זוהר המראה המאירה

[זהר אספקלריאה דנהרא]

17. וייצא יעקב: בתוך סבַך הסתום, ומתוך סֵתר הסתום, יוצא זוהר המראה המאירה, כלול משני צבעים המתחברים יחד. כיוון שאלו נכללו זה בזה, נראים בו כל הצבעים. והוא נקרא ארגמן, שכל מראות המאורות כלולים בו. כלומר, כמו צבע ארגמן, שהוא התכללות מכל מיני צבעים, כן זוהר המראה המאירה נכללים בו כל האורות.

כל המוחין יוצאים על סדר ג' נקודות חולם שורוק חיריק. שבתחילה עולה מלכות המסיימת לבינה, ונופלים ג' כלים התחתונים, שהן ג' אותיות אל"ה דאלקים, ומסתלקים ממנה ג' אורות עליונים, שהם נשמה חיה יחידה, ונשארה בקומת רוח, בב' כלים מ"י דאלקים.

וקומת רוח זו שנשארה, י' שנכנס באור ונעשה אויר, רוח. ואור זה הנשאר מכוּנה הארת חולם. וי' זו שנכנסה באור הבינה ועשתה אותה לאויר, נבחן לסבך, המורה שאור הבינה נעשה מסובך בקשרים שצריכים לפתוח אותם, שצריכים לחזור ולהוריד הי' מאויר, ולהחזירה לאור כמקודם. שמורידים המלכות מהבינה למקומה, וג' אותיות אל"ה, שנפלו ממנה, חוזרות ועולות ומתחברות למדרגת הבינה, וחוזרות ונשלמות עשרת הכלים וג"ר דאורות.

וחזרה של ג' אותיות אל"ה אל הבינה, וירידת הי' מאויר, מכונה הארת השורוק. שעם יציאת הארה זו של השורוק, נעשית סתימת המאורות, משום שאין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים, עד שבא קו אמצעי, ז"א, ומכריע ומייחד ב' הקווים, מ"י אל"ה, ונכלל אור החכמה מחסדים ואור החסדים מחכמה, ונשלמת הארתם.

ומטרם ביאת קו אמצעי לייחד אותם זה בזה, נבחנים ב' הקווים סתומים, כי קו הימין, מ"י, יש בו י' שנכנסה לאור והוא עוד אויר, והוא נבחן משום זה לסבך סתום, שהסבך שלו עוד לא נפתח. וקו השמאל, אל"ה, שבהם כבר ירדה הי' מאויר והסבך נפתח, אמנם הוא נמצא בהסתרת האור, כי הוא חושך ואינו מאיר מחמת חיסרון של חסדים, ונבחן בשם סתר סתום.

ונמצא שעם ביאת קו אמצעי, המייחד אותם זה בזה ומשלים אותם, הקו האמצעי מסיר סבך הסתום מקו ימין, כי עתה הוא נכלל בהארת השמאל, והי' יורדת מאויר גם מקו ימין, ונעשה אור, כמו השמאל. וגם קו האמצעי מסיר סתר הסתום מקו שמאל, כי עתה קו השמאל נכלל בחסדים שבהארת הימין, וכשהחכמה מלובשת בחסדים היא מאירה בכל השלמות.

אמנם זה אינו נעשה בבת אחת, אלא מתחילה הוא משלים קו ימין מבחינתו עצמו, בלי התכללות השמאל, המוריד י' מהאויר שלו, שדוחה הארת השמאל ומשליט את החסדים שבהארת הימין. ומתוך שמעדיף החסדים שבימין על הארת החכמה שבשמאל, הרי החסדים נכללים בזה מכל השבח שנמצא בהארת השמאל.

ונמצא, שמצד אחד לא הוריד כלל הי' מהאויר שבקו ימין, ועדיין הוא אויר, חסדים בלי חכמה. ומצד שני נבחנים החסדים עתה לבחינת ראש וג"ר, מתוך שהם עדיפים וחשובים לו יותר מהארת הג"ר שבשמאל.

אמנם ראש זה אינו ראש ממש, משום שהי' עוד לא ירדה מאויר שלו, וע"כ הוא מכונה ראש האמונה, כי אור החסדים נקרא אמונה. וכיוון שהוא ראש מבחינת החסדים בלבד, נקרא ראש האמונה.

אלא אח"כ, שנעשית התכללות הב' של ימין ושמאל, שהימין נכלל משמאל ממש, והי' יורדת מאויר של קו ימין, והשמאל נכלל מימין, וגם הוא מאיר עתה כמו הימין, אלא מלמטה למעלה, אז נבחנת ההתכללות הזו לראש ממש, כיוון שכבר נפתח הסבך שלו. ואלו ב' המדרגות, הראשונה יעקב והשנייה ישראל, אותיות ל"י רא"ש. ויש ג' מיני התכללות של ימין ושמאל, שהתכללות הראשונה יעקב, והשנייה והשלישית ישראל.

18. בזוהר ההוא שורה השם הוי"ה, ג"ר. השם שורה רק על הארת הימין, שעוד לא נפתח הסבך שלו ואינו ידוע כלל, ואינו שורה על השמאל, אע"פ שכבר נפתח הסבך שלו, שכבר יצאה הי' מאויר שלו, והוא ידוע. הזוהר הזה נקרא קול יעקב, ואינו נקרא קול גדול. בזוהר הזה נראה אור דג"ר דבינה, הנקראת אמונת הכול, כי החסדים הללו הם ג"ר, כמו החסדים דג"ר דבינה.

