עִבדו את ה' בשמחה
109. עִבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה. כל עבודה שאדם רוצה לעבוד להקב"ה, צריכה להיות בשמחה, ברצון הלב, כדי שתימצא עבודתו בשלמות. האם העבודה של הקורבן כך היא? אי אפשר, כי האדם ההוא עבר על מצוות אדונו, על מצוות התורה, ושב לפני אדונו. באילו פנים יקום לפניו? הרי ודאי ברוח שבור, ברוח עצוב צריך להימצא. ואיפה היא השמחה, איפה היא הרננה?
110. אלא האדם ההוא, שחטא לפני אדוניו ועבר על מצוותיו, ובא להקריב קורבן ולתקן את עצמו, הוא צריך להימצא ברוח שבור ברוח עצוב. ואם הוא בוכה, הוא יפה מכל. ושמחה זו ורננה זו אינן נמצאות. אלא במה הן מיתקנות? באלו הכוהנים והלוויים, שהם משלימים שמחה ורננה בשבילו. שמחה מתקיימת בכוהן, משום שהוא תמיד רחוק מהדין. והכוהן צריך להימצא תמיד בפנים מאירות ושמחות יותר מכל העם, כי כתר הכהונה שלו גורם לזה. רננה, נמצאת בלוויים, כי הלוויים נמצאים לעולם על השיר.
111. ואלו הכוהנים והלוויים עומדים עליו, ובהם נשלמת עבודת הקב"ה. הכוהן עומד עליו, ומכוון דברים בשמחה וברצון, לייחד השם הקדוש כראוי, והלוויים בשיר. אז כתוב, דעו כי הוי"ה הוא אלקים, זהו קורבן, לקרב הרחמים בדין, והכול מתבשם. כי הוי"ה הוא רחמים ואלקים דין, ומתבשמים יחד כאחד.
112. עתה שלא נמצא קורבן, מי שחטא לפני אדונו ושב אליו, ודאי שהוא מר נפש, בעצבות, ברוח שבור. ואיך מקיים שמחה ורננה, הרי אינן נמצאות בו? התשבחות, שמשבח לאדונו, ושמחת התורה, ורננה של התורה, זו שמחה ורננה. שלא יעמוד אדם לפני אדוניו בעצבות. והרי אינו יכול, כי ליבו נשבר בו מחמת חטאיו, ומהו התיקון שלו?
113. אלא לעולם ייכנס אדם שיעור שני פתחים, ויתפלל תפילתו. שיעור שני פתחים, כמו שאמר דוד, שאו שערים ראשיכם, שהם מעון ומכון, שהם לִפְנַי ולִפְנים בתחילת המדרגות, חו"ג, פתחי עולם. ע"כ צריך האדם לכוון בתפילתו כנגד קודש הקודשים, שהוא השם הקדוש, ויתפלל תפילתו, והם אלו ב' פתחים, ב' כתרים, ב"ס חו"ג דז"א.
כי ראש המלך, ג"ר דז"א, נתקן בחו"ג, שחו"ג דז"א התעלו ונעשו חו"ב שלו. בתחילת המדרגות, חו"ג, שהן תחילת מדרגת ז"א, המתחיל מחכמה. ע"כ צריך האדם לכוון בתפילתו כנגד קודש הקודשים, והם אלו ב' פתחים, שיכוון שב' פתחים חו"ג דז"א, יתעלו לבחינת חו"ב, הנקראים קודש קודשים.
114. ויש הלומדים, ששמחה היא כנ"י, מלכות. וכתוב, כי בשמחה תצאו, שעתידים ישראל לצאת מהגלות בשמחה. ומיהי? זו כנ"י, המלכות. ועל זה כתוב, עִבדו את ה' בשמחה, במידת המלכות, כמ"ש, בזאת יבוא אהרון אל הקודש, במידת המלכות הנקראת זאת. אף כאן, עבדו את ה', במלכות, הנקראת שמחה ונקראת זא"ת.
115. בואו לפניו ברננה. זוהי שלמות שלה. כי שמחה היא בלב, ורננה היא בפה. ובפה היא יותר שלמות. ושלמות השמחה הזו הרי נודעת והרי ידוע מהי, שהיא תיקון האדם, שצריך להיתקן לפני אדונו, לזכות לזה. וכשזוכה לזה, אז כמ"ש, דעו כי הוי"ה הוא אלקים, שמייחד הייחוד הזה של הוי"ה הוא אלקים.
והכול, ב' הפירושים, באים בדבר אחד, שצריכים אח"כ לייחד השם הקדוש כראוי, ולקשר זה בזה, שיהיה הכול אחד. וזוהי עבודת הקב"ה. אשרי חלקם של הצדיקים, העוסקים בתורה ויודעים דרכיו של הקב"ה.
שלמות המלכות היא בגילוי הארת החכמה, שאין גילוי זה בשום ספירה זולתה. ויש בזה ב' מדרגות, שהן שמחה ורננה. אשר בעת שגילוי זה עוד לא נשלם בכל השלמות, נקראת המלכות שמחה, שזה מורה שהגילוי הוא בלב, כי השראת השמחה היא רק בלב, בפנימיות, ולא בפה, בחיצוניות. אבל כשהגילוי הוא בכל השלמות, נקראת המלכות רננה, כי רננה היא בפה. ומורה שלֵב מגלה לפה.
בואו לפניו ברננה. זוהי שלמות שלה. כי שמחה היא בלב, שהלב אינו מגלה לפה. ורננה היא בפה, שמתגלה מן הלב אל הפה. ושלמות השמחה הזו הרי נודעת, והרי ידוע שהיא שלמות גילוי החכמה שבה, וזהו תיקון האדם לפני אדונו, שיזכה לזה. אז, דעו כי הוי"ה הוא אלקים, אז הוא יכול לייחד הייחוד הגדול הזה.