ה' דהוי"ה

23. האות י' עלתה עם הסומכים שבה למעלה, לראש א"א ושם הזדווג מי שהזדווג, שאינו ידוע, ואור א"ס מאיר ואינו מאיר. וירדה הי' משם למקומה, ואינו ידוע ממי שהיא מאירה. וכאשר ירדה, נכללו בה תשעת הסומכים, והיא התפשטה עימהם. וכשהתפשטה, יצא ממנה אור אחד כלול מכולם, והתכסה בו כמי שנכנס בהיכל אחד.

כשיוצאים המוחין בפעם הראשונה, יש בהם ביטוש של קו ימין וקו שמאל ואינם מאירים. וע"כ נקראים מוחין דאחור. ולפיכך עוד לא יכלו תשעת הסומכים שבי' להאציל את ה' דהוי"ה, ישסו"ת, משום שביציאת תשעת הסומכים בפעם הראשונה עוד היו בעיבור יניקה מוחין דאחור.

ולפיכך כדי להאציל את ה', הם צריכים לחזור למ"ן עם הי' לעליון שלהם, שהוא ראש דא"א, ולקבל משם עיבור יניקה מוחין דפנים. ואז יוכלו המוחין דפנים להאציל את ה'.

כדי להאציל את הה', עולה האות י' עם הסומכים שלה למעלה לא"א, כדי להיכלל בזיווג אשר שם, ולקבל עיבור יניקה מוחין דפנים, ושם הזדווג מי שהזדווג, שאינו ידוע, שהראש דא"א, שהוא לא ידוע, הזדווג שם.

ואור א"ס נמשך ומאיר לזיווג הזה, ומרוב העלמו הוא כמו שאינו מאיר. ואחר שהי' נכללת בזיווג הזה ומקבלת הארתו, יורדת למקומה. ואינו ידוע ממי שהיא מאירה, כי תחילה היא יוצאת בקטנות, כלומר בעיבור ויניקה, שהם נ"ר, הנחשבים לו"ק בלי ראש. ואינו ידוע ממי שהיא מאירה, כי עוד אין שם מוח הדעת.

וכאשר ירדה, נכללו בה תשעת הסומכים, והיא התפשטה עימהם. הסומכים האלה, שהם ג' מוחין, נכללו בה ע"י הארה מלמעלה, והתפשטה עימהם לג' קווים חב"ד במוחין דפנים. וכשהתפשטה בחינת מוחין דפנים, יצא מהמוחין חב"ד, אור אחד הכלול מכל האורות שבתשעת הסומכים של הי', והאור הנולד הזה הוא הה'.

והתכסה בו כמי שנכנס בהיכל אחד, שהאורות של תשעת הסומכים מתלבשים ומתכסים בתוך האור הנולד, כמי שנכנס בתוך היכל, שהם מאירים כל הארתם בהיכל הזה. באופן שהארתם אינה יוצאת להאיר מחוץ להיכל. וע"כ נבחן כמו שההיכל, אות ה', מקיף ומלביש את תשעת הסומכים מסביב להם.

24. ההיכל נמצא בב' צדדים, ימין ושמאל, שיתכסה מצד הימין, ויתגלה מלמטה למעלה בצד שמאל. כי הימין הוא חסדים והחכמה מכוסה ונעלמת. ובשמאל החכמה מתגלה, אבל רק מלמטה למעלה. ולא מלמעלה למטה, שזה מיתקן ע"י קו האמצעי.

ואלו תשעת הסומכים של הי', מאירים בתוך ההיכל, והאות י' נגנזה ג"כ בתוך ההיכל, שמתלבשת בתוך תשעת הסומכים שלה, המאירים בהיכל. וההיכל ההוא נקרא ה"ר שבשם הוי"ה. ומטעם התלבשות הי' עם תשעת הסומכים שלה בתוך הה', יוצאות גם בה' אותן ג' בחינות שהתבארו בי'.

25. מוכן להשגה ואינו מוכן, מתגלה ואינו מתגלה, ואינו מתגלה כלל, בעניין זה עומדת האות י' עם כל הסומכים שלה, משום שהיא נעלמת. ובה עומדים הכול להתעטר.

י', או"א עילאין, נעלמים לגמרי מחכמה, ורק ישסו"ת ב' שלהם, שהם תשעת הסומכים, בהם מתגלה החכמה. ואפילו אלו תשעת הסומכים קיימים ולא קיימים, להיותם בחינת או"א המלבישים לחו"ס, ולפיכך הם מתגלים לעצמם ואינם מתגלים לאחרים, אלא שמעבירים החכמה לה' דהוי"ה. ומן הה' מושפעים כל המוחין לזו"ן ולעולמות.