אותו הסתום שאינו ידוע כלל, הסבך הסתום שבהארת הימין, בו שורה השם הוי"ה, שלם מכל הצדדים. כי העליון והתחתון, בינה ונוקבא, נמצאים כאן ונכללים בזוהר הזה. וע"כ נבחן יעקב בחיר שבאבות, כי הוא כלול מכל הצדדים.

כי הארת השמאל אע"פ שהוא ידוע, כי הוּרדה הי' מאויר הבינה, שהורדה המלכות מהבינה, והבינה חזרה להיות אור ג"ר. נתקנה בזה רק העליונה, בינה, אבל התחתונה, המלכות, אינה מקבלת מזה שום תיקון.

משא"כ זוהר הארת הימין, שהחסדים שלו נעשו ג"ר, ושֵם הוי"ה שורה בו, אע"פ שהוא לא ידוע כלל, אע"פ שהמלכות נמצאת עוד בבינה, נמצא שנתקנה בזה גם התחתונה, המלכות הנמצאת בבינה, בשווה כמו העליונה עצמה, ועל שניהם שורה שם הוי"ה בשווה.

המדרגה הזו הם המוחין דיעקב. ולפיכך נבחן יעקב בחיר שבאבות. כי אברהם ויצחק אינם מגיעים למלכות לתקן אותה, כי הם ב' קווים ימין ושמאל, ושניהם שולטים ושניהם בחינת ידוע, שהי' יצא מאויר הבינה ונשאר אור, ותיקון זה אינו מגיע לעצמוּת המלכות. משא"כ מדרגת יעקב, שג"ר שלו הם ג"ר דחסדים, והם בבחינת לא ידוע כלל, שתיקון זה מגיע למלכות בשווה כמו לבינה. וע"כ נבחן יעקב לבחיר שבאבות.

זוהר זה של מדרגת יעקב, על בירור השם הזה, שתיקונו מגיע גם למלכות, נקרא בחיר שבאבות, כמ"ש, יעקב אשר בחַרתיךָ. ונקרא בשני שמות, יעקב וישראל. שבתחילה נקרא בשם יעקב, בשעה שמשליט רק את הימין, ואח"כ כשמקיים הארת שניהם, שגם החכמה מאירה אחר שנכללת בחסדים, אז נקרא בשם ישראל.

19. כשהיה בתחילה, מטרם שיצא לחרן, היה בסוף המחשבה הזו, הפירוש לתושב"כ הנקרא תשבע"פ, הנוקבא. מחשבה, פירושה בינה. סוף המחשבה, הנוקבא בעת שנמתקת בבינה. וע"כ נקראת באֵר, ביאור לשבע, בינה, שמבארת ומגלה החכמה שבה, כמ"ש, ויבנֵהוּ שבע שנים. וביהמ"ק ראשון הוא בינה. כשהנוקבא מקבלת חכמה מבינה, והיא בבחינת קול גדול, ולא קול יעקב, שהוא חסדים.

20. סוף המחשבה הזו הוא באר שבע. ויעקב, שהיה בבאר שבע הזו, השיג בזה ראש האמונה, ג"ר דחסדים. כיוון שיעקב נדבק באמונה הזו, בג"ר דחסדים, היה נצרך להתנסות באותו המקום שהתנסו שם אבותיו, שנכנסו שם בשלום ויצאו בשלום.

המדרגה הראשונה של מוחין דחיה אינה מתקבלת אלא בדרך ניסיון, כאברהם, שה' לא ציווה אותו לרדת מצריימה אלא הרעב דחף אותו. כיוון שנדבק באמונה הזו, בג"ר דחסדים, מדרגת הנשמה, עתה הוצרך עוד להשיג מדרגת חיה, היה נצרך להתנסות באותו המקום שהתנסו שם אבותיו שנכנסו בשלום ויצאו בשלום, כי אין מדרגת חיה מתקבלת אלא ע"י ניסיון.

21. אדה"ר נכנס בניסיון, שהנחש התגרה בו, ולא נשמר והתפתה וחטא באשת זנונים, שהוא הנחש הקדמוני. נוח נכנס בניסיון, ולא נשמר והתפתה אחר אשת זנונים, וחטא. אברהם נכנס שם ויצא, שכתוב, ויירד אברם מצריימה, וכתוב, ויעַל אברם ממצרים. יצחק נכנס שם ויצא, שכתוב, וילך יצחק אל אבימלך, וכתוב, ויעל משם באר שבע.

22. יעקב, כיוון שנכנס במדרגת האמונה, אור הנשמה, הכרעת הארת הימין, הוצרך להביא מתנה לצד ההוא, גם להשליט את הארת השמאל, מדרגת חיה, שזהו רק ע"י ניסיון, כי כל מי שניצל משם, שעמד בניסיון, הוא אהובו ובחירו של הקב"ה. כמ"ש, וייצא יעקב מבאר שבע, שהוא האמונה, קו הימין, וילך חרנה, צד שמאל, ששם נאחזת אשת זנונים, אישה מְנָאֶפת.

ואמנם יש הרבה חילוקים באלו חמישה הניסיונות: עצה"ד, יין המשכר, מצרים, פלשתים, חרן, שהתנסו בהם אדה"ר, נוח, אברהם, יצחק, יעקב, מ"מ שורשם אחד הוא, המשכת החכמה מלמעלה למטה, הנקרא אשת זנונים.