300. כל מי שנימול ונרשם בשם הקדוש, נותנים אותו בדברים הגלויים שבתורה, שמודיעים לו בראשי אותיות, בראשי פרקים, ונותנים עליו הזהירות החמורה של מצוות התורה. ולא יותר, עד שמתעלה במדרגה אחרת. כמ"ש, מגיד דבריו ליעקב. אבל, חוקיו ומשפטיו לישראל, שהוא במדרגה עליונה יותר. כמ"ש, לא ייקרא שִׁמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שְׁמך. הרי שישראל חשוב יותר מיעקב. וע"כ כתוב, חוקיו ומשפטיו לישראל. שהם סודות התורה, וחוקי התורה, ונסתרות התורה. שלא צריכים לגלות זה, אלא למי שהוא במדרגה עליונה יותר כראוי.
301. וכמו שלישראל כך, שאין מגלים התורה, אלא למי שהוא במדרגה עליונה, לעמים עכו"ם על אחת כמה וכמה. וכל מי שלא נימול, ונותנים לו אפילו אות קטנה שבתורה, הוא כאילו החריב העולם, ומשקר בשמו של הקב"ה. כי הכול תלוי במילה. וזה בזה נקשר. התורה נקשרת במילה, כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי.
302. כתוב, וזאת התורה, אשר שׂם משה לפני בני ישראל. לפני בני ישראל שׂם, אבל לשאר העמים לא שׂם. משום זה כתוב, דבֵּר אל בני ישראל, וכתוב, ואֶל בני ישראל תאמר. וכן כולם רק לישראל.
303. דבר ראשון שבתורה, שנותנים לתינוקות, הוא א"ב. זהו דבר שאין בני העולם יכולים להשיג בבינתם ולהעלות על רצונם. וכש"כ לדבר בפיהם. ואפילו מלאכים עליונים ועליוני העליונים אינם יכולים להשיג, משום שהם נסתרות של השם הקדוש.
ו-1405 רבבות עולמות כולם תלויים בקוץ של א', בקוץ שבי' העליונה שבא'. וע"ב (72) שמות קדושים חקוקים באותיות רשומות שמתקיימים בהם. ועליונים ותחתונים, שמיים וארץ וכיסא הכבוד של המלך, תלויים מצד אחד לצד אחד, מהקוץ העליון עד הקוץ התחתון של התפשטות הא'. הם הקיום של כל העולמות, והסומכים של העליונים והתחתונים בעניין החכמה.
א' כוללת בתוכה כל פרצופי אצילות. כי קוצה של הי' העליונה של הא' הוא א"א. והי' עצמה היא או"א עילאין, ג"ר דבינה. והו' שבאמצע הא', בין הי' העליונה לתחתונה, היא ישסו"ת. והי' התחתונה, היא ז"א ומלכות.
ו-1405 רבבות עולמות כולם תלויים בקוץ של הא', כי הקוץ של הא' הוא א"א, שבו תלויים או"א, אשר אבא הוא אֶלף, ואמא 400, שהם חו"ב תו"מ. והנתיב המייחד אותם כולל חג"ת נ"ה, שהוא חמש. והו' שבאמצע הא' הוא ישסו"ת, ו"ק דבינה, ובהם מתגלים שורשי ע"ב שמות המרומזים באותיות הכתובים, וייסע ויבוא ויֵט, שהם ג' קווים.
ע"ב שמות החקוקים באותיות רשומות של וייסע ויבוא ויט, קיימים באו"א עילאין, כי ישסו"ת שבהם שורשי ג' קווים, ע"ב שמות, נמשכים מאו"א, שהם 1405 עולמות. ועליונים ותחתונים, שהם או"א וישסו"ת, שמיים וארץ, זו"ן, וכיסא הכבוד של המלך, שהוא נוקבא הנפרדת מז"א, תלויים מצד אחד לצד אחד, מהקוץ העליון עד הקוץ התחתון של התפשטות הא'.
כל אלו נכללים בא' מצד אחד למשנהו, כי קוצה של י' היא א"א, י' עליונה של א' היא או"א, ו' שבאמצעה היא ישסו"ת, וי' תחתונה היא זו"ן ונוקבא הנפרדת שלו. הם הקיום של כל העולמות, שהמוחין של כל העולמות, הנקראים קיום, נמשכים מהם. וג' הסומכים, ג' קווים, הממשיכים הארת החכמה, בעליונים ובתחתונים, נמשכים מהם.
