וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן

288. כיוון שחטאו והתדבקו באילן, שהמוות שורה בו למטה, כתוב, וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן. לא כתוב בלשון זכר, מהלֵך, אלא שכתוב, מתהלך, לשון נקבה, כי ת' הנוספת היא לשון נקבה.

מטרם שחטא האדם, היה עולה במדרגותיו, והיה עומד בחכמה העליונה, ולא היה נפרד מעה"ח. כיוון שהִרבה תשוקה לדעת ולרדת למטה, להמשיך מלמעלה למטה, נמשך בזה אחריהם, עד שנפרד מעה"ח, וידע את הרע ועזב את הטוב. ואם לא זכה, הרי רע. וע"כ כתוב, כי לא אֵל חָפץ רֶשע אתה, לא יגוּרךָ רָע. כי מי שנמשך אחר הרע, אין לו דירה ביחד עם עה"ח.

289. ועד שלא חטאו, היו שומעים הקול של מעלה, והיו יודעים חכמה עליונה, והיו נמצאים במוחין של זוהר עליון, ולא יָראו. כיוון שחטאו, אפילו קול של מטה לא היו יכולים לעמוד בו.

קול ז"א הוא קול של מעלה, ושל הנוקבא הוא קול של מטה. והכתוב, קול ה' אלקים מתהלך בגן, קול הנוקבא, כי ת' של מתהלך מורה על לשון נקבה. ומ"מ לא יכול לעמוד בו, כי כתוב, ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלקים.

290. כעין זה, כל עוד שלא חטאו ישראל, מעת שעמדו ישראל על הר סיני, הוסרה מהם הזוהמה של הנחש הזה. כי אז היה ביטול יצה"ר מהעולם, שדחו אותו מהם. ואז נאחזו בעה"ח, ועלו למעלה ולא ירדו למטה. כלומר שהעלו האור דשמאל מלמטה למעלה, ולא המשיכו אותם מלמעלה למטה, שזהו בחינת עה"ח.

291. אז היו יודעים ורואים את המראות העליונות, והאירו עיניהם והיו שמחים לדעת ולשמוע. מראות, פירושן מנורות של זכוכית. סובב על השגת ז"א ונוקבא, כי ז"א מכונה מראה המאירה, והנוקבא מכונה מראה שאינה מאירה. ואז חגר אותם הקב"ה חגורות מהאותיות של שמו הקדוש, שלא יוכל לשלוט עליהם הנחש הזה, ולא יטמא אותם כבתחילה. שהם עדָיים שקיבלו בהר חורב.

292. כיוון שחטאו בעגל, עברו מהם כל אלו המדרגות והאורות העליונים. ועברו מהם אלו החגורות המזוינות, שנעטרו מהשם העליון, והמשיכו עליהם את הנחש הרע כבתחילה, וגרמו המוות לכל העולם.

293. ואח"ז כתוב, ויַרְא אהרון וכל בני ישראל את משה, והנה קָרן עור פניו, ויִירְאו מִגֶשת אליו. בתחילה כתוב, ויַרְא ישראל את היד הגדולה, וכולם ראו האורות העליונים. ונָאוֹרו במראה המאירה, ז"א, כמ"ש, וכל העם רואים את הקולות. וכן על הים ראו ולא יָראו, כמ"ש, זה אלי ואנוֵוהו. אחר שחטאו, אפילו את פני הסרסור, שהוא משה, לא היו יכולים לראות, כמ"ש, וייראו מגשת אליו.