הדגלים

100. ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם, ובהינשא החיות מעל הארץ, יינשאו האופנים. ובלכת החיות, בהשפעה של מעלה, היו הולכים. ואין זה למעלה למעלה, אלא למטה. למעלה למעלה הוא לפני ד' פנים, ולמטה לאחר ד' פנים.

חגת"ם דז"א נקראים ד' חיות, בד' פנים, אריה שור נשר אדם. והם מקבלים מישסו"ת, בעניין שלושה יוצאים מאחד, אחד זוכה בשלושתם. ע"כ נאמר, שבהשפעה של מעלה היו הולכים החיות, שהוא בהשפעת חו"ב תו"מ דישסו"ת. ואין זה למעלה למעלה, למעלה מישסו"ת, בהשפעת חו"ב תו"מ דאו"א עילאין, אלא שמקבלים מלמטה, מישסו"ת.

כי באו"א, הם מטרם שנעשה בהם ד' פנים, אריה שור נשר אדם. כי באו"א אין שם אלא חסד. כי בהם הי' אינה יוצאת מאויר. ובישסו"ת, כבר התחלקו בהם לד' פנים, שבהם כבר שורש לאריה שור נשר אדם. כי בישסו"ת מתגלה החכמה, ויהיו פני אריה חסדים, ופני שור חכמה, ופני נשר כלולים מחכמה ומחסדים, ופני אדם כלולים מכל השלושה. וע"כ הכרח הוא, שהחיות דז"א מקבלות מישסו"ת, שהן למעלה ממנו.

101. רוח מד' רוחות מתלבש בד' מדורים ובד' צדדים, בזיווים, שנבראו בסומכים של הפנים המאירים. ומשום זה הם כמראה החיות, שהם ד' זוויות, שפְּרושׂים בהם הדגלים, הנקראים אריה נשר שור אדם, שכוללים כל ד' מלאכים השולטים, שהם מיכאל גבריאל אוריאל רפאל. וכוללים כל צבאות השמיים.

אחר שהזוהר ביאר שהחיות נמשכות מישסו"ת, מבאר עתה איך נמשכו. ונודע שתחילה עלה ז"א והכריע בין ב' קווים דישסו"ת, והוציא שם ג' קווים ומלכות המקבלת אותם. ומתוך זה שגרם יציאת ג' קווים ומלכות בישסו"ת, זכה גם הוא באותם ג' קווים ומלכות. כי כל שיעור האור, שהתחתון גרם לעליון, זוכה בו גם התחתון.

רוח אחד, קו האמצעי, ז"א, הוציא ד' רוחות, בישסו"ת, שהם ג' קווים ומלכות. הרוח הזה התפשט בד' מדורים, שהם ג"כ ג' קווים ומלכות, כאותו השיעור שז"א הוציא בישסו"ת. ונקראים מדורים, משום שבכל אחד מד' אלו שורים ג' קווים, שהם י"ב.

כל מדור בג' קווים שבו, מאיר לצד אחד מד' צדדים: דרום צפון מזרח מערב. ונודע שג' קווים אלו שבכל מדור, ממשיכים הארת הג"ר, הנקראים פנים מאירים. שמקודם שבא קו אמצעי וייחד ימין ושמאל, היו הפנים דשמאל חשוכים. ואחר שבא קו האמצעי והוציא ג' קווים והמלכות, אז הם סומכים את הפנים, שיהיו פנים מאירים.

וע"כ נאמר, שד' מדורים וד' הצדדים הם הזיווים, הסומכים את הפנים המאירים. כי כל צד יש לו תכונה מיוחדת, שבצירוף כל התכונות ההן יחד, נמצאים הפנים מאירים. משום זה, יש לכל חיה מראה מיוחד לפי תכונתה, שהוא עניין ד' הפֵּאות שבהן הדגלים פרושים, שבהצטרפם יחד הם ממשיכים פנים המאירים.

וד' חיות אלו, כוללים כל ד' מלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שהם שולטים על ד' מחנות שכינה. באופן שבכל דגל נבחנת החיה, שהיא המקור שבז"א, ונבחן המלאך הנמשך ממנו, העומד במרכבה שבמלכות. וגם נבחן הצד המוֹלך שם, ימין או שמאל, מזרח או מערב. ואלו ד' המלאכים כוללים כל צבאות השמיים, שהם תחת שליטתם.

