13. הקב"ה, ז"א, נקרא שמיים. ומשום שנקרא שמיים, כל אלו הרקיעים, הנכללים בשם הזה, כשמתחברים יחד, נקראים שמיים. ונקראים שֵׁם הקב"ה. מהם אלו הרקיעים הנכללים בשמיים? שבעה הם: וילון, רקיע, שחקים, זְבוּל, מעון, מכון, ערָבוֹת.
אלו הברייתות של רבי המנונא סבא שמְדַברים מדְבָרים תחתונים ורומזים עליונים. כמו כאן, שמדברים משבעה רקיעים ורומזים על ז"א, שיש לו שבע ספירות.
14. כלפי כל שבעים ספירות של המלך, שׂמים כנגדם שבעה רקיעים, ושבעה כוכבי לכת, הרצים והולכים, וקוראים אותם בשמות הגשמיים. ואע"פ שהם שׂמים הרקיעים, כולם בכיסוי, שקוראים בשמות המרמזים על הפנימיות בהעלם.
ושבעת הכוכבים, שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה, עושים אלו שבע ספירות העליונים, כנגד אלו שמות הכוכבים, כי ברצונם לכסות הדברים, כנגד אלו שכתוב בהם, יעמדו נא ויושיעוךְ הוֹבְרֵי שמיים החוזים בכוכבים. ומכסים כל הדברים בשמות ההם, אע"פ שאינם בדרכי התורה, אלא לשון החוזים בכוכבים.
ואנו, אחר דרכי התורה אנו הולכים, לרמז על כל דבר ולכסות בלשון התורה, כמ"ש, ויקרא להן שמות, כשמות אשר קרא להן אביו. כמו שהקב"ה מדבר, אנו הולכים, בלשון התורה, ועימו אנו הולכים, כמ"ש, והלכתָ בדרכיו.
רבי שמעון היה מתרעם על אותן הברייתות, המבארות סדרי חכמת הקבלה ע"פ שמות מחכמות חיצוניות, ולא ע"פ שמות שבתורה ושבשה"ש.
15. השמות החיצוניים, פשוטים אצל החברים, והדברים מובנים להם, אע"פ שהתכסו בשמות זרים. בימיו של שלמה המלך עמדה הלבנה במילואה, כלומר שהמלכות הייתה במילואה פב"פ עם ז"א, וע"כ התרבתה אז החכמה, ובמקומות רבים הבינו הדברים של אלו הברייתות.
16. אמר רבי שמעון, הרימותי ידיי בתפילה, לקדוש העליון, שדברים אלו, כלומר חכמת הקבלה, יתגלו על ידי בעולם ההוא, כמו שהיו מכוסים בליבי. ואין אנו משתמשים באלו הדרכים של אותן הברייתות, אלא דרכי התורה אנו מחזיקים לבאר החכמה.
17. מי לך גדול בחכמה כדוד המלך וכשלמה המלך בנו, בהשגת אותה הספירה הנודעת בברייתות אלו, ספירת המלכות. והלבנה, מלכות, דוד המלך קרא לה צדק, כי שלו היא, שהיה מרכבה למלכות, כמ"ש, פִּתחו לי שערי צדק, אבוא בם אודה יה. שלמה המלך ג"כ קרא לה צדק. והיא נקראת צדק. והשמש, שנקרא בברייתות, ברית, יסוד, נקרא משפט. והם כיסא הכבוד של המלך, ז"א, כמ"ש, צדק ומשפט מְכוֹן כיסאךָ, כי צדיק וצדק, יסוד ומלכות, הם ג"כ במדרגה אחת.
וע"כ כלל אותם דוד ואמר, צדק ומשפט מְכון כיסאֶךָ. שבע ספירות חג"ת נהי"מ הן תשע עם חו"ב. ואפילו באלו הברייתות שבעה רקיעים הם תשעה.
18. אמר רבי שמעון, עד מתי יקראו החברים בברייתות, הרי אנו הולכים אחר הקב"ה, ואנו יודעים הדברים שבחכמת הקבלה, ודבר זה התגלה על ידינו, מה שלא התגלה לראשונים.
מכאן והלאה, כל אלו הדברים וכל אלו הברייתות, הניחו אותם לאלו שלא נכנסו ויצאו, שנכנסו בחכמה ולא יצאו ממנה, כי לא הבינו אותה. ובניהם יבואו לשאול בחכמה. וכשישאלו, יאמרו להם החברים, אוי לאותו הדור שרבי שמעון הסתלק ממנו. אבל מכאן והלאה לא יהיה דור כדור הזה, והתורה לא תתגלה ע"י החברים.