82. פתח הזקן ההוא ואמר, ובמדבר אשר ראית, אשר נשאך ה' אלקיך, כאשר יישא איש את בנו. מהו, ראית? אלא הקב"ה דיבר לישראל במדבר חזק, כמ"ש, במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב. ובמדבר, החזק מכל המדבריות שבעולם, הוליך שם את ישראל.
83. משום שבשעה שיצאו ישראל ממצרים, ונשלמו לשישים ריבּוא (600,000), התחזקה המלכות הקדושה והתעלתה על הכול, והלבנה, המלכות, האירה. ואז נכנעה מלכות הרשעה ס"א, והוציא הקב"ה את ישראל ללכת במדבר החזק, שהוא המקום והשליטה של ס"מ הרשע, שהוא שלו ממש, כדי לשבור עוזו וכוחו ולכתת ראשו ולהכניעו שלא ישלוט. ואם לא חטאו ישראל, רצה הקב"ה להעבירו מן העולם. וע"כ העביר את ישראל בנחלתו ובגורלו ובחלקו ממש.
84. כיוון שחטאו כמה פעמים, נשך אותם הנחש, ואז התקיים הכתוב, הוא יְשׁוּפְךָ ראש, שישראל היכו ראשו תחילה. ולא ידעו להישמר ממנו. ואח"כ הנחש היכה לאחרונה, ונפלו כולם במדבר, והתקיים הכתוב, ואתה תשׁוּפֶנוּ עָקֵב. וארבעים שנה הוכו על ידו, כנגד ארבעים מכות של ב"ד.
85. וע"כ כתוב, אשר ראית, כי בעיניהם היו רואים את בעל המדבר, שהולך אסור לפניהם, ולקחו נחלתו וגורלו. כמ"ש, אז נבהלו אלופי אֱדום, שהם נחש שרף ועקרב. ואנו ג"כ נפרדנו מן היישוב אל המדבר החזק, לעסוק שם בתורה, כדי להכניע לצד ההוא.
86. ועוד, כי דברי תורה אינם מתיישבים אלא שם, כי אין אור אלא אותו היוצא מתוך החושך. כי כאשר הצד הזה נכנע, מתעלה הקב"ה למעלה ומתגדל כבודו. ואין עבודת הקב"ה אלא מתוך החושך. ואין טוב אלא מתוך הרע. וכשהאדם נכנס לדרך רע ועוזב אותו, אז מתעלה הקב"ה בכבודו.
וע"כ שלמות הכול היא טוב ורע יחד, ולהסתלק אח"כ אל הטוב. ואין טוב אלא אותו שיוצא מתוך הרע. ובטוב הזה מתעלה כבודו של הקב"ה. וזוהי עבודה שלמה.
87. ואנו עד עתה ישבנו שם כל ימות השנה, כדי להכניע הצד ההוא במדבר. עתה, שהגיע הזמן של עבודת הקודש של הצד הקדוש, אנו חוזרים ליישוב, ששם היא עבודת הקב"ה. ועוד, שעתה ברה"ש, הגיע הזמן של הנחש ההוא, לבקש דין מלפני הקב"ה. ושם במדבר הוא שולט. וע"כ יצאנו משם ובאנו ליישוב.