מאמר במקום הקדמה
שכל הפועל
הדבקות האמיתית היא בחינת ידיעה
לא כצורנו צורם
אהי' שלחני אליכם
תנועה גשמית ותנועה רוחנית
תיקון כלל ופרט
חטא אדה"ר - חטא שאול המלך
אמונה אומן
צדיק מושל יראת אלקים
וכאור בוקר יזרח שמש
התהפכות הצורות
נעימות השירים והנגינה
סיתומים
המפורסם והמושכל
נחמה העתידה
חינוך הבנים
מזון גשמי ומזון רוחני
סוד מצוה דמגני
חילוק מעוה"ז לעולם שלאחר התחיה
קנאה
דומם דקדושה
אך בצלם יתהלך איש
אך טוב וחסד
מפלת הגאים - ירושת השפלים
ספירות
צמצום א' - 1
צמצום א' - 2
שלש מראות בצמצום
עניין שני הקצים
סוד הצמצום
דבר הצמצום
סוד הציץ
סבת הצמצום
חלל פנוי
ולדבקה בו
תיקון המנצפ"ך
סוד "ונוגה כאור תהיה"
שבע חומות
סדר התיקון
תענוג הקבוע, ועבדות המעולה
ממשלה
והחוט המשולש לא במהרה יינתק
עליונים למעלה ותחתונים למטה
ענין בת צור
תיקון השמאל
אצילות נשמה
גבהות הלב
גדול הנהנה מיגיעו
השפעה ותענוג
אני הוי' לא שניתי
פעולות האדם ותחבולותיו. ציור אחד יוצא מכל המעשים
אחדות הפעולות
הדבר שהיה בכלל
ומבשרי אחזה
התאחדות המעשים למעשה אחד
התאחדות הנבראים
ענין קטנות ב'
ברוך שם כבוד
שמירת התורה תלויה בארץ
קב"ה וישראל חד הוא
אם בארזים נפלה שלהבת
ששים רבוא נשמות
גמר התיקון
סוד שמותיו ית'
גאוה, רצון בחירי ומחוייב
אליהו ואלישע
מי הקדמני
סוד הנבואה
סגולות התורה
מה שנוהג בגשמיות נוהג ברוחניות
סגולת השינה
חותמו של הקב"ה אמת
שבח הנוסף על סוד השלימות
ענין זקנה
כח הנשמה
זכוך הגוף
מערכות הטבע
ענין פרס
תולדות גשמיים ותולדות רוחניים
שכל ומושכל
דע את אלקי אביך ועבדהו
עבודה באהבה
צדיק אוכל לשובע נפשו
הרה וילדת יחדו
זמן ומקום
ענין צורה רוחנית
חסרון ושלימות
חיצוניות ופנימיות-1
בן ועבד
השלימות-1
לימוד התורה הק'
כל שזכה שהקב"ה משפיע לו חב"ד
אם הוי' לא יבנה בית
רם הוי ושפל יראה
רזא דכלים ריקים
ג' עלמין אית ליה לקב"ה
ענין חיצוניות ופנימיות - 2
אין בין תענוג לשמחה
חכמת הרגש התענוג
מסירות נפש
באה שבת באה מנוחה
מעלת השבת
ענין אשת חיל
ביאור המדרש ויכל אלקים
מאמר השבת
ושמרתם את השבת
ב' שבתות
לכולם נתת בן זוג
שבת ושמיטה
ערך התנועה - והמנוחה
ושמרו בני ישראל את השבת
השלימות - 2
פלאי פלאות ג' בחינות
מציאות העבודה
כל שיש לו מציאות יש לו אמת
ענין עקרת בית הנפש הוא עקרת הבית
הבונה בית למלכו
יסוד אמא א-ל שד"י
מצה למצוה
ה' ספירות
הויות
אדם הראשון נולד מהול
קשת
מילה - פריעה - אטיפא דמא
קבלת התפילה
שינוי מקום ושינוי העתים
הוי' שפתי תפתח
בדחילו ורחימו
עיון תפילה
תקון הבושה "מאין באת"
רחמים
מזמור לאסף
ארבעה אין הדעת סובלתן
רחמנא ליבא בעי
פגימת עינים
ב' יראות
הללו בוכין והללו בוכין
כל המצטער עם הצבור
הויכוח שבין כ"י להשי"ת
הכל בידי שמים
תיקון הנשמות
גילוי היחוד
היתרון שבהשבה
שני הדרכים שבהם העולם מתנהג
גילוי פנים
ספריית כתבי מקובליםchevron_left
בעל הסולם/פרי חכם - שיחות
chevron_left
באה שבת באה מנוחה
 

באה שבת באה מנוחה

באה שבת באה מנוחה, פירוש בסוד הכתוב, (הושע יא ט) "בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר". דהיינו, שההתגלות השרשית, היתה בסוד "בקרבך קדוש", שמבהירות בסוד השורש הזה, נתהוה בחינת הדכר בלי גבול, ונקרא "עיר", מלשון התעוררות ומשמוש, וכו'.

