יהי שם ה' מבורך

141. יהי שם ה' מבורך. מבורך הוא, שהתחלתו קשה וסופו רך. כי מבורך אותיות מ"ב ור"ך.

מ"ב, קשה, דין, כעין רה"ש. מ"ב, כי במ"ב (42) אותיות נברא העולם, בל"ב (32) אלקים ועשרה מאמרות, שהם מ"ב. וכן יש מ"ב אותיות מן הב' של בראשית עד הב' של המילה, ובוהו, וע"כ נברא בדין. כל ההתחלות קשות והסוף שלהם רך. כי ברה"ש, מ"ב, בדין קשה, ביום שמיני עצרת רך בשמחה.

הנוקבא כולה נבנתה מקו שמאל, וכל תיקונה הוא להיכלל בחסדים שבימין. וע"כ בראש הנוקבא שהוא מ"ב, עוד לא נכלל השמאל בימין. וע"כ היא קשה, שיש בה דינים דשמאל בלי ימין.

ר"ך, סוֹפה דנוקבא כבר נכללה כולה בחסדים, ביום שמיני עצרת, ואז הוא רך בשמחה. כמ"ש, יהי שם ה' מבורך. ששם ה', שהיא הנוקבא, הנקראת שם, תהיה מ"ב ר"ך. מ"ב מורה על ראש הנוקבא, שהוא רה"ש, שאז הוא קשה. רך, מורה על שמיני עצרת.

142. מה בין דין עליון, קו שמאל מבינה, יצחק, אור זכר, לדין של הנוקבא? דין עליון שבזכר, המאיר מלמעלה למטה, ההתחלה והסוף קשים, ואין מי שיוכל לעמוד בדינים ההם. וכל מה שהולך ונמשך הוא מתחזק. ואחר שהתחיל, אינו עוזב אותו, עד שאוכל ומכלה הכול ולא נשאר כלום.

אבל דין האחר שלמטה, שבמלכות, שהיא אור נקבה, המאירה מלמטה למעלה, ההתחלה קשה, ברה"ש, וכל מה שהולך ומתפשט הוא נחלש, עד שמאיר המוחין דפנים בשמיני עצרת. וזה דומה לנקבה, שכוחה חלש.

143. מתי מתעורר הדין של מעלה מזכר, לשרות על העולם? ביום המבול. וע"כ לא נשאר אז כלום בעולם חוץ מהתיבה של נוח, כעין התיבה העליונה, המלכות, הסובלת לאותו כוח הדין שהיא אש סובל אש.

ואם לא שהכין לו הקב"ה התיבה, ונמצא ברחמים על העולם, היה אובד כל העולם. כמ"ש, הוי"ה למבול יָשב, ששֵם הוי"ה הוא רחמים. וע"כ, מאז והלאה אין שורה הדין של מעלה על העולם, כי העולם לא היה יכול לסבול אותו אפילו רגע אחד.