י' דהוי"ה

14. באותיות הרשומות שבשמות הקדושים, שרומזות על הסודות העליונים, עולות לתוכן מרכבות במרכבות הקדושות. כל מרכבה עולה לתוך אות ידועה, כשנרשמת האות על בוריה, כלומר שהמרכבה שלה עלתה ובאה בתוכה. כל אות עומדת על שלמותה של המרכבה הראויה אליה. מכאן יצא הדבר, לבאר כל אות במרכבה הקדושה שלה, בד' רוחות העולם, חו"ג תו"מ.

15. האות הראשונה, א', עולה בהארת או"ח, ויורדת בהארת או"י, ומקבלת ו"ק חג"ת נה"י. ואח"כ עולה האות לקבל העטרות שלה, ג"ר, חב"ד, ועולה למאה עולמות, לבינה, שספירותיה בחשבון מאה. ומשם מקבלת את הג"ר שלה. כנגד א' זו, אות י' שבתחילת השם הוי"ה, שעולה ברצון המחשבה לחכמה, ונסתמת ואינה נודעת.

ב' זמנים, קטנות וגדלות, נתקנו בסיבת עליית המלכות לבינה. ובתחילה, בעת שהמלכות עלתה לבינה, סיימה המדרגה תחת החכמה, והסיום הזה שנתקן תחת החכמה, נקרא פרסא.

ומשום זה, נשארו במדרגה רק כו"ח, ובינה ותו"מ יצאו מהמדרגה למדרגה שמתחתיה. וכיוון שאין שם אלא ב' כלים כו"ח, אין שם אלא ב' אורות נ"ר, וחסרה ג"ר, שהם נשמה חיה יחידה, מטעם חיסרון של ג' הכלים בינה ותו"מ. וזהו זמן הקטנות.

ואח"כ בזמן הגדלות, יורדת המלכות ממקום בינה, מהפרסא, למקומה עצמה. ואז עולים ג' הכלים בינה ותו"מ ומתחברים במדרגה. וכיוון שכבר יש חמישה כלים, חוזרים ומתלבשים כל חמשת האורות נרנח"י. ואז יש ג"ר במדרגה.

ועל זה רומזת צורת האות א', כי י' עליונה של א' היא כו"ח, שנשארו במדרגה בזמן הקטנות. והקו שמתחת לי' העליונה היא פרסא, המסיימת המדרגה מתחת לכו"ח. וזהו זמן הקטנות. ובזמן הגדלות שהמלכות יורדת מהפרסא למקומה, ובינה ותו"מ חוזרים ומתדבקים במדרגה, אז מתחברת הי' התחתונה אל הא', שהיא מורה על בינה ותו"מ שחזרו והתדבקו.

באופן, שי' עליונה רומזת על כו"ח, וי' תחתונה רומזת על בינה ותו"מ, והקו שביניהם, רומז על הפרסא, הסיום שנעשה בעת הקטנות תחת הכו"ח.

ואין לשאול, כיוון שבעת גדלות כבר ירדה המלכות מהפרסא למקומה, ובינה ותו"מ חזרו למדרגתם כמקודם, א"כ למה עדיין נמצא הקו המבדיל בין י' עליונה לי' תחתונה בתוך הא'. מאחר שכבר התבטל הסיום שמתחת לכו"ח.

התשובה היא, כי אחר שבירת הכלים בעולם התיקון, נעשה תיקון זה שהפרסא לא תתבטל לעולם, והיא נמצאת תמיד בבחינת ו"ק בלי ג"ר, כדי שתשמור על הארת החכמה הבאה למדרגה שלא תתפשט מלמעלה למטה, כמו שהיה בזמן שבירת הכלים. ולפיכך אע"פ שכבר נמצאות הג"ר בא', בכל זאת מדרגת הפרסא נשארת בו"ק בלי ג"ר. וע"כ נמצא הקו בתוך הא' גם בזמן הגדלות.

גם באות י' שבתחילת השם הוי"ה, יש אותן ג' בחינות, י' עליונה, והקו שמתחתיה, וי' תחתונה. הי' עולה ברצון המחשבה לחכמה, שרומז על החכמה העליונה, הנקראת מחשבה. ונסתמת ואינה נודעת, כי החכמה העליונה נסתמה ואינה משפיעה לתחתונים. כי כל הארות החכמה המגולה לתחתונים, הן רק מבינה שחזרה להיות חכמה.