102. דגל ראשון, מחנה חמוש, יוצאי צבא מבני עשרים ומעלה. החיה שלו, אריה. המלאך, מיכאל, רשום בפרישת הדגל הפרוש לצד ימין. והרוח, מזרח, שהוא תחילת השמש, ההולך בנסיעותיו בהארתו. שני ממונים תחת מיכאל, יוֹפִיאל וצַדקיאל. אחד לתורה, ואחד ללכת בשוק.

103. כשאלו נוסעים, נוסעים כמה מחנות חמושים מצד ימין, וכולם תחת הנהגתם של אלו ג' מלאכים. לצד שמאל הולך השמש ומאיר ומעטר את המחנות. אלף ורבבות ממונים תחתיו, וכולם ביראה, באימה, בזיע, וברְתֵת.

104. האריה הושיט יד ימינו, מקבץ כל צבאותיו אצלו, 370,000 אריות מסביב לאריה ההוא, והוא ביניהם באמצע.

105. כשהאריה ההוא שואג, מזדעזעים הרקיעים, וכל הצבאות והמחנות מזדעזעים מפּחד ממנו. מהקול ההוא נהר דינור מתלהט ויורד ב-1500 מדרגות הגיהינום למטה. אז כל הרשעים שבגיהינום מזדעזעים ולוהטים באש. ועל זה כתוב, אריה שאג מי לא יירא.

106. שואג פעם שנייה, 370,000 אריות כולם שואגים. האריה מושיט יד שמאלו, כל בעלי הדין למטה יראים ונכנעים תחת היד ההיא. פושט היד ההיא עליהם וכולם תחתיו.

107. ארבע כנפיים לכל אחד, מאש לבנה, כולן לוהטות. כל הפנים של כפתור ופרח שקועים בלבן של האש ההיא.

108. ד' פנים לכל אחד לד' צדדים. כולם מאירים בלבן של השמש. אחד לצד מזרח, מאיר בשמחה. ואחד לצד מערב, מקבץ אורו. אחד לצד צפון, חושך בלי אור, כצל השמש כלפי השמש. הצל חושך, השמש מאירה. משום שהשמש והצל הם ימין ושמאל, והולכים יחד. החשוכים ההולכים עימו, כל אלו נושאים כלי קרב.

109. וכולם מימין ומשמאל הם בשלושה ראשים. ראש אחד שלו 74,600. יוצאים צבאות ביד ימין, שהרים עליהם. חוץ מכל אלו הממונים שלמטה, שהם תחת אלו השליטים, אלו על אלו, מדרגות תחתונות עם עליונות, שאין להן חשבון.

110. הראש השני ההולך עם הראש הראשון, החשבון שלו הוא 54,400. חוץ מכל אלו הממונים שלמטה, לד' צדדים, שאין להם חשבון. הראש השלישי, ההולך אחריהם, 57,400. כעין שנוסע הימין, כן נוסע השמאל, וכן מלפנים, וכן מאחור.

111. כיוון שנוסע זה הראשון, והורד המשכן, כל הלוויים אומרים שירה, וכל בעלי התשבחות הם כולם מצידו.

הדגל הראשון הוא דגל מחנה יהודה. ועניין הנסיעות הוא כדי לגלות הארת החכמה בג' קווים. כי אין הארת החכמה מתגלה אלא בזמן הנסיעה, שהוא הורדת המשכן ע"י שליטת קו ימין, והקמת המשכן ע"י גילוי קו שמאל, והתלבשותו בחסדים.

כי המשכן הוא המלכות, שבניינה בחכמה תתאה. ע"כ הוא בשליטת קו ימין בלבד. והורד המשכן, כי אז התבטלה הארת החכמה שבו. ואח"כ בגילוי קו שמאל והתלבשותו בחסדים ע"י התכללות הקווים זה בזה, חוזר ומוקם המשכן.

י"ב שבטים, חו"ג תו"מ שבמלכות, שכל אחד כולל ג' קווים, י"ב בָּקר. הים, המלכות, עומד עליהם. יהודה, המלך שבי"ב שבטים, כולל אותם. ולכאורה היה צריך להיות סדר הנסיעה, שראובן ייסע תחילה, שהוא קו ימין ודרום. ואח"כ ייסע דגל מחנה דן, שהוא קו שמאל וצפון. ואח"כ יהודה, שהוא קו אמצעי ומזרח. ולבסוף אפריים, שהוא מערב, מלכות המקבלת מג' קווים.