תשעת הסומכים שבי' מוכנים להשגה ואינם מוכנים להשגה. כי מצד אחד אין מהם שום גילוי לאחרים, ואינם מוכנים להשגה, ומצד אחד הם מעבירים החכמה אל הה' דהוי"ה, ונמצא שהם מוכנים להשגה.

החכמה שבהם מתגלה ואינה מתגלה, שמגולה רק לעצמם ולא לאחרים. והי' עצמה, או"א עילאין, אינם מגולים אפילו לעצמם.

26. אות ה', יש לה חמש מרכבות, היוצאות מתוך אותו האור של הנר, כשעולה למקומה ונאספת, אחר שעשתה מידה.

גם הה' יש לה קטנות של עיבור יניקה, ו"ק בלי ראש, ואח"כ גדלות דמוחין. שלעת גדלות המלכות יורדת מבינה למקומה, וג' הכלים הנפולים, אח"פ, חוזרים למדרגה. ומשיגה ג"ר.

ואות ה', יש לה חמש מרכבות, כי חמש ספירות תנהי"מ שבה, שמחזה שלה ולמטה, נעשו לעת גדלות חמש מרכבות. חמש המרכבות יוצאות, אחר שאור הנר, אור הבינה, חוזר למקומו.

כלומר, אחר שהמלכות והצמצום יורדים מהבינה, והבינה ותו"מ שנפלו, חוזרים ומתחברים למדרגתם. שהם תנהי"מ שמחזה שלה ולמטה, שנעשו אז חמש מרכבות או חמישה סומכים, כי רק בהם מתגלה הארת החכמה. ואחר שהבינה העלתה אליה המלכות והצטמצמה על ידה, ועשתה בעצמה מידת הקטנות, נאספת למדרגתה לג"ר.

וצריכים לדעת, שאע"פ שהמלכות עלתה אל מתחת לחכמה דא"א, והוציאה הבינה ותו"מ מחוץ לראש דא"א, למדרגת ו"ק בלי ראש, הנה אין זה פוגם כלל את הג"ר דבינה, שהם או"א עילאין, המלבישים לחג"ת דא"א עד החזה, משום שהם בח"ח. אלא רק לז"ת דבינה, שהם ישסו"ת, המלבישים מחזה ולמטה דא"א, הנה המלכות שבחזה דא"א והצמצום שלה, פוגמת אותם ומסלקת הג"ר שלהם.

ולכן או"א נקראים י' דהוי"ה, שרומזת שיש בהם ע"ס שלמות. וישסו"ת נקראים ה' דהוי"ה מב' טעמים:

א. משום שקיבלה לתוכה את המלכות, הנקראת ה"ת דהוי"ה, לפיכך הצטיירו גם ישסו"ת בצורת ה' כמוה.

ב. משום שהיא מלבישה רק למחזה ולמטה דאו"א, שאין שם אלא חמש ספירות תנהי"ם.

וע"כ נקראת ה'. אמנם אין הכוונה שה' דהוי"ה מלבישה תנהי"מ דאו"א עצמם, אלא הכוונה לתנהי"מ דישסו"ת ב' דאו"א, הנקראים תשעה סומכים. אלא משום שגם תשעת הסומכים הם מאו"א, אנו מכנים אותם תנהי"מ דאו"א.

27. ואלו חמש מרכבות בקטנות שלהן נקראות נפלאות, אותיות נ' פלאות. ודוד המלך רצה לעמוד על חמש מרכבות אלו, כמ"ש, גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך. ואלו נ' (50) פלאות, כשמאירים ומעלים את הה' להתעטר, נעשו חמש, להאיר אל חמש למטה, ולהאיר אל היוצאים ממנה.

ישסו"ת נקראים ה"ר דהוי"ה, משום שמלבישים רק חמש ספירות שמחזה ולמטה דאו"א, הנקראים תנהי"מ. שהם אז ו"ק בלי ראש. ואלו חמש ספירות שמחזה דאו"א המאירות בקטנות אל ישסו"ת, נקראות נ' פלאות, כי כל ספירה שלהן כלולה מעשר, והן נ'. ומתוך שאורותיהם דאו"א מכוסים ונעלמים, הם פלאות, כי פלא פירושו העלם, שאינו מובן.

אבל אחר שישסו"ת מקבל את המוחין דפנים, הרי חמש ספירות שמחזה ולמטה, שהם תנהי"מ דישסו"ת, מכונים חמש מרכבות, או חמישה סומכים, כי מחזה ולמטה הוא מקום גילוי הארת החכמה, וע"כ הם סומכים את הנ' פלאות שבאו"א. ונבחנים לסומכים, מפני שמשלימים האורות שאינם באו"א, כי או"א הם תמיד בח"ח.

