כל העמים אינם עושים נענוע, רק ישראל

[כל העמים לא עבדי נענועא רק ישראל]

114. מה זה, שכל עמי העולם אינם עושים נענוע, אלא ישראל לבדם, כשעוסקים בתורה הם מתנענעים לכאן ולכאן, מבלי שלמדו זה מאיזה אדם בעולם, ואינם יכולים לעמוד על עומדם?

115. בני אדם אינם יודעים ואינם משגיחים. אוי לבני אדם, שהולכים כבהמות השדה, בלי תבונה. בדבר זה בלבד ניכר בין נשמות הקדושות של ישראל לנשמות שאר העמים עכו"ם. נשמות ישראל נגזרו מהנר הקדוש הדולק, המלכות, כמ"ש, נר ה' נשמת אדם. והנר הזה בשעה שנדלק מהתורה העליונה, ז"א, אינו שוקט האור עליו אפילו רגע. כמ"ש, אלקים אַל דומי לָך, הכתוב על המלכות.

וכעין זה כתוב על הנשמות, המזכירים את ה', אל דומי לכם, כלומר, אין שקט לכם. אור הנר, כיוון שנאחז בפתילה, אותו האור אינו שוקט לעולם, אלא האור מתנענע לכאן ולכאן, ואינו שוקט לעולם.

116. כעין זה ישראל, שנשמותיהם מאותו אור הנר, המלכות, כיוון שאמר דבר תורה אחד, הרי האור דולק, והם אינם יכולים לשקוט, אלא מתנענעים לכאן ולכאן ולכל הצדדים, כאור הנר. כי כתוב, נר ה' נשמת אדם.

117. וכתוב, אדם אתם, שפירושו, אתם קרויים אדם ולא אוה"ע קרויים אדם. הנשמות של העמים עכו"ם הן מִקַש כָּבוּי, בלי אור השוֹרה עליהם. וע"כ הם שקטים ואינם מתנענעים. כי אין להם תורה, ואינם נדלקים בה, ואין אור שורה בהם. וע"כ הם עומדים כעצים בתוך האש, שדולקים בלי אור השורה עליהם. וע"כ הם שקטים בלי אור כלל.