אמנם הנסיעה במדבר הייתה על הדרך המתוקנת ביותר. ותחילה יצאו כל ג' הקווים ונכללו זה בזה בי"ב שבטים. וכיוון שעיקר הפועֵל לתיקון הקווים הוא קו אמצעי, שבמזרח, ע"כ הוא נסע ראשון. אבל הוא נחשב לקו ימין, כי יש ב' הכרעות בקו האמצעי:

א. תחילת השמש, שהיא ההכרעה הראשונה של קו האמצעי, הנקרא שמש. שאז הוא משליט קו ימין, והשמאל נכלל ומתבטל בימין, כאילו לא היה כלל,

ב. כוח השמש, כשהוא מייחד ב' הקווים זה בזה, שיהיה גילוי לשניהם, הן לחסד והן לחכמה.

ואלו ב' הדגלים הראשונים. שתחילה נסע דגל מחנה יהודה במזרח, ואע"פ שמזרח הוא קו האמצעי, אמנם הנסיעה הייתה הכרעת תחילת השמש, שאז שולט קו ימין, ואין שם גילוי לקו שמאל. ע"כ נחשב לקו ימין. וע"כ הורד המשכן עם נסיעתו, מחמת שהתבטלה הארת השמאל, הארת החכמה, שהיא המשכן.

לכן נאמר, שדגל ראשון, מחנה חמוש, יוצאי צבא מבני עשרים ומעלה. החיה שלו, אריה. שדגל מחנה יהודה, הדגל הראשון, הוא אריה, חסד, קו ימין. וכן הוא בבחינת מיכאל, שהוא על מחנה שכינה של החסד. והדגל שלו לצד ימין, חסד. אמנם הוא קו האמצעי, מזרח. ע"כ נסיעתו לצד מזרח של המשכן.

ולמה הוא נבחן לחסד, קו ימין? משום שהוא הכרעת תחילת השמש, קו האמצעי, אשר אז הוא משליט הימין על השמאל. ע"כ נחשב לאריה, ולבחינת מלאך מיכאל, שהם קו ימין. ואינו נחשב לקו אמצעי, כי קו אמצעי צריך לכלול ימין ושמאל יחדיו, שהוא ההכרעה השנייה, שנקראת כוח השמש.

ולפיכך נסע יהודה בראשונה, שהוא כולל של המלכות, בחינת תחילת השמש. ולא ראובן, כי ראובן הוא פרט של המלכות, קו ימין, חסד, שאין לו שלמות, אלא ע"י כוח השמש, שאז נכלל בקו שמאל ומקבל ממנו ג"ר.

וע"כ נסע אחרי יהודה. באופן, שיהודה הוא קו אמצעי בעצם, והארתו חסד בלבד, ימין בלי שמאל, ע"כ נקרא חסד, אע"פ שהוא במזרח. וראובן הוא קו ימין בעצם, והארתו היא ימין בהתכללות השמאל. ע"כ יהודה נסע בראשונה וראובן נסע אחריו.

ונודע שכל דגל מד' דגלים כולל ג' קווים. שע"כ יש ג' שבטים בכל דגל. וע"כ כנגד יששכר וזבולון שבדגל יהודה, יש ב' ממונים תחת מיכאל, שהם יופיאל וצדקיאל. אחד כנגד יששכר ואחד כנגד זבולון. יופיאל כנגד יששכר, שעסק בתורה. וצדקיאל כנגד זבולון, שהולך בשוק, לשאת ולתת בסחורה, ומפרנס ליששכר.

ומה שנאמר, שבתחילת השמש משליט הימין על השמאל ורק הימין בלבד מאיר, אין הפירוש שהימין אינו נכלל כלל בשמאל, כי אם לא היה נכלל בשמאל, לא היה אלא ו"ק בחוסר ג"ר. אלא הפירוש הוא, שגם השמאל אינו אלא משמש לימין לעטר אותו בג"ר, ומבטל בחינתו עצמו.

וע"כ נאמר, שהשמש, קו האמצעי, אפילו בתחילת השמש, הולך לקו שמאל, ומאיר משם לכל המחנות שמצד ימין את הארת השמאל, כדי לעטר אותם בג"ר. אבל אינו מגלה כלום מהארת השמאל עצמו.

