53. ונסע אוהל מועד מחנה הלוויים. ואח"ז כתוב, ונסע דגל מחנה אפריים לצִבאותם יָמה. השכינה שרויה במערב. אפריים שנסע במערב הוא המלכות, וע"כ נסע אחר דגל מחנה ראובן, שבדרום, חסד. כתוב, ויברכם ביום ההוא לאמור, בךָ יברך ישראל, ויָשֶׂם את אפריים. בך יברך ישראל, ישראל סבא.
54. יברך ישראל, ז"א, יברך בך, באפריים, שאתה במערב, השכינה. וכתוב, אני אל שד"י פְּרה ורְבה. הרי שהברכה היא בשכינה, שנקראת אל שד"י. שראה עימו השכינה. ואז אמר, בך יברך ישראל לאמור. בך, בשכינה, יברך לעולם.
55. ואיך ראה השכינה, והרי כתוב, ועיני ישראל כבדוּ מזוֹקֶן, הרומז גם לעיניים הרוחניות? אלא יד ימין הייתה זקופה כנגד אפריים, ונטתה השכינה כלפי אפריים. וישראל הריח ריח השכינה על ראשו. אז אמר, בך יברך ישראל, וראה שהיא במערב, שלא ראה בבחינת העיניים, אלא שראה בבחינת הריח, מלמטה למעלה.
56. ודאי שהשכינה במערב, כדי שתהיה בין צפון ודרום, ותתחבר בגוף, ז"א, ז"ת, להיות עימו בזיווג אחד. והצפון, קו שמאל דז"א, מקבל אותה תחת ראשה. והדרום, קו ימין דז"א, מחבק אותה. כמ"ש, שמאלו תחת לראשי, ששמאל, הארת החכמה, מקבלת ג"ר, ראש. וכמ"ש, וימינו תחבקני, מימין, חסדים, מקבלת הארת ז"ת שלה, שנקראות גוף.
מיטתו שֶׁלִשׁ_מה, המלכות, היא בין צפון לדרום, חו"ג, כדי שתתחבר בגוף, ת"ת. ואז הם כלל אחד, שיתברך העולם. וכל האומר, תהילה לדוד, ג"פ בכל יום, מובטח לו שהוא בן העוה"ב. כלומר, שמזווג תהילה, המלכות, שתימצא עם ז"א בכל יום בין צפון לדרום.
57. בא אדם בבוקר, מקבל עליו עול מלכות שמיים בתשבחות, שאומר, תהילה לדוד וכל אלו הללויה, שהם סדר של עשר תשבחות של ע"ס דשם הקדוש. ומשום זה יש עשר פעמים הללויה. ואח"כ מסיים בעשר תשבחות, שהם, הללויה, הללו אל בקודשו. איפה הם עשרה הללויה, והרי רק חמישה הם, כי רק חמישה מזמורים מתחילים בהללויה? אלא כל תשבחה מתחילה בהללויה ומסתיימת בהללויה.
58. ואח"כ ערך סידור השבח, אז ישיר משה, ובזה מקבל עליו עול מלכות הקדוש. אח"כ משרה אותה בחסד, עם סיום התפילה, שתתקדש בו. כי תפילת שחרית היא כנגד אברהם, חסד, קו ימין. ואח"כ בתפילת המנחה תלויה הגבורה, והדין שורה כנגד יצחק, גבורה, קו שמאל.
נמצא, מיטה זו, מלכות, נתונה בכל יום בין צפון לדרום, בין תפילת שחרית, דרום, לבין תפילת מנחה, צפון. שתתחבר בזיווג הזה בגוף, ז"א, קו האמצעי. ומי שמסדר ומחבר המלכות בכל יום באופן הזה, ודאי הוא בן העוה"ב, שעל זה לומדים, כל האומר, תהילה לדוד, בכל יום, מובטח לו שהוא בן עוה"ב.
59. משום זה דגל מחנה אפריים הוא ימה, במערב, בין צפון לדרום. דרום הוא ראובן, כמ"ש, דגל מחנה ראובן תֵימָנה, וצפון הוא דן. אפריים, הוא בין זה לזה, כי ראובן, דרום, לפניו, ודן, צפון, אחריו. נמצא המערב, אפריים, בין צפון לדרום.
60. סוד זה לאחינו יושבי הדרום. וכך שלחו לנו אחינו, מסַדרי המאוֹרות בסודות הקשרים, הייחודים: שאתם רוצים לייחד ייחוד בסדר של הקשר העליון, קבלו עליכם בכל יום עול מלכות הקדושה תחילה, ובזה תעלו עימה בקשר הקדוש של דרום, חסד, וסובבו ד' רוחות העולם חו"ג תו"מ, עד שמתקשרים בקשר אחד, ובדרום, תקבעו המקום, ושם תשכנו, כעין סיבוב המזבח.