אבל דרגה זו אינה מיוחסת לאין סוף, שאין בו שום הרכבה ותנועה, ולכן ישראל עלו במחשבה, אלא מתחילה היה מתפשט שתא יומין דחול, בסוד ששת ימי המעשה, שנקראים ששה אומנים שנמשכו אחר בחינת דכר בלי גבול הנ"ל, ופעלו בסוד הגבול, אבל נקראים ימי חול, כי כלם מחיזו דעולם הזה, המכין לעולם הבא יצאו, שזה עניין, (ריש בראשית) "התבקעות המימות", ו"תדשא וכו', ועץ עושה פרי אשר זרעו בו" וכו', ו"ברכה דדגים", ו"ברכה דאדם". שזה עניין, (שה"ש א יב) "נרדי נתן ריחו". דהיינו, שהתעלה הקדושה בחיזו דהאי עלמא, שהכין לשבת הא', ולכן היה העולם חסר באמת השלימות שכבר השיג, כי חזר לאחוריו, וזה סוד, "נרדי", בסוד ההכנה ובכל מקריהם, שזה סוד, "רבו יתיר יסגי, לעילא מן דרגה", יתעלה לכתר, אבל "נרדי" נתן כל זה.

זה שאמרו חז"ל (רש"י בראשית ב ב) "מה היה העולם חסר מנוחה", פירוש, שרק המנוחה היתה צריכה להתגלות, שהיא עדיין לא התגלתה, אפילו בעליונים, כי הגם שהביאה השרשית היתה בלי 'עיר', אבל היה איזה כלי, סוד שם אהי' עילאה, אבל באמת היה סוד הוי', וראיה שאין שם געגועים כלל לעתידות, ולגלות את זה התגלה בהירות לשבעים לשון, בסוד הדכר, ונגלה בזה סוד הוי' הפנימי שבאהי', אבל בסוד הפעולה ועירין, והבורא הוא פשוט שלא שייך כלל תנועה, וזה שהתגלה בבריאה לאחר ששת ימי החול, שחזרו לאחוריהם כנ"ל, התגלתה המנוחה בסוד, (תהלים מה ז, יד) "שבט מישר" ו"ממשבצות זהב לבושה", ובגילוי רצון השביתה, באה מנוחה לעולם.

אבל כל זה בסוד מעשה אלקים, כי (ע"פ זהר הסולם פנחס אות שעב) שכינה מדברת מתוך גרונו של משה, וזה צריך להתגלות משבח של הבריאה בעצמו, וזה עניין השתא אלפי שני וששה יומין אחר השבת, שזה גם כן בסוד התנועה וההכנה, ומקבל כח מששה ימי קדם, בסוד, שרף, מלאך, אופנים וגלגלים, ואחר כל החזרות האלו, התגלה מתוך הבריאה בעצמה, מדת המנוחה, וזה נקרא שבת ב', ודו"ק, שהיא מנוחה שלא תצוייר אחריה עבודה כלל, וזה גמר התיקון בבי"א.

וזה עניין, (ר"ה כז. שבועות כ:) "זכור ושמור בדבור אחד נאמרו מה שאין יכול הפה לדבר ומה שאין האוזן יכול לשמוע", פירוש, כי משה רבינו ע"ה, תיקן להם השבת, והסכים הקדוש ברוך הוא על ידו במתן תורה. והאמת שגם מקודם היתה השכינה מדברת מתוך גרונו, אלא שהלב לא יכול לחשוב ולהרהר שמשה ידבר מפי עצמו, ויהיה דבר אלקים, כי לא אמר בשם הוי'.

ודבר זה הוא ממש יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, כי שכינה היא סוד אלקיית הנרגש, והקדוש ברוך הוא, הוא שאינו נרגש, וכיון שאמר משה מפי עצמו, איגלאי מילתא למפרע, ששכינה היתה מדברת מתוך גרונו, וכל כך למה, אלא להודיע ש"בקרבך קדוש", הגם "ולא אבוא בעיר", שזה התגלה דוקא במקום הזה, וזה שבחן של בריות הבורא ית' מכח עצמם, שלפני גלוי כל תעלומות, וזה שמו איש האלקים, כי מה שלב עבד האלקים מהרהר, הוא ממש שכינת השם יתברך המדברת בו, ודו"ק.