וע"כ יש שם הארת אלף, שהוא חכמה, והארת רבבות, שהם חסדים. כלומר, שיש בהם ג"ר. אבל, פחד הדינים שבקו שמאל שורה עליהם, וע"כ הם נזהרים, שלא לקבל מהארתו כלום, אלא רק שיעור המספיק לג"ר בלבד.

ואריה הושיט יד ימינו, כלומר, שמשליט הימין על הכול, ואז מאסף כל צבאותיו אצלו, שאז הוא מגלה שלמות כל המוחין שלו, שהם 370,000 אריות הסובבים אותו אריה, שהם כללות כל המוחין, ג' קווים חב"ד ומלכות המקבלת אותם.

חב"ד הם 300,000, ומלכות רק 70,000, להורות שהיא חסרה ג"ר דחכמה. ואין בה אלא ז"ת. ומאה אלף הם חכמה וחסדים. אבל מלכות, שהיא חכמה בלבד, נאמר בה רק שבעים אלף. וכולם נקראים אריות, להורות שרק שליטת הימין בלבד שם, בלי שמאל. ובחינת האמצע הוא האריה שבאמצעם של 370,000 אריות. וע"כ כולם פונים לימין בלבד.

אחר שהזוהר ביאר גדר הארתו של דגל מחנה יהודה בדרך הכלל והשלמות, הולך עתה ומפרט סדר ההכרעה הנוהג במזרח, שהוא קו האמצעי. ונודע, שאין קו האמצעי יכול להכריע את קו השמאל להיכנע ולהיכלל בימין, זולת ע"י ב' פעולות:

א. בפעולה א', מעורר כוח המסך מבחינת המנעולא, שאז מסתלקים כל אורותיו של קו שמאל,

ב. בפעולה ב', גונז בחינת המנעולא ומעורר בחינת המפתחא שבמסך, שע"י זה חוזר קו השמאל להאיר בו"ק דג"ר.

כשהאריה ההוא שואג, מזדעזעים הרקיעים, וכל הצבאות והמחנות מזדעזעים מפּחד ממנו. שאגה זו, היא פעולה א' של קו האמצעי, שהיא ההתעוררות של כוח המנעולא, שהוא מלכות דמידת הדין הקשה, המסלק כל האורות, ואז כל הצבאות מזדעזעים, הן מימין והן משמאל.

ונהר דינור, הנמשך מקו השמאל, מתלהט מחמת הדינים דמנעולא, ויורד ב-1500 מדרגות הגיהינום למטה. כי כוח השמאל משמש בקו השמאל, שהוא בינה שחזרה לחכמה, שחכמה נקראת אלף, ומשמש גם בחצי השמאלי של הדעת, שהוא 500, כלומר חצי אלף, חצי מדרגה.

ועתה ירד כוח השמאל מכל שליטתו, מאלף וחצי אלף. כשירד מכל מדרגותיו, ונפל בעמקות הגיהינום למטה, כל הרשעים שבגיהינום מזדעזעים ולוהטים באש, כי נידונים בדינים הקשים של המנעולא. ועל זה כתוב, אריה שאג מי לא יירא, כי השאגה ההיא מחרידה הכול ומפילה אותם ממדרגותיהם.

ושואג פעם שנייה, שמעורר פעולה ב', התעוררות של המסך דמפתחא, הראוי להמשיך ו"ק דג"ר דשמאל. ואז, 370,000 אריות, כולם שואגים, שכולם קיבלו ממנו כוח המסך הזה של המפתחא, ואז חזר והמשיך האורות דו"ק דג"ר שביד שמאל, שחזרו ונגלו הו"ק דחכמה.

ואז כל בעלי הדין למטה יראים ונכנעים תחת היד ההיא, כי הארת החכמה מכניעה כל בעלי הדין, כמ"ש, ידךָ בעורף אויביך, שהארת החכמה שביד שמאל מכניעה כל האויבים של הקדושה.

אמנם הג"ר דג"ר נשארו נעלמים מכוח התעוררות המסך דקו האמצעי, כי לא נגלו על ידו אלא ו"ק דג"ר. וד' כנפיים לכל אחד, מאש לבנה. שכנגד ד' מוחין יצאו ד' כנפיים, המכסות על ג"ר דג"ר של כל מוח, שלא יאיר. ומשום שכוח המסך הזה, המכסה הג"ר דג"ר, ממשיך כל החסדים, לפיכך הוא נקרא אש לבנה.

