האידרא זוטא קדישא
איך נאצל ז"א מאו"א
115. המאור הוציא זיקים וניצוצים ל-320 צדדים. ואלו הניצוצים נקראים עולמות עליונים, ומתו מיד. ואח"כ יצא עתיקא קדישא לאומנותו, ונתקן בזכר ונוקבא. ואלו הניצוצים שנכבו ומתו, הנה עתה מתקיים הכול. כי מהנר הקשה יצא ניצוץ, הפטיש החזק, שהיכה והוציא ניצוצים שנכבו בעולמות הראשונים, ומתערב באוויר הטהור ומתבשמים זה בזה.
שמונה מלכים, דעת חג"ת נהי"מ, מלכו בנקודים. וכל מלך היה כולל ע"ס אשר בכל ספירה ד' בחינות חו"ב תו"מ, שכל מלך כלול מארבעים בחינות. ושמונה פעמים ארבעים הרי ש"כ (320) בחינות, שעם מיתת המלכים נשברו כל אלו ש"כ ניצוצות שבהם והתפזרו לכל צד.
המאור הוציא זיקים וניצוצים ל-320 צדדים. ואח"כ יצא עתיקא קדישא לאומנותו, ונתקן בזכר ונוקבא, שהשמאל נעשה נוקבא לימין, שהוא זכר, ודינים שבשמאל נמתקו בחסד שבימין.
מהנר הקשה, מדינים דשמאל שבנוקבא, אמא, יצא הניצוץ, הפטיש החזק, שהיכה והוציא ניצוצין של העולמות הראשונים, הדינים דחכמה דשמאל, שגרמו לשבירת הכלים, מחמת שנמשכו מלמעלה למטה. והניצוץ שיצא מאמא מתערב בחסדים דאבא, אוירא דכיא, הזכר, והתבשמו זה בזה.
כי אחר שהחכמה דשמאל, הנוקבא, נכללת ומתערבת בחסדים דימין, הזכר, הרי היא נמצאת בכל השלמות, כי אז החסדים מאירים מלמעלה למטה, והחכמה מאירה מלמטה למעלה, שזהו כל המבוקש.
116. עתה מבוארת יציאת ז"א מאו"א. כשהתחבר אבא באמא, זכר בנוקבא, שמהרוח הגנוז בעתיק יומין נגנז באבא אותו האויר הטהור, חסדים, וכלל את הניצוץ היוצא מהנר הקשה הגנוז בבטן אמא, הדינים דחכמה דשמאל שבאמא. וכשהתחברו שניהם ונכללו זה בזה, שחכמה דאמא נכללה בחסדים דאבא, וכן להיפך, יצאה גולגולת אחת חזקה, הראש דז"א, והתפשטה בצדדיו. כמו עתיקא קדישא, ששלושה ראשים נמצאו באחד, רדל"א כתרא חו"ס.
התיקון הוא התכללות הדינים דשמאל בחסדים דימין. מזיווג זה יצאה גולגולת ז"א בג' מוחין חב"ד. וחיבור או"א הוא ע"י המ"ן דמסך דחיריק, שמעלה ז"א, שלולא הגורם הזה אין השמאל מתחבר עם הימין. וכשהתחברו שניהם ונכללו זה בזה, ע"י ז"א, שנעשה לקו אמצעי ביניהם, אז יצאו מכתר ג' קווים חב"ד באו"א, ואז יצאה גולגולת אחת חזקה, כי אז נאצל חב"ד דז"א, ראש ז"א.
כיוון שז"א גרם ג' מוחין חב"ד באו"א, זכה גם הוא באותם ג' מוחין חב"ד, שהתפשט לג' צדדים, ימין שמאל ואמצע, חב"ד שבראש דז"א.
ויש הפרש בין ג' ראשים דעתיקא, ששׁם קו אמצעי למעלה, רדל"א, וכאן קו אמצעי מלמטה, ז"א. כי בג' ראשים דעתיקא, גלגלתא מימין, חו"ס משמאל, רדל"א עליהם באמצע, אין דינים, אלא כל שנתקן שם היה כדי להאיר שייצא כך למטה. ולפיכך נעשית התכללות ימין ושמאל שם ע"י העליון, רדל"א, שכתר נחשב לקו אמצעי, וחו"ב שמתחתיו ימין ושמאל.
משא"כ בשערות ראש ודיקנא, ששם כבר יצאו הדינים, לא יכלו ימין ושמאל להתאחד ולהתכלל זה בזה, אלא ע"י כוח המסך דחיריק שבקו האמצעי העולה מלמטה, שעל ידו נכנע השמאל והתייחד עם הימין. וכוח העליון אינו מספיק להתכללות ימין ושמאל, ומטעם זה זכה ז"א לכל ג' מוחין דאו"א, משום שהוא היה הגורם ליציאתם, שלולא המ"ן שלו ממסך דחיריק לא נכללו ימין ושמאל באו"א. ומשום ששלושה יוצאים מאחד, אחד זוכה בשלושתם.