304. שבילים סתומים הם ל"ב (32) נתיבות החכמה. נהרות עמוקים הם ספירות הבינה. עשרה מאמרות הם ע"ס של הדעת, המייחד חו"ב, שהם חב"ד דז"א. כולם יוצאים ונמשכים לעולמות מהקוץ התחתון שמתחת לא'. כי י' תחתונה של א' היא זו"ן, שאורותיהם נמשכים דרך הקוץ התחתון של י'. וע"כ הוא כלל, שכולם כלולים בא'. ומכאן והלאה מתחילים האורות שבא' להתפשט בב' ובשאר האותיות. ואין חשבון לחכמה שנחקקה כאן.
305. משום זה התורה, ז"א, היא קיום הכול ואמונת הכול, לקשור קשר האמונה, מלכות, זה בזה. ומי שנימול, התקשר בקשר של האמונה. ומי שלא נימול ולא נקשר בו, כתוב בו, וכל זר לא יאכל קודש. וכתוב, וכל ערל לא יאכל בו. כי התעורר רוח הטומאה שמצידו, ובא להתערב בקדושה. ברוך הרחמן, שהבדיל ישראל בניו, הרשומים ברושם הקדוש, מהם ומזוהמתם. עליהם כתוב, ואנוכי נְטעתיךְ שׂורק כולו זֶרע אמת. ומשום זה כתוב, תיתן אמת ליעקב, ולא לאחר. תורת אמת לזרע אמת.
306. כתוב, כי לא ייטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול, משום שהכול נקשר זה בזה. נקשרו ישראל בהקב"ה ברושם הקדוש שנרשם בבשרם. ומשום זה, לא ייטוש ה' את עמו. ולמה? בעבור שמו הגדול, שנרשם בהם.
307. התורה נקראת ברית, והקב"ה נקרא ברית, והרושם הקדוש, המילה, נקרא ברית. וע"כ, הכול נקשר זה בזה ולא נפרד זה מזה. התורה וישראל, שנקראים ברית, יפה הוא. אבל הקב"ה, מאין לנו שנקרא ברית? מהכתוב, ויזכור להם בריתו, שהוא יסוד.
308. כתוב, את משפטיי תעשו ואת חוקותיי תשמרו. חוקותיי, הם מנהגי המלך, ז"א. משפטיי, הגזרות שבתורה. כל המנהגים מהמקום שנקרא צדק, המלכות, נקראים חוקותיי. והם גזרות המלך. ובכל מקום שנקרא משפט, נקראים דיני המלך, שהוא המלך הקדוש, הקב"ה, המלך שהשלום כולו שלו הוא, שהוא המלך הקדוש במקום שדין ורחמים אחוזים זה בזה. וע"כ כתוב, צדק ומשפט מְכוֹן כיסאךָ, שהם דין ורחמים. ומשום זה הם חוק ומשפט. ועל זה כתוב, חוקיו ומשפטיו לישראל. לישראל, ולא לשאר העמים.
309. ואחריו כתוב, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל יְדָעוּם. אע"פ שנימול, ואינו עושה מצוות התורה, הרי הוא כעכו"ם לגמרי, ואסור ללמד אותו דברי תורה. וע"כ כתוב, מזבַּח אבנים תעשה לי, שהמילה היא מזבח אבנים ממש, שמרכך את לב האבן שלו. וזה שנימול ואינו עושה מצוות התורה, קשיות הלב שלו עומדת במקומה, והזוהמה לא נפסקת ממנו. משום זה לא עולה בידו המילה, ואינה מועילה לו. וע"כ כתוב, כי חרבךָ הנפתָ עליה ותְחַלְלֶהָ. שאע"פ שחרבך הנפת עליה, שנימול, עכ"ז, כיוון שאינו מקיים המצוות, ותחללה. הִתְחַללה המילה ואינה מועילה. ואסור ללמד אותו תורה.
310. משום זה, לא עשה כן לכל גוי. גוי סתם, שכולל גם אותו שנימול ואינו עושה מצוות. ומשפטים בל ידעוּם, לעולם ולעולמי עולמים. דבר אחר, שהם פְּשָׁטֵי התורה והמצוות, אין אנו נותנים להם, כש"כ, סודות התורה וחוקות התורה. וכתוב, כי חֵלֶק ה' עַמו יעקב חֶבל נחלתו. אשרי העם שכָּכָה לו, אשרי העם שה' אלקיו.