לשון לימודים

86. ה' אלקים נתן לי לשון לימודים, לדעת לָעוּת אֶת יָעֵף דָבָר. אשריהם ישראל שהקב"ה בחר בהם מכל שאר העמים, וקרא להם קודש. כמ"ש, קודש ישראל לה'. ונתן להם חלק להיאחז בשם הקדוש. ואחוזים בשם הקדוש, משום שזכו בתורה, שכל מי שזכה בתורה, זכה בהקב"ה.

87. קודש הוא שלמות הכול, שנקראת חכמה עליונה, או"א עילאין. ומהמקום הזה נוזל שמן משחת קודש בשבילים ידועים, למקום שנקרא בינה עליונה, ישסו"ת. ומשם יוצאים מעיינות ונחלים לכל צד, בין לחכמה ובין לחסדים, עד שמגיעים לזאת, למלכות. וכשזאת מתברכת, היא נקראת קודש, ונקראת חכמה, וקוראים לה רוח הקודש. כלומר, רוח, ו"ק, מהקודש הזה שלמעלה, ו"ק דחכמה. וכשיוצאים ומתעוררים ממנה סודות התורה, היא נקראת לשון הקודש.

88. ובשעה שנמשכת משחת הקודש לאלו שני עמודים, הנקראים לימודי ה', ונקראים צבאות, שהם נו"ה, היא מתקבצת שם. וכשיוצאת משם במדרגת יסוד, ובאה למלכות, הנקראת חכמה קטנה, משום שאין בה אלא רק ו"ק דחכמה, אז היא נקראת לשון לימודים. וממנה יוצאת להעיר קדושים עליונים. אז כתוב, ה' אלקים נתן לי לשון לימודים, לדעת לעות את יעֵף דבר. והקב"ה נתן את זה לרבי שמעון. ועוד, שהעלה אותו למעלה למעלה, לעולמות העליונים. משום זה כל דבריו נאמרו בגלוי ואינם מכוסים. עליו כתוב, פה אל פה אדבר בו ומראֶה ולא בחידות.