אל תיתן את פיך לַחֲטיא את בשרך

23. כתוב, אל תיתן את פיך לַחֲטיא את בשרך, ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא, למה יקצוף האלקים על קולך וחיבל את מעשה ידיך. כמה יש לו לאדם להישמר בעוה"ז. פסוק זה הקשו לחברים. כי כך היה צריך לכתוב, אל תיתן את פיך לחטיא את נפשך. כמ"ש, ונפש כי תחטא. ולא מצאנו פסוק שכתוב, ובשר כי יחטא.

24. אלא כך היא ההלכה, שאסור לו לאדם לדבר דברי זנות אפילו עם אשתו, משום שאיברו יתקשה, ויבוא להרהורים רעים אחרים ויהיה דש בגוֹרְנוֹ, ויזרע חיטים אחרות, שיזדווג עם אשתו ויהרהר בנשים אחרות.

25. אל תיתן את פיך לַחֲטיא את בשרך. זה בשר קודש, כמ"ש, והייתה בריתי בבשרכם, כלומר ברית מילה. ואל תאמר לפני המלאך, ההולך לימינו של אדם, אל תאמר דברים שאינם הגונים, דברי זנות, אלא כל דבריך יהיו בנחת ובמשקל, כי שגגה היא, שחייב על זה קורבן שגגה.

26. למה יקצוף האלקים על קולךָ? מפני שעוף השמיים יוליך את הקול שלך ומעמיד אותו לפני הקב"ה.

27. וחיבל את מעשה ידיך. כלומר, על חטא הבשר. מפני שכל אדם שיש לו ברית קודש, אין יכולים אותם השולטים בגיהינום להכניס אותו לשם. ובלבד שישמור את ברית קודש. ואם לא שמר אותה, מעבירים ממנו הברית, ומשחיתים ומחבלים אותו.

המילה נקראת מעשה ידיו של אדם. וע"כ כתוב עליו, וחיבל את מעשה ידיך, שמעבירים ממנו ברית הקודש. ואח"כ מכניסים אותו בגיהינום, ואין להם על מה שיסמוכו. עתה בני, היזהר בכבוד חברך יותר מבגופך. הזהיר אותו בזה, שלא יפגע בכבוד אחר כמו שפגע בכבודו.