הנשיקין

368. כשנגלה הקב"ה על הר סיני, כשניתנה התורה לישראל בעשרת הדיברות, כל דיבור עשה קול. הדיבור, חכמה, הוליד קול, חסדים. וקול ההוא נחלק לשבעים קולות, והיו כולם מאירים ומתנוצצים לעיניהם של ישראל, והיו רואים עין בעין זיו כבוד שלו, כמ"ש, וכל העם רואים את הקולות. רואים, שנגלה בו מוחין דחכמה, ראייה, אע"פ שבעצם הוא חסדים.

369. בקול היה ג' קווים, והיה מעיד בכל אחד מישראל. ואמר לו, תקבלני עליך בכך וכך מצוות שבתורה, שזה קו ימין. ואמרו כן, חזר על ראשו ומתגלגל עליו. והיה מעיד בו ואומר, תקבלני עליך בכך וכך עונשים שבתורה, שזה קו שמאל. והיה אומר כן. אח"כ חזר הקול ההוא ונישק אותו בפיו. כמ"ש, יישָׁקני מנשיקות פּיהו, שזה קו אמצעי, ג"ר.

370. ואז, כל מה שראו ישראל בזמן ההוא, היו רואים בתוך אור אחד, מלכות, שקיבל לתוכו כל אורות אחרים, חג"ת. והיו חומדים לראות אותו. אמר להם הקב"ה, אור שראיתם בהר סיני, שקיבל כל אלו גווני האורות, והייתה השתוקקותכם אליו, שהוא המלכות, תקבלו אותה ותיקחו אותה אצלכם. הגוונים שהאור מקבל: זהב גבורה, כסף חסד, נחושת ת"ת. והם ג' קווים.

371. מה ראה שלמה המלך, שהביא דברי אהבה בין עולם העליון, ז"א, ובין עולם התחתון, המלכות, והתחלת שבח האהבה, שהביא ביניהם בכתוב, יישקני? אלא שאין אהבה של דבקות רוח ברוח זולת נשיקה. ונשיקה היא בפה, המעיין של הרוח והמוצא שלו. וכשנושקים זה לזה מתדבקים הרוחות אלו באלו ונעשו אחד. ואז הוא אהבה אחת.

372. נשיקת אהבה מתפשטת לד' רוחות, וד' רוחות מתדבקים יחד, והם בתוך האמונה, המלכות, וד' רוחות עולים בד' אותיות. והן האותיות שהשם הקדוש תלוי בהן, ועליונים ותחתונים תלויים בהן, והשבח של שה"ש תלוי בהן. והן ד' אותיות אהב"ה. והן מרכבה עליונה חו"ג תו"מ. והן חיבור ודבקות ושלמות הכול.

373. ד' אותיות אהב"ה, ד' רוחות של אהבה ושמחה של כל איברי הגוף בלי עצבות כלל. כי ד' רוחות בנשיקה, כל אחד כלול בחברו, רוח ז"א כלול במלכות, ורוח המלכות כלול בז"א, וכשהרוח הזה כלול ברוח האחר, והאחר כלול בזה, נעשו בכל אחד ב' רוחות יחד, רוח של עצמו ושל חברו הכלול בו. ואז מתחברים בדבקות אחת. והם ארבע בשלמות, ב' דז"א וב' דמלכות, ונובעים זה בזה ונכללים זה בזה.

374. וכשמתפשט הארתם לעוה"ז, נעשה מאלו ד' רוחות פרי אחד, רוח אחד, הכלול מד' רוחות. וזה חוזר ועולה ובוקע רקיעים, עד שעולה ויושב אצל היכל אהבה, והוא היכל שכל אהבה תלויה בו. ורוח ההוא נקרא ג"כ אהבה. וכשהרוח עולה, מעורר את ההיכל להתחבר למעלה עם ההיכל השישי, היכל הרצון, ששם הנשיקין.

