בעזהש"י ב' אייר תרפ"ז לאנדאן יע"א
כבוד התלמידים ה' עליהם יחיה
אתמול השגתי הַשְּׁנֵי מאות פתיחות, והיום מכתבכם. וכולכם באחת, שֶׁמִּכְתָּבַי הם בקיצור, וכשאני לעצמי הארכתי בו הרבה, שע"כ [שעל כן] לזמן צריכים, שכן טבע כל דבר גדול להיות מוּשְׂכָּל בהמשך הזמן.
מה שכתב הרב... שלא הבין את מִכְתָּבִי והוא מסבת היותו כ"ראשי תיבות", נראה שעדיין הוא אינו יודע, שאינו יודע, כי האמת שהוא, "סופי תיבות", ולא "ראשי תיבות", כי בכל יום ויום, אני מקוה לה', שיגמור בעדינו, שאין אנו בני חורין להפטר ממנו יתברך.
ומה שהעיר על זה שכתבתי שיהיה להם לפלא שלאחר שיזכו לכל הכתוב, אז יוצרכו לקבל אורו יתברך על יָדִי וכו', וכתב שאין זאת לפלא אצלו כלל וכו', היינו משום שלא הבין כְּתָבָי, כפי שמודה בעצמו, ואיך יבין את הפלא? אבל אני אומר שגם בעיני הוא פלא; ויהי נא בעל נסיון וְיִבָּחֲנוּ דְּבָרַי.
ומה שכתב בענין להתאזרח בארץ, הנני מסכים, גם טוב עלי המעשה, להנות מזכות אבות, כי ברית אבות לא תָּמָה, והמעשה רב.
ומ"ש [ומה שכתב]... בפירוש מִכְתָבִי, ש"דרור" [410] בגימטריה "קודש" [410], היה לו לומר בהיפך ש"קודש" בגימטריה "דרור", ומה שכתב שרוצה לדעת, אֵימָתַי אשוב לביתי? - ואני רוצה לדעת, אם הוא מוכן כבר לקבלני, ולהנות ממני, ובעה"ש [ובעזרת השם] אודיע זאת מצידי בְּעִתּוֹ.
גם מכתב הר' [הרב] ... קבלתי ומה שכתב חוץ "מִיַּכִּיר וְיַקִּיר", שלא יוכל לְכַלְכֵּל כִּדְבָעִי [כראוי], יֵדַע שהוא קוֹטֶב כָּל מִכְתָבָי, ואם אינו מבין את זה, אי אפשר לו כלל לרדת לעומק הדברים.
... ואיתא [ומובא] ברש"י ז"ל חיי שרה "בת ק' [100 שנה] כבת כ' [20 שנה] לְעוֹנְשִין (לחטא) (וב"ב נח ע"א) "הכל בפני חוה כקוף בפני אדם". ואלו רמזים בעלמא. אבל בפשיטות הכ' מתחלפת בק' להיותם ממבטא אחד גִיכַק, ועל כן "הֲבֵן 'יַקִּיר' לִי", יוכל להתפרש שֶׁהַבֵּן "מוֹקִיר" לאבא, או הַבֵּן "מַכִּיר" אביו, כי באמת הם מבטא אחד, "שֶׁהַמּוֹקִיר מַכִּיר", "וְהַמַּכִּיר מוֹקִיר", בְּלִי הֶכְרֵעַ כלל.
ונודע בשם הבעש"ט [הבעל שם טוב] סימן מובהק לֵידַע כמה הקדוש ב"ה [ברוך הוא] משתעשע עמו, להסתכל בְּלֵב עצמו, כמה הוא משתעשע עם הקב"ה. וכך כל הענינים בסוד ה' צִלְּךָ. וע"כ [ועל כן] מי שמרגיש עדיין איזה הבחן, בין "מוֹקִיר מַכִּיר", הרי עדיין לְיִחוּד לֵב צריך, להיותם מצד הקב"ה אחד ממש. והוא ענין עמוק, שהקב"ה באמת שׁוֹרֶה בלב כל איש מישראל, וזהו מצידו יתברך, ועל כן מה האדם חסר? רק לדעת זאת, והידיעה מתחלפת, והידיעה גומרת. וזה סוד "ה' צִלְּךָ", הנ"ל.
ומה ששאל איזה קוֹדֵם, גילוי אליהו, או תחיית המתים או שניהם כאחד באים, זה אינו שָׁוֶה לכל, וכמה מדרגות יש בו, וצריך אריכות גדולה להסביר זאת ואכמ"ל [ואין כאן מקום להאריך].
ר' [רבי] ... נ"י [נרו יאיר], יפה עשה... אבל נראה שגם אתה לא עיינת בקונטרסים [בכתבי היד] כראוי, כי אינך יודע להראות להם, שכל דברי נמצאים בעץ החיים, וממש לא הוספתי אפילו מלה אחת, חוץ מזה שכתבתי בפרוש "המלכות" בכל מקום שהוא, הוא ענין הרצון לקבל, והרי דבר זה מוסכם מכלל כתבי האר"י, בלי צורך לפרש מקומו. בזוהר ובתיקונים, זה מובא בפירוש, וחוץ מזה אינו יודע שום שינוי לשון.
ומה שדימה סִפְרִי לעמק המלך, הנה ראיתיו פה בפעם הראשונה, ובשבוע שעברה כתבתי ממנו. אמנם ספר זה כל יסודותיו מחודשים, והמה מסודרים על קבלת הגאונים, שמתחיל בצמצום א', ואחר כך עולם המלכות, ואחר כך אויר קדמון, ואחר כך טְהִירוּ, ואחר כך אצילות, אלא שענינים האלו, הוא ממלא בסדרים של האר"י ז"ל... ובאמת שאין להם דמיון כלל, כי האר"י ז"ל לא דיבר יותר אלא מקו וצמצום, ואחר כך א"ק [אדם קדמון] עקודים, נקודים, ואצילות. כמו שמובא בשמונה שערים, ובכל כתבי האר"י.
ולימודי האצילות המיוחס להאר"י, אינם כלל מהאר"י, זולת איזה קיצור מספר עמק המלך גופי' [גּוּפֵיהּ], ועל כן, ספר זה לא מצא חן בעיני המקובלים, הנמשכים אחר האר"י ז"ל.
כתבתי לך שֶתִלְמוֹד מקודם את הקונטרס, עד שתוכל לומר לכל אחד ואחד, ולהראות את אי ידיעתם כי תוכל באמת למצוא כל דבר בעץ החיים, ובשמונה שערים, ומכל שכן אם תעיין היטב בענף ג', ובענף ד' ה' בפנים מאירות, כי בע"ג [בענף ג'] מפורש האו"ח [האור חוזר], בענף ד' הד' בחי' דאו"י [הד' בחינות דאור ישר], ובענף ה' ו' מבוארים ענין הזדככות של המסך שעל ידו נעשה הסתכלות דאו"ח [של אור חוזר], ותוכל להוכיח לכל מי שמחויב לשמוע מה שֶׁמְּדַבֵּר, ואם תעשה כן ודאי תוכיח צדקתך.
והנה בין הספרים שלי נמצא הספר חֵפְצִי בָּה להרח"ו [לְהרב חיים ויטאל], הכרוך יחד עם ספר הקבלה מחכם מָסְעוּד שנתן לי במתנה, ואני צריך אותו מאד, ועל כן אבקש לשלחו אלי בהקדם האפשרי.
יהודה ליב