בקטנות דישסו"ת הם נקראים נפלאות, ע"ש תנהי"מ שמחזה ולמטה דאו"א, כי אין להם עמידה בפני עצמם. ובגדלות דישסו"ת נקראים חמש מרכבות, ע"ש תנהי"מ של בחינתם עצמם, כי אז כבר יש להם עמידה בפני עצמם. ולא עוד, אלא שהם סומכים את נ' פלאות דאו"א. כי ע"כ הם נקראים חמישה סומכים.

חמש ספירות דישסו"ת בקטנות נקראים ע"ש חמש ספירות תנהי"מ שמחזה ולמטה דאו"א, הנקראים נ' פלאות. אלו חמש ספירות תנהי"מ שמחזה ולמטה, הנקראות נ' פלאות, הם בחינת ג"ס בינה ותו"מ שלהם, הנופלים בעת קטנות, וחוזרים ועולים בעת גדלות. וכשעולים בעת גדלות, אז הם מעלים עימהם גם את התחתון למדרגת העליון.

וע"כ נאמר, כשמאירים ומעלים את הה' להתעטר, כשאלו נ' פלאות מעלים את הה', שתקבל ג"ר למעלה. כי אלו נ' פלאות הם המעלים את התחתון לעליון, כדי לקבל מוחין. ואז אחר שמקבלים המוחין מעליון, נעשו חמש, שתנהי"מ שלהם עצמם נעשו חמש מרכבות, כי יצאו לבחינתם עצמם.

וכמו שאו"א מתחלקים לג' בחינות, או"א וב' בחינות ישסו"ת מחזה ולמטה שלהם, כך ישסו"ת מתחלקים לג' בחינות, שהג"ר שלהם נבחנות כמו או"א, ומחזה ולמטה שלהם יש ב' בחינות ישסו"ת.

ואלו חמש מרכבות מאירות לחמש ספירות כח"ב תו"מ של ישסו"ת א' דישסו"ת הכולל. שהם בחינה ב' דישסו"ת הכולל. ומאירות אל היוצאים ממנה, אל ישסו"ת היוצא מישסו"ת א', הבחינה השלישית דישסו"ת הכולל, הנקרא ה' דהוי"ה.

ואלו ג' בחינות שבה' דהוי"ה, מתבארות על דרך ג' בחינות דאו"א, כי אלו ג' בחינות שבי', או"א, עושות ג' בחינות בה' דהוי"ה, ישסו"ת הכולל.

28. סדר קבלת הפרצופים זה מזה. נ' פלאות, תנהי"מ שמחזה ולמטה דישסו"ת ב' דאו"א, הנקראים תשעה סומכים, מאירים ומעלים את הה' למעלה, אל תשעת הסומכים, משום שנ' פלאות הן בינה ותו"מ, המעלים התחתון לעליון.

ומתעטרים ומתקשרים בתוך תשעת הסומכים האחרים, שהם מבחינה אחרת, מבחינת או"א. ואלו תשעה סומכים עולים לאות י', או"א, שהיא למעלה למעלה. י' היא עלי עליון לתשעה סומכים, כי העליון של תשעת הסומכים הוא ישסו"ת א', ועלי העליון הוא או"א, י'.

וזה סדר קבלת הפרצופים זה מזה. שה', ישסו"ת הכולל, מקבלת מתשעת הסומכים שבי', ותשעת הסומכים מקבלים מהי' ומשפיעים אל ה' דהוי"ה, ישסו"ת הכולל.

29. כשחמש ספירות של האות ה' יורדים מהעליון שלהם, מתשעת הסומכים שבי', ולא ידוע ממי שיורדים, כלומר שהם בקטנות, בו"ק בלי ראש, אז ה' מתעטרת בנ' ובפלאות, תנה"י שמחזה ולמטה דאו"א, המלובשים בה', ישסו"ת.

אלו חמישה סומכים, חמש ספירות דגדלות שמחזה ולמעלה דישסו"ת, סומכים אותם בעת גדלות. אבל בעודן בקטנות הן נקראות נ' פלאות, ע"ש תנה"י דאו"א. וכאשר ה' מתעטרת ומתפשטת, בגדלות, שמקבלת ג"ר, אז חוזרת מנ' לתוך ה'.

כי בקטנות, כשאין להם עמידה בפני עצמם, נקראים ע"ש תנה"י דאו"א, נ' פלאות. ובגדלות, כשיש להם עמידה בפני עצמם, נקראים ע"ש חמש ספירות תנהי"מ שמחזה ולמטה של עצמם, שהם חמישה סומכים.

