותו בידי אחר.
בבקשה מכם, זכרו, כל זמן שהייתם אחוזים בי, לא יכול אותו רשע בכשפיו ובקסמיו לשלוט עליכם. כיוון שעזבתם ידיכם מלאחוז בי, והייתם בשִׁיטים, כמ"ש, ויאכל העם וישתחוו לאלוהיהן. ואז שלטו בכם שונאיכם.
וכל זה למה? כמ"ש, למען דַעת צִדקוֹת ה'. שכל אלו צדקות שעשיתי לכם בזמן שהייתם אחוזים בי, ולא עזבתי שום דבר בעולם שישלוט עליכם, והרוגז שלמעלה ושלמטה, והמינים הרעים, לא יכלו להתקרב אליכם.