תוהו ובוהו חושך ורוח

74. פתח אותו היהודי ואמר, והארץ הייתה תוהו ובוהו, וחושך על פני תהום, ורוח אלקים מרחפת על פני המים. ארץ, הנודעת למעלה ולמטה, המלכות. הייתה תוהו, זהו קו ירוק שמקיף כל העולם. ונקרא קו תוהו, כמ"ש, ונָטה עליה קו תוהו ואבני בוהו. אבני בוהו, אבנים מפוּלמות השקועות בתוך התהום, ומהן יוצאים מים.

75. והארץ הייתה תוהו. תוהו הוא קו ירוק, המקיף כל העולם. הוא קליפת האגוז. וזוהי הקליפה החיצונה, שהיא ירוקה.

76. לִפְנים מהקליפה הירוקה, הוא בוהו, אבנים מפולמות, שמהן יוצאים מים. מתוהו נמשך עור ובשר. ומבוהו נמשכות עצמות.

77. לִפְנים מבוהו, וחושך. חשכה שנמשך ממנה עַמו של עשיו. ונמשך מתוהו, כי חושך, תלוי ממנו תוהו. חושך הוא תוהו, מלכות דמדה"ד, אלא שנמתק בבינה, ואז נעשה חושך, שהוא אש מתלקחת מהמלכות לבינה. אלא אלו אבנים מפולמות, בוהו, נכנסו באמצע, בין תוהו ובין חושך, שמבוהו נמשכות העצמות.

וחושך, הוא המשכה דקה, מפני שנמתקה בבינה, שממנו נמשך עשיו. וכבר התבאר בזוהר, ד' בחינות, תוהו בוהו חושך ורוח אלקים, עם ד' בחינות, רוח סערה, ענן גדול, אש מתלקחת ונוגה.

78. ורוח אלקים, זהו המוח של האגוז, שמשם נמשך יעקב איש תם, כעין האגוז הזה. כמ"ש, והנה רוח סערה באה מן הצפון, ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב. רוח סערה באה מן הצפון, כנגד תוהו. לִפְנים ממנו ענן גדול, כנגד בוהו. לפנים ממנו, ואש מתלקחת, כנגד חושך. לפנים ממנו, ונוגה לו סביב, כנגד ורוח אלקים.

79. ומתוכה כעֵין החשמל. לפנים מהכול. וכנגדו כתוב, מרחפת על פני המים, רוח עליון מאמא עילאה, בינה, המרחפת על הכול. ויעקב התם, המוח של האגוז. והקב"ה ימצאהו בארץ מִדבר. ואח"כ עשה הקב"ה כל אלו הקליפות שלהם, שיהיו כולם משועבדים לו.