ואישה אחת מנשי בני הנביאים

343. כתוב, ואישה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמור, עבדך אישִׁי מת, ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את ה'. זוהי אשת עובדיהו, שהיה ממונה על בית אחאב מלך ישראל. ובשעה שהלך עובדיהו אצל אליהו, הכיר בו אלישע.

344. הייתכן שאז אלישע עוד לא שימש לפני אליהו, כי רק אח"כ כתוב, שאלישע התחיל לשמש לפניו? אלא כבר היה משמש לפניו. ואין מוקדם ומאוחר בתורה נביאים וכתובים. וע"כ כתוב, ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את ה'. כי ודאי הכיר בו אלישע מאותה שעה שהלך עובדיהו אצל אליהו.

345. צעקה אל אלישע, כי באותה שעה שמת עובדיהו מת אחאב, והמלך יהורם בא לקחת את שני ילדיו של עובדיהו. מה עשתה? הלכה גועה צועקת ובוכה לבית הקברות, עמדה על קברו וצעקה, ירא אלקים, כך וכך עושים ליתומיך.

346. אמרו לעובדיהו, הרי אשתך עומדת וצועקת ובוכה על קברך. מה עשה, הלך לו אצל חזקיהו. אמר לו, די לי מֵענייני העוה"ז. הלך לו אצל האבות. אמר, כך וכך יש לי. אמרו לו, כבר שמענו צעקותיה, לך אצל אלישע הנביא.

347. בתוך כך, היא חוזרת וגועה וצועקת על קברו. אמר לה, שמעי ענייה, לכי אצל אלישע, והוא ייתן לך עצה. מיד הלכה אצל אלישע.

348. איך מסַפרים המתים בקבריהם זה עם זה, והלוא נפשותיהם עומדות במקום אחר? כתוב, סוד ה' ליראיו. הזדמן לו לרבי בון, אמר, השאלה כך עומדת, כלומר שאלה חזקה היא, ועתה דיבור בשניים, מִשתיקה בלא כלום.

העולם אומר, מילה בסלע והשתיקה בשניים, שפירושו, אם המילה שווה סלע, הרי השתיקה, שלא לומר מילה, שווה שני סלעים.

ורבי בון אמר, שעתה נמצא באופן הפוך ממה שאומר העולם, אלא דיבור בשניים מִשתיקה בלא כלום. שפירושו, שהמילה, כלומר לדבר ולתרץ השאלה, שווה שני סלעים, והשתיקה בזה, אינה שווה כלום.