סעודה שלישית של שבת שבערב יו"ט
116. בדומה למלך, שעשה סעודה לבנו יחידו, והעטיר אותו בעטרה עליונה, והמלך הפקיד אותו על הכול. ביום הזה הוא שמחה לכל בני המדינה. שוטר אחד, שהתמנה על הדין של בני אדם, היו בידו אנשים שצריכים להרוג אותם, אנשים שצריכים להכות אותם. ומשום הכבוד הזה של שמחת המלך, עזב הדינים שלו, ושמר את שמחת המלך, שלא יצער לשום אדם.
117. כך היום ההוא, שבת, הוא סעודת השמחה של המלך עם המלכה, ז"א ומלכות, והשמחה של או"א, עליו שמחים העליונים והתחתונים. בשמחת המלך הכול שמחים ואינם מצטערים בו. ע"כ כתוב, וקראתָ לשבת עונג. עונג שנמצא למעלה, במקום הקודש העליון, באו"א עילאין. כמ"ש, אז תתענַג על ה', למעלה מז"א, כי עונג הוא למעלה מה', באו"א שלמעלה מז"א. והיום ההוא, שבת, שהוא סעודת השמחה של המלך, מתעטר בעטרה של עונג מאו"א עילאין. כמ"ש, וקראת לשבת עונג. מה שלא נמצא בשאר הימים.
118. ביום הזה שלוש סעודות צריכים בני המלך לזמן ולערוך השולחן, משום כבוד המלך. וכשמזדמן בו חג מג' החגים, או רה"ש, לא יסדר האדם שני שולחנות בכל סעודה, אחד לשבת ואחד לאורח, ליו"ט, משום שכתוב, על שולחן המלך תמיד הוא אוכל, כי די שולחן המלך לאורח הבא אליו. וע"כ צריך האדם לערוך שולחן שלם למלך, ונותן ממנו לאורח.
119. סעודה שלישית של שבת, כשנקרה בה אורח, יו"ט, האם עוזבים אותה או אין עוזבים אותה? אם אוכלים סעודה שלישית, נמצא שהאורח, סעודת ליל יו"ט שני, נדחה משולחן המלך, כי מחמת הסעודה השלישית אינו יכול לאכול לתיאבון סעודת ליל יו"ט שני. ואם אין אוכלים סעודה שלישית, נמצא פגם בסעודות המלך, כי המלך, השבת, חסרה לו סעודה אחת.
120. בדומה למלך, שנקרה לו אורח, ולקח המאכל ממנו ונתן אל האורח. נמצא, אע"פ שהמלך אינו אוכל עימו, הוא אוכל ממאכל המלך, והמלך נותן לו לאכול. אף כאן, השבת מבטלת הסעודה השלישית, כדי שהאורח, שהוא ליל יו"ט שני, תהיה סעודתו לתיאבון. ונמצא שסעודת ליל יו"ט המאכל של המלך, של שבת, כי השבת דחתה סעודתה בשבילו, משום שהוא אורחו של המלך, משום שהיו"ט הראשון חל בשבת, וע"כ הוא האורח של שבת. משא"כ בשבת שבערב יו"ט, אין מבטלים סעודה שלישית מפני סעודת ליל יו"ט. מדובר כאן בב' ימים של רה"ש הנוהג גם בארץ ישראל, או כלפי בני חוץ לארץ.
121. ביום הזה אסור הדיבור, שהדיבור בשבת לא יהיה כמו בחול, משום שהיום הזה, כל האמונה מתקשרת בו.
122. איך לא לתת סעודת המלך אל האורח, שלא לבטל סעודה שלישית מפני סעודת ליל יו"ט, שחל בערב שבת? הרי י"ד (14) בחודש ניסן, שחל בשבת, אנו מבטלים ומעלים סעודת המלך, סעודה שלישית, בשביל האורח, שהוא סעודת ליל פסח, אע"פ שיו"ט אינו האורח של שבת, אלא שחל ביום א'.
123. אם היו"ט הוא האורח של שבת, כלומר שחל בשבת, יכול לבטל סעודה שלישית ולהעלות אותה לסעודת ליל יו"ט שני. ואם אינו חל בשבת, אלא שמתחיל ביום א', אינו מבטל ומעלה סעודה שלישית בשביל סעודת ליל יו"ט, שיאכל לתיאבון. ולמה כשחל י"ד של ניסן בשבת, נדחית סעודת המלך, סעודה שלישית, מפני סעודת ליל פסח? שונה הוא פסח, שסעודה שלישית של שבת נדחית בו מכמה טעמים: משום מצות ומרורים, שאדם צריך להימצא בהם בתיאבון. ומשום חמץ בפסח, שהרי לא נמצא לחם חמץ משש שעות ולמעלה, ועריכת שולחן בלי לחם אין זו עריכת סעודה.
124. האם אפשר לצאת ידי סעודה שלישית ביין? ביין מותר, משום שמרעיב הלב ואינו מקלקל תאוות האכילה. אבל רבי שמעון היה משתדל, שלא לבטל סעודת שבת, סעודה שלישית, ואפילו באלו ימי שבתות שנמצא בהם יו"ט. כי ביום הזה מתברך השדה של תפוחים קדושים, המלכות, ומתברכים העליונים והתחתונים, והיום הזה הוא קשר התורה.
125. כך היה עושה רבי שמעון, בזמן שהיה צריך לאכול סעודה שלישית של שבת, היה עורך שולחנו, ועסק במעשה מרכבה, והיה אומר, זוהי סעודת המלך, שיבוא לאכול אצלי. ומשום כך, שבת נמצאת חשובה בכל דבר יותר מכל הזמנים והחגים. ונקראת קודש, ולא מקרא קודש.
126. כל המועדים נקראים מקראי קודש. אבל יוצאים מזה רה"ש ויוה"כ, שלא נמצאת בהם שמחה, כי אלו הם דינים. אבל אלו שלושה, פסח שבועות סוכות, מזומנים מקודש לשמחת הכול, להשתעשע בהם בהקב"ה. כמ"ש, ושְׂמחתם לפני ה' אלקיכם. וכתוב, ושָׂמחתָ לפני ה' אלקיך. וביום הזה של שבת הוסר כל צער, רוגז ודוחק מכל העולם, משום שהוא יום השמחה של המלך, שנשמות מתווספות בו לישראל, כעין עוה"ב.
127. זָכוֹר את יום השבת לקַדְשו. זכור אותו על היין, משום שהיין שמחה של התורה, מוחין של הארת חכמה, המאירים בז"א, שנקרא תורה. ויינה של תורה, המוחין דז"א, הוא שמחת הכול. יין זה משמח את המלך, ז"א. ויין זה מעטר את המלך בעטרותיו, במוחין דג"ר. כמ"ש, צְאֶנָה ורְאֶינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעיטרה לו אימו. בכל דבר צריך אדם להראות מעשה למטה, לעורר כנגדו השורש למעלה, כי לא נמצאת קדושה אלא ביין, כמ"ש, כי טובים דוֹדיךָ מיין, שפירושו, שהם טובים משום שהם יין. וכן, נזכירה דודיך מיין. וע"כ הקידוש של שבת הוא על היין.