54. בא רבי שמעון ונישק ידיו של משה. אמר, ודאי אתה בן מעולם אצילות, בצורת הבן הבכור שלו, ת"ת, בן או"א עילאין, שאצילות שלו הוא בלי הפסק. לא קדם לך בן אחר, לא במחשבה ולא בדיבור ולא במעשה. אמר משה, ואתה והחברים וראשי בעלי הישיבות, המזומנים כאן עימי, הם בלי הפסק כלל, ובלי תערובת מס"א, בבחינת עולם האצילות. נישקו כולם זה לזה, ונודעו באחווה, ובכו.
55. פתח רבי שמעון ואמר, עכ"ז הבן הבכור, משה, חייבים כל אחיו בכבודו, כי כתוב, כבד את אביך. אֶת, הוא לרבות אחיך הגדול, שאתה מחויב בכבודו. ואפילו מכל הבחינות, כבר מפורש עליך בתורה שהכתוב, בְּשַׁגַם, זה הבל. שמשה היה נשמת הבל. ולא היה לאדה"ר בן ראשון לפניו. כי קין היה מצד הנחש, והבל היה מצד אדם. בשגם זה משה, כי בשגם אותיות משה, בן המלך בכל מקום. אתה בכור מצד עה"ח טו"ר, אתה הוא טוב, כמ"ש, ויַרְא אלקים את האור כי טוב. וכן, ותֵרֶא אותו כי טוב הוא. פירוש, המלאך מט"ט נקרא עה"ח טו"ר. ומשה הוא בחינת הטוב שלו.
56. ומשם קרא לך הקב"ה, עבד נאמן. כי עבד הוא מצד מט"ט. אח"כ עלית להיות מלך. כמ"ש, ויהי בישׁוּרוּן מלך. ואח"כ בן בית למעלה. מלך, היית מצד המלכות דבריאה, בן בית מצד הבינה דבריאה. ועתה אתה מלך מצד האילן, המלכות דאצילות. בן בית מצד י"ה, ת"ת דאצילות, אשרי חלקך. ומי גרם לך זה? משום השתדלותך בתורה ובמצווה, לייחד הקב"ה ושכינתו, להביא המלך על מקומו, ועל צבאיו למעלה ועל ישראל למטה.
57. ומשום זה יורשים כולם ממנו נשמות דאצילות, ונקראים בנים שלו, משם הוי"ה דאצילות, שאין שם פירוד וקיצוץ. ובתחילה נאמר בהם, שהם בנים להקב"ה ולשכינתו, מצד הוי"ה שבעולם הבריאה, כמ"ש בו, כל הנקרא בשׁמי ולכבודי בְּרָאתיו, יצרתיו אף עשיתיו. בראתיו, מצד הוי"ה שבבריאה. יצרתיו, מצד יצירה. אף עשיתיו, מצד העשיה. ועתה נעשו בנים של הוי"ה דאצילות.