30. ג' בחינות ישסו"ת כסדרן. מתפשטים חמישה סומכים למטה לישסו"ת ב'. אז בחינה ראשונה דישסו"ת עומדת עליהם, כלומר מתלבשת בהם. וכשבחינה ב' דישסו"ת מאירה מכל האורות, אחר שנשלמת בעיבור יניקה מוחין דפנים, אז יוצאים ממנה חמישה אורות אחרים, בחינה ג' דישסו"ת, שהם משתנים ואינם משתנים, ימין ושמאל.

יש בהם ימין ושמאל. ימין אור חסדים, שאינו משתנה לעולם, כמו שהוא למעלה כך הוא בסוף המדרגות למטה. והשמאל, אור החכמה, מתגלה בישסו"ת ג' ולא בב' בחינות ישסו"ת הקודמים, כמו באו"א. אור זה משתנה, כי הוא צריך להתלבשות החסדים, וכשאין לו חסדים הוא נעשה חושך. ומטרם שיוצא קו האמצעי, המייחד השמאל עם הימין, לקבל חסדים, נמצא שקו השמאל חושך.

31. אחר שביאר הזוהר שיוצאים ימין ושמאל ב' קווים, וקו השמאל משתנה מאור לחושך מחמת פירודו מהימין, אומר, שמכאן והלאה, עומד הדבר להסתמך. שקו השמאל עומד להיתקן בכוח עליון בשם הקדוש, בו' שבשם הקדוש, שהוא קו האמצעי המייחד ימין ושמאל דישסו"ת, ה' שבשם הקדוש.

השמאל יהיה סתום בימין, שקו השמאל יהיה סתום מג"ר דחכמה, מכוח התלבשותו בחסדים דימין. ותשתכלל על ידו המרכבה הקדושה.

32. אלו חמישה הם ארבעה. כי הם חמישה כנגד חמישה סומכים, שהם חמש ספירות תנהי"מ, והם ארבעה כנגד ארבע רוחות העולם, שהם ג' הקווים ימין שמאל ואמצע, והמלכות המקבלת מהם. וכל אחד מאלו ד' האורות, יש לו מרכבה בפני עצמו.

כי אלו ד' האורות שבג' הקווים והמלכות המקבלת אותם, הם המרכבה. ומתוך שד' האורות כלולים זה מזה, ע"כ יש בכל אור מרכבה בפני עצמו, שכל אחד מהם כולל ג' הקווים והמלכות המקבלת אותם.

33. עתה מבאר סדר ייחוד המדרגות זו בזו. וכל המרכבות כולן כלולות כל מרכבה באור אחד, שכל אחד מד' אורות שבג' הקווים והמלכות המקבלת אותם, כולל בתוכו מרכבה אחת.

וכל אור נכלל באלו חמישה סומכים, כח"ב תו"מ של הה'. וכל סומך שבהם נכלל באות ה', כי הם הספירות שלה. ואות ה' שהיא ישסו"ת הכולל, נכללת באלו תשעה סומכים, שהם בחינה ג' של האות י'. וכל אחד מאלו הסומכים נכלל באות י', הנקודה העליונה הראשונה, או"א הנכללים בא"א, הנקרא הנקודה העליונה הראשונה, כדי שיהיו כולם אחד. כי כולם עולים ומתייחדים באו"א, ואו"א בא"א, ואז כל פרצופי אצילות נעשים אחד.

34. מכאן המרכבות, שעולות לאות ה' מלמטה למעלה, הן כ"ה (25) מרכבות. כי חמישה סומכים הם חמש מרכבות, וכלולות זו מזו, שכל סומך כלול מחמש מרכבות, והם כ"ה מרכבות. כמ"ש, יברכוּכָה, אותיות יברכו כה, כ"ה מרכבות מלמטה למעלה.

35. מאות ה' ולמעלה הן תשע המרכבות, תשעה סומכים של הי', העומדים בפני עצמם בלי חשבון, כי אע"פ שיש בהם חכמה, אין החכמה מתגלה בהם. והחכמה מכונה חשבון.

תשע המרכבות, תשעה סומכים של הי', עומדים בפני עצמם בלי חשבון. עד הי', או"א עילאין, שהכול נסתם בתוכה. כי באו"א עילאין אין אפילו גילוי לחכמה.

מכאן והלאה, אחר ב' אותיות י"ה דהוי"ה, הוא השם הקדוש, זו"ן, שהם ו"ה של השם הקדוש, המתעטרים באלו המרכבות של ב' האותיות י"ה, ונכללים זה בזה. אשר ו"ה נכללים בי"ה, באלו ד' אותיות הוי"ה.