[בעובדא דבראשית בכלא אתני עמיה]
74. ויאמר ה' לדג, ויָקֵא את יונה אל היבשה. בשעה שברא הקב"ה העולם במעשה בראשית, ביום החמישי ברא דגי הים, אז ציווה ואמר, שיהיה עתיד דג אחד לבלוע את יונה, ויהיה במעיו שלושה ימים ושלושה לילות, ואח"כ יקיא אותו לחוץ.
75. כל מה שעשה הקב"ה במעשה בראשית, בכולם הִתנה עימהם. ביום הראשון ברא את השמיים, התנה עימהם שיעלו את אליהו השמיימה בסערה. וכך היה. ביום ההוא ברא האור, והתנה עימו שיחשיך השמש במצרים שלושה ימים, וכך היה, כמ"ש, ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצרים שלושת ימים.
76. ביום השני ברא הרקיע, שיהיה מבדיל בין מים למים. והתנה עימהם הקב"ה, שהמים יבדילו לישראל בין טומאה לטהרה להיטהר בהם. וכך היה.
77. ביום השלישי הוציא את הארץ מתוך המים, והִקווה המים, ועשה ממקווה המים ההוא, שנקוו למקום אחד, את הים. והתנה עם הים להעביר את ישראל בתוכו ביבשה, ולהטביע את המצרים. וכך היה.
עוד התנה עם הארץ, שתפתח את פיה במחלוקת קורח, ותבלע את קורח וכל עדתו. וכך היה.
78. ביום הרביעי ברא השמש והלבנה, כמ"ש, יהי מאורות ברקיע השמיים, והתנה עם השמש, להיות עומד בחצי השמיים בימי יהושוע. התנה עם הכוכבים לעשות מלחמה עם סיסרא.
79. ביום החמישי ברא דגי הים ועוף השמיים. והתנה עם העופות, שעורבים יזונו לאליהו, כמ"ש, ואת העורבים ציוויתי לכלכלך שם. ציוויתי, במעשה בראשית. והתנה עם דגי הים, שיזדמן דג אחד לבלוע את יונה ולהקיא אותו לחוץ.
80. ביום השישי ברא את האדם. והתנה עימו, שתצא ממנו אישה שתזין לאליהו. כמ"ש, הנה ציוויתי שם אישה אלמנה לכלכלך. הנה ציוויתי, מיום שנברא העולם. אף כאן כתוב, ויאמר ה' לדג. ויאמר, מששת ימי בראשית אמר לו.