16. התכסה תחתיה, כלומר שנפרס תחת הי', אגוז אחד, שמכוסה בהסתר שבהסתר. והוא מרכבה, העומדת תחת ההסתר. ואות י' נמצאת בהעלם מחמת נקודה אחת שמתחתיה, הנמצאת בתוך האגוז. האגוז עומד בשישה עמודים, הסומכים אותו בשישה צדדים, הנעלמים בתוך אגוז.

י' שבשם הוי"ה, כנגד י' עליונה של א', היא כו"ח דקטנות. האגוז שנפרס תחת הי' וכיסה אותה הוא כנגד הקו שמתחת לי' עליונה שבא', הפרסא המסיימת המדרגה תחת החכמה, שנמצא תמיד בקומת ו"ק ואינו מקבל ג"ר לעולם.

וע"כ נאמר, התכסה תחתיה אגוז אחד, שנפרס תחת הי' אגוז אחד, דוגמת הקו שמתחת לי' שבא', הפרסא. ונקראת אגוז, מלשון אקצוץ. כי פרסא זו שעושה סיום המדרגה מתחת לחכמה, היא מקצצת ג' הכלים בינה ותו"מ, ומוציאה אותם מהמדרגה.

ומכוסה בהסתר שבהסתר, שנעשה בה תיקון של הסתר כפול. באופן שאפילו בעת שהמלכות יוצאת מהפרסא וחוזרת למקומה, מ"מ הפרסא אינה מתבטלת, ונשארת גם אז בו"ק בלי ג"ר.

והיא מרכבה, העומדת תחת ההסתר, שפרסא זו אינה סיום בלבד, אלא מרכבה שלמה, העומדת בו"ק בהעלם ג"ר. והאות י' עומדת בהעלם ג"ר, מחמת נקודה אחת שמתחתיה, המלכות שעלתה תחת הי', שהיא חכמה, וסיימה שם המדרגה.

האגוז עומד בשישה עמודים, הסומכים אותו בשישה צדדים, שיש בו ו"ק, חג"ת נה"י, הסומכים אותו בשישה צדדים. כי חו"ג, דרום וצפון. תו"מ, מזרח ומערב. נו"ה, מעלה ומטה. בשישה צדדים, הנעלמים בתוך אגוז, מפני שאינם מקבלים ג"ר לעולם.

17. מצד אות י' זו יוצאת מרכבה אחת קדושה, מרכבה נעלמת ואינה מגולה. מלבד כשמאירה ההארה של האגוז הנסתר, אז מתגלה אותה המרכבה. לפיכך המרכבה נעלמת וגלויה. שמטרם הארת האגוז היא נעלמת, ואחר הארת האגוז היא גלויה.

ב' בחינות ראשונות של י': י' עצמה והאגוז שמתחתיה, הדומות לי' העליונה של א', והקו שמתחת לי'. מצד אות י' זו יוצאת מרכבה אחת קדושה, הבחינה השלישית של י' הדומה לי' התחתונה של א', המקבלת הארות ג"ר אחר שירדה המלכות מהפרסא למקומה.

ובתחילה יוצאת בהארת ו"ק בהעלם ג"ר, בזמן קטנות, מרכבה נעלמת ואינה מגולה, בקומת ו"ק, שהג"ר לא מגולה. מלבד כשמאירה ההארה של האגוז הנסתר, בעת שהמלכות יוצאת מהפרסא, הנקראת אגוז, אז מתגלה המרכבה, שאז מתגלה הג"ר בבחינה השלישית של הי', במרכבה.

אמנם ג' בחינות של י' אינן דומות לג' בחינות של א'. ג' בחינות של א' כולן מדרגה אחת, אבל ג' בחינות של י' הן מדרגות מיוחדות: או"א, ישסו"ת א', ישסו"ת ב'. ולא נמשלו אל ג' בחינות של א', אלא להורות על המקור של כל בחינה, שהיא דומה לג' בחינות של א'.

עניין התחלקות ע"ס דבינה. בכל מקום שע"ס דבינה מתחלקות לב' מדרגות, ג"ר הן פרצוף או"א, וז"ת הן פרצוף ישסו"ת, וההתחלקות היא משום שג"ר דבינה תמיד ח"ח ואינם חפצים בחכמה, ולפיכך נחשבות כמו שלא יצאו מראש א"א, והחסדים שלהם הם בחינת ג"ר.

משא"כ ז"ת דבינה, שהן מהתכללות זו"ן בבינה, הן צריכות להארת חכמה, ע"כ החסדים שלהם בו"ק בחוסר ג"ר, וצריכים תיקון שימשיכו ג"ר.

