עד שיָפוח היום

291. עד שיָפוח היום ונסו הצללים. עד שיפוח היום, כתוב על גלות ישראל, שהם יהיו משועבדים בגלות, עד שייגמר היום ההוא של ממשלת האומות. אלף שנים הם ממשלת כל האומות ביחד על ישראל. ואין אומה שלא תשתעבד בהם. ויום אחד הוא כנגד מה שכתוב, והיה יום אחד הוא ייוודע לה', לא יום ולא לילה.

292. עד שיפוח היום ונסו הצללים, אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה. עד שיפוח היום, קודם שיפוח היום ההוא של האומות. ונסו הצללים, הם הממשלות ששלטו עליהם. אלך לי אל הר המור, אמר הקב"ה, אלך לי לנעֵר האומות מירושלים, שהוא הר המור, כמ"ש, בירושלים בהר המוריה. ואל גבעת הלבונה, זהו ביהמ"ק אשר בציון, כמ"ש, יְפה נוף מְשׂושׂ כל הארץ הר ציון. כדי לנער משם את הרשעים. כמ"ש, לאחוז בכנפות הארץ, ויינערו רשעים ממנה, כמי שאוחז בשמלה לנער את הטינופת ממנה.

293. עתיד הקב"ה להתגלות בירושלים של מטה ולטהר אותה מטינופת העמים, עד שנשלם היום ההוא של האומות. אין ממשלת האומות על ישראל, אלא יום אחד בלבד. והוא יומו של הקב"ה, שהוא אלף שנים. כמ"ש, נְתָנני שוֹמֵמה כל היום דָוָוה. יום אחד בלבד ולא יותר.

294. אם ישתעבדו יותר מאלף שנים, הוא אינו ע"פ גזרת המלך, אלא על שאינם רוצים לשוב בתשובה לפניו. וכתוב, והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה, ושַׁבְת עד ה' אלקיך. וכתוב, אם יהיה נידַחֲך בקצה השמיים, משם יקבצך ה' אלקיך.