167. יישָׁקֵני מנשיקות פיהו כי טובים דוֹדיך מיָין. כאן שבע מילים כנגד שבע מדרגות שעל המלכות. וכנגדן שבע הנערות הראויות לתת לה, שהן מקשטות את המלכות להביא אותה אל המלך, ז"א.
168. שבע המילים שבכתוב הן כנגד שבע המדרגות שעל המלכות. יישקני, כנגד, חי העולמים, יסוד דז"א. מנשיקות, כנגד, חסדי דוד, נו"ה דז"א. פיהו, כנגד, ישראל סבא, ת"ת דז"א. כי טובים, כנגד האור הראשון, חסד, הראשון לז"ת. דודיך, כנגד יצחק, ידיד מבטן, גבורה דז"א. מיין, כנגד היין העליון, בינה, השמור תמיד.
שבע המילים, יישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין, כנגד שבע המדרגות שעל המלכות: בינה חג"ת נה"י.
169. שבע הנערות הראויות לתת לה, המקשטות את המלכות, להביא אותה לפני המלך, הן שבעה מלאכים: מיכאל גבריאל רפאל אוריאל צדקיאל יופיאל רזיאל. וכמה אלף וריבּוא מחנות עימהם, כמ"ש, ועלמות אין מִספּר.
170. ג' פסוקים כאן, שבכולם המילים בחשבון לפי העניינים שלהם:
א. שה"ש, שיש בו ד' מילים, המרכבה של ד' השמות, אדנ"י צבאות הוי"ה אהי"ה.
ב. הכתוב, יישקני, שבע מילים בשבע מדרגות.
ג. הכתוב, לריח שְׁמָניך טובים, עשר מילים כנגד עשרה מאמרות, ע"ס.
וזה השבח לכלל האחד הראשון, שכל ע"ס שבכתוב, לריח שמניך, הן כולן במדרגה אחת הראשונה, שבשבע מדרגות, שבכתוב, יישקני מנשיקות, שהיא מדרגת הבינה.
ועל זה התייסד השבח של שבת, אל אדון, שיש שם חמישים מילים כנגד חמישים שערי בינה, חוץ מי"ב המילים האחרונות שבשבח הזה, שהן, שבח נותנים לו כל צבא מרום תפארת וגדולה שׂרָפים וחיות ואופַני הקודש, שהם בשבח אחר.
171. בשה"ש, בכתוב, נֵרְד וכַרכּוֹם קָנֶה וקינמון עם כל עצי לְבוֹנה מור ואֲהָלות, שבע נשיקות בשבע מדרגות שבכתוב הזה. בשבעה מיני בשמים: נרד, כרכום, קנה, קינמון, לבונה, מור, ואהלות. כי הנשיקות הן שבע, שמכל מדרגה נמשכת נשיקה אחת.
וכן הנשיקות של יעקב, בשבע מילים כלולות נשיקותיו: ויישַׁק, יעקב, לרחל, ויישא, את, קולו, ויֵבְך. שיש כאן שבע מילים, כמו בכתוב: יישקני, מנשיקות, פיהו, כי, טובים, דודיך, מיין. ויבך, היא בכייה של שמחת האהבה, שהיא כנגד המילה, מיין, שהיא אהבת דודים, אהבה דשמאל, שהוא יין.
172. ע"כ הן שבע מילים בכתובים של הנשיקות, להראות שהנשיקות הן שבע ספירות, וכמו שהמלכות נקראת בת שבע, כך כל דבריה הם בשבע. וע"כ כתוב, שׂׂבַע שׂמָחות את פניך. אל תקרא שׂׂבַע, אלא שׁבע, שהן שבע שמחות. שהמלכות היא שמחה, וכל דברי המלכות הם בשבע.
173. בכל נשיקות האהבה, אין נשיקות כאלו, שכנ"י, המלכות, העירה בכתוב, יישקני מנשיקות פיהו. ואע"פ שהן שבע נשיקות, נראו כאן ג' נשיקות בכתוב. יישקני, היא נשיקה אחת. מנשיקות, הן שתיים. הרי שלוש.
174. עתה היא דורשת משלוש נשיקות אלו. ומה שאומרת, מנשיקות, שמשמע שהיא נשיקה אחת, כי כתוב, מנשיקות, ולא כתוב, נשיקות. שנשיקות הן שתיים. ומנשיקות, היא אחת מהן. ואכן צריך לומר, מנשיקות, כי מי שמבקש אינו צריך לבקש הרבה, כי כיוון שיתחיל לתת, ייקח מה שייקח.
הקב"ה, מבקשים ממנו מעט, והוא נותן הרבה. אברהם ביקש מעט, והקב"ה נתן לו הרבה. הוא ביקש בן אחד, מה כתוב? והַרבָּה אַרבֶּה את זרעךָ ככוכבי השמיים, וכַחול אשר על שפת הים. משום שכך דרכיו של הקב"ה. וע"כ אומרת, מנשיקות, ולא נשיקות.