ויש ב' פרצופי ישסו"ת בז"ת דבינה. כי מתוך שנתקן שהפרסא לא תתבטל, גם אחר יציאת המלכות מהבינה, א"כ נמשכת ממנה מדרגה אחת שאינה מקבלת ג"ר לעולם, כמו הפרסא.

ולפי זה יש ב' פרצופים בע"ס דבינה שאינם מקבלים ג"ר לעולם, שהם או"א עילאין הנמשכים מג"ר דבינה, והפרצוף היוצא מפרסא הנקרא ישסו"ת א', שגם הוא אינו מקבל ג"ר לעולם.

וההפרש שביניהם הוא עצום, כי או"א אע"פ שאינם מקבלים חכמה לעולם, החסדים שבהם הם בחינת ג"ר ממש כמו חכמה. משא"כ ישסו"ת א', שהוא כבר מבחינת ז"ת דבינה, אין החסדים שלו בבחינת ג"ר אלא בבחינת ו"ק בלי ראש, ומה שאינו מקבל חכמה, הוא מכוח הפרסא שאינה מתבטלת.

ומה שנאמר, שבשעת יציאת המלכות מבינה, מתגלים הג"ר, זהו בישסו"ת ב', שהיא מדרגה ג' של ע"ס דבינה, שבה מתגלה החכמה והג"ר.

ג' בחינות של י':

א. עצם הי', או"א עילאין, הנחשבים לחכמה, משום שחכמה דא"א מאירה בהם, אע"פ שהם אינם מקבלים אותה, מחמת שהם ח"ח.

ב. המרכבה של האגוז, הנמשכת מהפרסא, ישסו"ת א', הנמצא בו"ק חסר ראש, ואינו מקבל ג"ר מכוח הפרסא שאינה מתבטלת.

ג. המרכבה השלישית, ישסו"ת ב', שבו מתגלה הג"ר וממנו מושפעת החכמה לתחתונים.

18. המרכבה השלישית יוצאת מהתנוצצות הנר, כשמדד מידה תחת הקשר הראשון. והיא התנוצצות אחת. כשהמידה נמצאת, מאירה ועולה ויורדת ונסמכת תחת האות י'. והיא נקודה אחת. אח"ז ההתנוצצות מתפשטת ומוציאה שלושה ניצוצות אחרים, ונסמכים תחת הקוץ התחתון של הי'.

19. ואח"כ יוצאת התנוצצות אחרת מתוך הקשר השני, המאירה ועולה ויורדת ונסמכת תחת האות י' בבחינה אחרת. אח"כ ההתנוצצות הזו התפשטה והוציאה שלושה ניצוצות אחרים, ונסמכו תחת האות י'. אח"כ יצאה התנוצצות אחרת, מהקשר השלישי. ומתוך זה התקשר החול במידה של הנר.

המרכבה השלישית נקראת ישסו"ת ב', המתחלק בעצמו לג' פרצופים, המכונים ג' קשרים:

קשר א', פרצוף חב"ד,

קשר ב', פרצוף חג"ת,

קשר ג', פרצוף נה"י.

וזה מבחינת הכלים. ומבחינת האורות הסדר הפוך:

קשר א', פרצוף נה"י, הנקרא עיבור.

קשר ב', פרצוף חג"ת, הנקרא יניקה.

קשר ג', פרצוף חב"ד, הנקרא המוחין.

וכל אחד יצא תחילה בקטנות, בו"ק, ואח"כ נמשכו לו הג"ר והגדלות.

והכול תלוי במסך שנתקן במלכות, שמסיים את האור, שלא יתפשט ממנו ולמטה. וע"כ אור העליון מכה עליו להתפשט יותר, שזה נקרא זיווג דהכאה. שע"י זה עולה או"ח מהמסך, ומלביש את אור העליון, שהאו"ח הזה מודד מידת הקומה.

כי אם המסך והמלכות נמצאים במקום בינה, אז המסך ממשיך באו"ח שלו רק מידה של קומת ו"ק. ואם המסך והמלכות יורדים מבינה למקום המלכות, אז מתפשטת מידת המסך והאו"ח שבו וממשיך ג"ר. לפיכך נקרא המסך נר, כי האו"ח נדלק בו, ועולה ממנו ולמעלה. והוא מודד המידה, מודד קומת הפרצוף, אם ו"ק ואם ג"ר, וכן איזו בחינת ג"ר.

