23. אל תכריתו את שבט משפחות הַקְהָתִי מתוך הלוויים. כי הם הגזע והשורש של הלוויים. וכתוב, וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו. שהכוהן צריך לתקן להם, שאע"פ שהם קרובים אל הקודש, לא יבואו אלא בתיקון של הכוהן, שהוא יודע הסימן, שיגיע אליו עד שם, ולא יותר.
וכשמכסים כלי הקודש, אז שורה כיסוי אחר מלמעלה, ואסור ללוויים להתקרב לראות, כי דבר שהוא בלחש, בסוד, אינו נוהג בהם אלא בכוהנים, שהדברים שלהם והמעשים שלהם, הם בסוד ובלחש. ולוויים הם בהרמת קול, בשירה.
24. משום זה הכוהנים הם בלחש ובסוד. וע"כ אסור להם יין, כי יין הוא להרמת קול, לשירה, ולגלות סודות. ומשום זה נמסרו הלוויים להרמת קול, משום שנאחזים בדין, ודין הוא בגלוי, לפרסם הדבר לפני הכול.
אבל הכוהן, כל דבריו בסוד ובלחש ולא בגלוי, משום שהוא ימין, חסד. כשהדינים שורים בעולם מצד השמאל, הימין יהיה מקרב בקטורת, בלחש, בסוד דק ופנימי מכל, שהוא בינה.
25. כשהמזבח החיצון, מלכות, מתחיל לעורר התעוררות הדין, כשלא נמצאים צדיקים להגן, המזבח הפנימי, בינה, מתעורר אליו, ועומד כנגדו, והדינים שוקטים. וע"כ עומד זה כנגד זה, ואז הדין מסתלק.
26. זאת עבודת בנֵי קְהָת באוהל מועד קודש הקודשים. בשעה שבני קהת לוקחים את קודש הקודשים, אז בא הכוהן ומכסה הכול, מטרם שיתקרבו לקחת אותו. ולא היו רואים לעולם מה שהם נושאים, אלא הכול היה במכוסה מהם, כמ"ש, ובא אהרון ובניו, בנְסוֹע המחנה והורידו את פרוכת המסך. ורוב הכיסוי של כלי מקדש היה בתכלת.
ואחר שהתכסה הכול, מתקרבים בני קהת הנושאים. ואינם מתקרבים אלא לאלו הבדים שיוצאים לחוץ. כמ"ש, וכילה אהרון ובניו לכסות את הקודש ואת כל כלי הקודש, בנסוע המחנה, ואחרי כן, יבואו בני קהת לשאת.
27. משום זה קטורת, שהיא פנימית, וכל מה שהוא בסוד, נמסר לכוהן. וע"כ כתוב, וייקח אהרון, כאשר דיבר משה, וַיָרָץ אל תוך הקהל, וייתן את הקטורת. מפני שהיא פנימית, וסוד הכוהן, הוא ג"כ פנימי, אז כתוב, ויכפר על העם, ויעמוד בין המתים ובין החיים. כלומר, בין עה"ח ובין אילן המוות.
אז התקרב הימין זה בזה, שעה"ח, שהוא ימין, התקרב אל הכוהן, שהוא ימין, וכמ"ש, ותיעצר המגיפה.
אשרי חלקו של הכוהן, שהכוהן יש לו כוח למעלה, ויש לו כוח למטה. והוא גורם שלום למעלה ולמטה. ובכל זמן השמאל עובד אל הימין, כמ"ש, וְיִלָוו עליך וישרתוך. והימין הכלול בשמאל, נמצאים במקדש.