וכולן לוהטות בדינים דמסך, כדי לכסות הג"ר דג"ר. והפנים השלמים של ג"ר דג"ר שבשמאל, המכונים כפתור ופרח, הם שקעו, ואינם מאירים, מחמת האש הלבנה שבכוח המסך.

עתה הזוהר מבאר ההפרש שיש בין ד' צדדים, שהם ג' הקווים ומלכות המקבלת אותם. ואומר, ד' פנים לכל אחד לד' צדדים, שהם שיעור ו"ק דג"ר, הנקראים פנים, שנשארו בכל ד' צדדים, שהם ג' קווים ומלכות.

ושיעור הארתם כמו הלבן שבקו האמצעי, הנקרא שמש. שעיקר הארתם הוא חסדים בלבד, שנקראים לבן. וההפרש שבהם הוא, שהאחד המאיר במזרח, שהוא קו האמצעי, מאיר בכל השלמות בשמחה. והאחד המאיר בצד מערב, שהוא מלכות, אין לו אור מעצמו אלא מקבץ האור מכל ג' קווים.

והאחד המאיר בצד צפון, שהוא קו השמאל, הוא חושך בלי אור. אמנם אין החושך הזה היעדר של האור, אלא שהיא מציאות הנבראת מהאור, כמו שהצל של השמש הוא תולדה מאור השמש, ולולא אור השמש לא היה נמצא הצל. כך החושך דקו שמאל הוא תולדה מאור הג"ר דג"ר שהאיר בו, שהיה נמשך ממנו חושך, מחמת חיסרון של אור החסדים.

ואח"כ, אע"פ שהסתלקו ממנו הג"ר דג"ר, אינו מאיר אלא בהתכללותו עם קו ימין, שהוא חסדים. כי כל עוד שהשמאל אינו נכלל בימין, נמצא שהשמאל הוא צל של האור, ובחינת שמאל של האור, כלומר תולדה שלו. והולכים כאחד, כי במקום שאין אור, אין צל.

ונודע שאין הארת חכמה שבשמאל מאירה, אלא ביחד עם הדינים והעונשים על הרשעים, הרוצים להמשיך הג"ר דג"ר. ואלו החשוכים, הם הדינים שהולכים עם קו השמאל, הנושאים כלי הקרב להעניש הרשעים, הרוצים לינוק מג"ר דג"ר.

והתבאר ההפרש בין ב' הקווים, האמצעי והשמאל, והמלכות. וקו הימין לא התבאר, כי הוא עניין החסדים שמדבר בו בלי הרף ואינו צריך ביאור.

עתה הזוהר מבאר ג' השבטים שבדגל הראשון, שהם יהודה יששכר וזבולון. וקורא להם ג' ראשים. ואומר, ראש אחד שלו 74,600, שהוא המספר של שבט יהודה. הצבאות האלו יוצאים בכוח הימין שהשליט עליהם. חוץ מכל אלו הממונים שלמטה, שאין להם חשבון, שהם בחינות הנשים והטף של שבט יהודה, שלא התפקדו עימהם. הראש השני 54,400, המספר של שבט יששכר, חוץ מהנשים והטף. הראש השלישי 54,400, המספר של שבט זבולון.

הנסיעה של כל ד' הדגלים הייתה בדרך אחד, על דרך שהתבאר כאן. כיוון שנסיעת הדגל הראשון, שהוא דגל מחנה יהודה, הייתה מבחינת תחילת השמש, המשליט החסדים ואינו נותן מקום גילוי להארת החכמה שבשמאל, ע"כ התבטלה הארת המשכן, שהיא חכמה תתאה, כמ"ש, והורד המשכן, שנאמר עם נסיעת הדגל הזה.

אמנם אין זה מטעם פגם, אלא מכוח הייחוד הגדול שבתחילת השמש. וע"כ היו הלוויים אומרים שירה בעת הורדה זו, הבאה מכוח הייחוד של תחילת השמש. וכל בעלי התשבחות כולם היו אומרים שירה, כי הארת החסדים השלמה נקראת רוח חיה, רוח חכמה, כי חכמה נקראת חיה.

וד' החיות הם חגת"ם דז"א. וחגת"ם שבנוקבא, שכלולים בהם ד' מלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, נקראים ג"כ חיות. וכל המחנות שד' מלאכים שולטים עליהם נקראים אופנים.