המרכבה השלישית יוצאת מהתנוצצות הנר, מתוך ההתנוצצות של המסך, הנקרא נר, ע"י זיווג דהכאה עם אור העליון, שמעלה או"ח. כשמדד מידה, כשמעלה או"ח שמודד קומת המדרגה. תחת הקשר הראשון, לקשר ולתקן הפרצוף הראשון, פרצוף נה"י או פרצוף העיבור. וזוהי התנוצצות אחת, התנוצצות דקטנות.

ואח"ז יש התנוצצות שנייה לג"ר. כשהמידה, או"ח, נמצאת ומלבישה את אור העליון, אז הוא מאיר ומעלה או"ח, ומוריד או"י. ונסמך תחת הי', שנתקנה להיות בחינה ג' של הי'.

והיא נקודה אחת, שיצאה עתה בקטנות של פרצוף זה, הנבחנת לנקודה אחת. ואח"כ בגדלות, התפשטה ההתנוצצות, כלומר שהמסך והמלכות ירדו מבינה למקומם, שאז התפשט וגדל האו"ח וממשיך ג"ר אל הפרצוף.

ומוציאה שלושה ניצוצות אחרים, ג"ר דעיבור, ונסמכים תחת הקוץ התחתון של הי'. כלומר שהמרכבה של אגוז, ישסו"ת א', מלבישה מחזה ולמטה של הי', הקוץ התחתון של הי', וישסו"ת ב' מלביש מחזה ולמטה של ישסו"ת א', ונמצא שהוא תחת הקוץ התחתון של הי'.

אחר שביאר הזוהר הקטנות והגדלות של פרצוף העיבור דישסו"ת ב', פרצוף נה"י, מבאר עתה הקטנות והגדלות של פרצוף היניקה דישסו"ת ב', פרצוף חג"ת שלו. ואומר, ואח"כ יוצאת התנוצצות אחרת מתוך הקשר השני.

קשר שני, פרצוף החג"ת דישסו"ת ב', ויוצאת התנוצצות על המסך שלו, המאירה ועולה ויורדת, המאיר ומעלה או"ח ומוריד או"י, קומת הקטנות והו"ק של הפרצוף הזה. ונסמך תחת הי' בבחינה אחרת, ביניקה וחג"ת.

אח"כ ההתנוצצות הזו התפשטה, שהמסך והאו"ח ירדו מבינה של אותה מדרגה למקומם, ואז התפשט האו"ח להמשיך מידת הג"ר, והוציא שלושה ניצוצות אחרים, ג"ר דיניקה. ונסמכו בזו תחת אות י', ביניקה וחג"ת.

ואחר שביאר הקטנות והגדלות של פרצוף החג"ת והיניקה דישסו"ת ב', מביא פרצוף החב"ד, פרצוף המוחין דישסו"ת ב', ואומר, אח"כ יצאה התנוצצות אחרת, מהקשר השלישי, שהוא פרצוף החב"ד והמוחין, הנקרא קשר שלישי.

ההתנוצצות של פרצוף החב"ד יצאה ג"כ תחילה בקטנות בנקודה אחת, ואח"כ יצאה בגדלות בג"ר, שהתפשטו לשלושה ניצוצות, כמו בפרצופי נה"י וחג"ת.

ומפרצוף חב"ד דישסו"ת ב' נמשכת כל הארת החכמה, הנמצאת בזו"ן ובבי"ע, ומתוך זה, מפרצוף חב"ד הזה, התקשר החול במידה של הנר. שפרצוף זה הוא השורש למוחין שבחול, המכונים מאורי האש, שהם מתקשרים במידת הנר, במידת המסך של פרצוף חב"ד דישסו"ת ב', שהוא השורש למוחין האלו.

20. נמצא שיש לאות י', שהיא נקודה עליונה, תשעה עמודים, נה"י חג"ת חב"ד שבישסו"ת ב', שהיא נסמכת עליהם. וכולם הם מרכבה אל האות י'. אז הי' מאירה ונסמכת על תשעה עמודים אלו, ואז מאירים מתוכה שמונה אחרים. וכולם עומדים באות י', שהיא הנקודה העליונה הנסתרת.

כי אלו ט"ס נה"י חג"ת חב"ד, היוצאים בישסו"ת ב', שהוא בחינה ג' של הי', הם נחשבים לתשעה סומכים של הי', משום שהי' עצמה נעלמת מחכמה. וכן בחינה ב' שלה, המרכבה של אגוז, הנקראת ישסו"ת א', ג"כ בו"ק הנעלמים מחכמה. ומתוך שהחכמה נעלמת בהם ומגולה רק בט"ס דישסו"ת ב', ע"כ נחשבים שסומכים את הי' להשלים אותה מחכמה, כי הם מגלים החכמה הנעלמת בי'.