375. ד' אותיות לד' רוחות, והן ד' אותיות אהב"ה. כי רוח ז"א הוא א'. רוח המלכות הנכלל בז"א, אות ה'. רוח המלכות ה', ורוח ז"א הנכלל במלכות הוא ב'. הפרי שלהם נקרא אהבה. כי כשמתחברים זה בזה, ז"א במלכות בחיבור הנשיקין, מיד מתעורר זה בצד זה, הרוח של המלכות מתעורר ונכלל ברוח של ז"א, ורוח של ז"א נכלל ברוח של המלכות. וע"כ מיד יוצאת ה', רוח המלכות הנכלל עם א', רוחו דז"א, ומתחברת בא' ומתדבק בדבקות ובאהבה.

ומתעוררים ב' אותיות אחרות, ה', רוחה של המלכות, עם ב', רוחו של ז"א, הנכלל במלכות. ונכללו רוחות ברוחות בדבקות האהבה. ופורחות אלו אותיות אהב"ה מהם, ובאות ברוח העולה, הפרי שלהם. וע"כ נקרא אהב"ה בשמם, והם מתעטרים בו, ונעשה כלול מד' רוחות ההם.

376. כיוון שהולך ועולה האהבה, הרוח הנולד מד' רוחות של הנשיקות, הכלול בכל אלו ד' רוחות, פוגע בממונה עליון אחד, שר הממונה על 1990 רקיעים, והוא ממונה על נוזלים הנמשכים מן י"ג (13) נהרות אפרסמון הטהור, הנמשכים מטל העליון. והנוזלים ההם, אורות החסדים, נקראים מים רבים. כיוון שהרוח פגע באותו שר המחנות, הוא עומד כנגדו ואינו יכול לעכב אותו. והוא עובר בנהרות אפרסמון הטהור, עד שנכנס אל היכל האהבה.

מנשיקין הראשונים של ז"א ומלכות, הכלולות מד' רוחות, נולד רוח אחד הכלול מכולם, שבו הימין והשמאל, ז"א ומלכות, אחד ממש, שכמו שהשמאל מתבטל ונכלל בימין, כן הימין מתבטל ונכלל בשמאל. וע"כ נקרא אהבה, כי בולט אהבת הימין אל השמאל, וכן להיפך. וכשהרוח הזה נמשך לצדיקים למטה, הם חוזרים ומעלים אותו להיכל אהבה שבעולם הבריאה, כדי שיתגבר שם האהבה ע"י התחברות עם היכל הרצון.

והשר הממונה אַכְתָריאל, שהוא כתר של עולם הבריאה, ע"כ שולט על 1990 רקיעים, שהם חו"ב שבבריאה, המכונים אלפים, כמ"ש, וַאֲאַלֶפְךָ חכמה. ומה שחסר עשרה לאלף השני היא המלכות דמלכות ממדה"ד, היא חסרה ואינה באלף השני, שהוא בינה. כי רק המפתחא שולט בה, יסוד המלכות. וגם הוא שולט על מים רבים, חסדים מרובים הנמשכים מי"ג נהרות האפרסמון הטהור.

ולפיכך כיוון שהרוח עולה למעלה ופוגע בשר, ובחסדים המרובים שלו, שתחת שליטתו והשפעתו שמצד ימין, הנה היה ראוי שתתבטל אהבה שבו, האהבה אל השמאל, ויחזור כולו לימין, כמו מים רבים.

ונאמר, שכיוון שהרוח פגע באותו שר המחנות, כלומר במים רבים, שתחת שליטתו והשפעתו, הוא עומד כנגדו ואינו יכול לעכב אותו, שאינו מתבטל לשליטת החסדים המרובים שלו, ועומד באהבתו אל השמאל, המלכות.

377. על זה אמר שלמה בסיום שיבחו של שה"ש, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. מים רבים אלו הם מים העליונים הנמשכים מטל העליון, החסדים המרובים. ונהרות לא ישטפוה, אלו הם נהרות של אפרסמון הטהור, שהם י"ג. וכל אלו אינם מכבים האהבה הגדולה מימין אל השמאל. אותו ממונה הוא מלאך שליח מלפני ה', רב המחנות הקושר כתרים לאדונו, אכתריאל, המעטר עטרות לאדונו, בשם החקוק הוי"ה י"ה צבאו"ת.