נמצא שיש לאות י', שהיא נקודה עליונה, תשעה עמודים, שהיא נסמכת עליהם. אלו ט"ס נה"י חג"ת חב"ד דישסו"ת ב', הם סומכים בגילוי החכמה שבהם את הי', שהחכמה נעלמת בה. וכולם הם המרכבה המשלימה האות י'.

אז הי' מאירה ונסמכת על תשעה עמודים אלו. כי כשמתגלים ט"ס דישסו"ת ב', מאירה הי' ונסמכת על תשעה סומכים אלו, אע"פ שהי' בעצמה אינה מקבלת חכמה לעולם, להיותם או"א עילאין, שהם בח"ח, עכ"ז נסמכת ומתגלה בתשעה סומכים אלו הנמשכים ממנה.

אמנם כל הסמיכה והגילוי האלו של החכמה הם רק לעצמה, אבל לאחרים לא מושפע כלום מהחכמה הזו, משום שפנימיות הי' היא חו"ס, שחכמה זו אינה מתגלה כלום לאחרים. ומה שמתגלה מכאן לאחרים, היא רק בינה שחזרה לחכמה. באופן, שלא כל תשעת הסומכים מתגלים לאחרים, אלא רק שמונה סומכים, רק מבינה ולמטה.

אחר יציאת תשעה סומכים מחכמה ולמטה בשביל עצמו, מאירים ממנו לאחרים רק שמונה סומכים בלבד, רק מבינה ולמטה. משום שהחכמה שבתוך הי' אינה יכולה להתגלות. להיותה חו"ס דא"א, שהיא א"ס. כי א"א ועתיק נבחנים לא"ס.

וכולם עומדים באות י', שהיא הנקודה העליונה הנסתרת, שכל תשעת הסומכים שבישסו"ת ב' נמצאים באות י', להיותם בחינה ג' של הי' ובחינת ז"ת שלה. לפיכך גם הם נסתרים כמו הי', והארתם אינה נגלית לחוץ, מלבד מבינה ולמטה.

21. תשעה סומכים שלמטה מהי' עולים בשם ואינם עולים. כי שם פירושו השגה, שכל מה שלא נשיג לא נגדיר אותו בשם. ולפיכך הם נבחנים שעולים בשם כלפי עצמם, ואינם עולים בשם כלפי אחרים. כי אחרים אינם משיגים אותם.

משום שתשעה אלו נקראים א"ס, מכוח חו"ס דא"א המאירה בפנימיות הי', ע"כ הם נבחנים שנמצאים ואינם נמצאים. כי כלפי עצמם נמצאים וכלפי אחרים אינם נמצאים, ואינם נודעים לאחרים. ונקראים בשם, ואינם נקראים ואינם ידועים כלל. ואלו עולים בשם ואינם עולים.

22. כתוב, וקראתי בשם ה' לפניך, וחנוֹתי את אשר אָחוֹן וריחמתי את אשר ארחם. סובב על השגת תשעת הסומכים שבישסו"ת ב' של הי'. כי אין מי שיעמוד בהם ובשמות שלהם, ואינם מתגלים לעמוד על דרכיהם. כי הם אינם מגולים לאחרים, מחמת החו"ס המאירה בפנימיות הי' שהיא א"ס. וע"כ לא עמד משה עליהם.

ומשום שהיו לפני המדרגה שלו, כי הם ההתנוצצות הראשונה, הי', כלומר שמדרגת משה היא בינה, כי משה זכה לבינה, ותשעת הסומכים הם מההתנוצצות הקודמת לבינה, הי' שהיא מחכמה עצמה. ע"כ כתוב, לפניך, לפני המדרגה שלך קראתי בשם. ולא במדרגתך, כי במדרגתך אינה נקראת בשם. וכן כל תשעת הסומכים הנמשכים מהי', הם הקדימו למדרגת משה, משום שהם נמשכים מהי', חכמה.

וע"כ לא עמד על דרכיו של הקב"ה, משום שכולם עולים בתוך המחשבה, חכמה, ומשם מתפשטים דרכיו של הקב"ה לכמה בחינות, ברצונו של הקב"ה, ולא נודעו כלל, כי החכמה אינה נודעת.