378. כיוון שהרוח נכנס להיכל האהבה, מתעורר האהבה של נשיקין העליונים דז"א ומלכות דאצילות, כמ"ש, ויישק יעקב לרחל, שתהיה הנשיקין של אהבה העליונה כראוי. ואלו הנשיקין הן תחילת ההתעוררות של כל אהבה ודבקות וקשר של מעלה. וע"כ תחילת השבח של שירה זו הוא, יישקני.

379. יישקני, אותו הסתום בסתימה עליונה, או"א עילאין, הנקראים שניהם אבא. הרי הסתום מכל הסתומים, א"א, בו תלויים הנשיקין, ונושק למטה, אל המלכות? הסתום מכל הסתומים, א"א, אין מי שיודע אותו, והוא גילה מעצמו אור אחד דק סתום, אבא, שלא נגלה אלא בשביל אחד דק שהתפשט ממנו להאיר לאמא, האור המאיר לישסו"ת, ולזו"ן, ולבי"ע. והוא התעוררות של כל סודות העליונים, והוא סתום.

לפעמים סתום ולפעמים נגלה, ואע"פ שלא נגלה כלל. שמה שנגלה לפעמים, הוא להאיר החכמה לישסו"ת, אבל הוא עצמו אינו נגלה לעולם, כי הי' אינה יוצאת מאויר דאו"א. והתעוררות עליית הנשיקין תלויה בו. ומתוך שהוא סתום, ע"כ התחלת השבח הוא בדרך סתום שאומר, יישקני מנשיקות פיהו, שהוא לשון נסתר.

380. ואם באבא תלויים הנשיקין, א"כ מה רוצה כאן יעקב, ז"א? ולמה כתוב, ויישק יעקב לרחל? אלא שיעקב הנושק, כי יישקני, פירושו אותו הסתום למעלה, אבא. אבל ע"י המרכבה העליונה שכל הצבעים תלויים בה, ומתחברים בה, וזהו יעקב, ז"א, קו האמצעי, שגוונים של ימין ושמאל כלולים בו, וחג"ת שלו הם מרכבה עליונה.

בדבקות שיתדבק המלך, אבא, בבן שלו, ז"א, כמ"ש, מה שמו ומה שם בנו כי תדע. באופן שהנושק הוא יעקב, אבל הוא ממשיך הנשיקות מאבא, שהוא דבוק בו. וע"כ כתוב, מנשיקות פיהו, לשון נסתר, משום שהכוונה היא על אבא שנסתר.

381. כי טובים דודֶיך מיין. חוזר אל השמש, ז"א, וע"כ אומר בלשון נוכח, בגילוי, שמאיר אל הלבנה, המלכות, מתוך האור של המאורות העליונים. שלוקח האור של כולם ומאיר אל הלבנה. ואלו המאורות המתחברים בו, מאיזה מקום הם מאירים? מיין השמור, מיין שהוא חדווה של כל החדוות. ומי הוא היין ההוא הנותן חיים וחדווה לכל? זהו אלקים חיים, בינה, יין הנותן חיים ושמחה לכל. הארת החכמה הנמשכת מקו שמאל דבינה הכלול בימין.

382. מיין, משֵם הנקרא הוי"ה, הוי"ה במילוי אותיות י' שבגי' ע"ב (72), שהוא ע' סנהדרין וב' עדים, וע' הוא בגי' יין. שזהו יין של שמחה, של אהבה ושל רחמים. ומזה כולם מאירים ושמחים.

383. בכה רבי שמעון, אמר, אני יודע ודאי שרוח הקודש העליון דופק בכם, אשרי הדור הזה, כי לא יהיה כדור הזה עד הזמן שיבוא מלך המשיח. כי התורה חוזרת ליושנה. אשריהם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב.