שני משׁיחים

[ב' משיחין]

475. בשבעים קולות האיילה, השכינה, מכניסה ראשה בין ברכיה. ראשה, זה צדיק יסוד עולם. בין ברכיה, נו"ה, ונשבע לה בצדיק, לגאול את בניה בבוקר, שהוא אריה, חסד. בוקר, ימינו של אברהם, חסד, משיח בן דוד, היוצא מיהודה, שכתוב בו, גור אריה יהודה. לכן כתוב, חי ה' שִכבי עד הבוקר. עד שיופיע משיח בן דוד, אריה, בוקר, אור החסד.

476. ובה, כמ"ש, מוליך לימין משה זרוֹע תפארתו. משום שת"ת, מדרגת משה, הוא גוף, הכולל ו"ס חג"ת נה"י, וחסד הוא זרוע ימינוֹ. משה נקשר בשם ע"ב, חסד, מדרגת אברהם, שע"ב (72) עולה בחשבון ד"פ ח"י (18), ח"י עולה בחשבון ג"פ ו', וו"ו, שהן ראשי תיבות מג' הפסוקים, וייסע ויבוא ויֵט, שהוא השם ע"ב שיש בג' ענפי אבות, חג"ת.

כי וייסע הוא חסד, ויבוא גבורה, ויט ת"ת. הם ג"פ ח"י שנקשרו בש' של מש"ה. שיש בה ג' ענפים, ג' פנים, אריה שור נשר. כי כתוב בהם, ופני אריה אל הימין לארבעתם, ופני שור מהשמאל לארבעתן, ופני נשר לארבעתן, שהם חג"ת.

מ"ה של מש"ה. שכתוב, ודמות פניהם פני אדם, שהוא מלכות. כי אדם בגי' מ"ה (45). והוא ח"י הרביעי, חי ה' שכבי עד הבוקר. שע"י אור הבוקר, יושלם ח"י הרביעי, מלכות. ויושלם השם ע"ב, הכולל ד"פ ח"י שבד' פנים של המרכבה, המרומזים בש' של משה ובמ"ה של משה.

477. זרוע השמאל, גבורה, שלומדים בו, שמאל דוחה וימין מקרבת. שאע"פ שהקדים זמן הגאולה לחודש תשרי, אמנם כיוון שתשרי הוא שמאל לחודשים, תידחה הגאולה, כדי שלא ימות משׁיח בן אפריים בדינים של השמאל. כי משיח בן אפריים הוא גלגול של ירבעם, שיש קטרוגים עליו, מחמת שחטא והחטיא את הרבים.

וע"כ דוחה מתשרי, שהוא שמאל, עד שיתקרב הימין, שהוא פסח, זרוע ימין, חסד. ואז ייגאלו, לקיים הכתוב, כימי צאתך מארץ מצרים אַראֶנו נפלאות. שבניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. ובחסד עליון ריחמתיך אמר גואלך ה'.

478. ואח"כ נוטלים כולם מגבורה, שממנו משיח בן אפריים, שבא לקבל נקמה משונאיו. כי כך צריכים תחילה לנקות התבואה, שהוא ישראל, בימין. ואח"כ לשרוף הקש, בשמאל. כמ"ש, והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לְקַש ודָלקוּ בהם ואכָלוּם. ואסיפת התבואה היא בעמוד האמצעי, שבו כתוב, וייאסף. נאסף לבית, לשכינה.

479. אבל במדרגת משיח בן יוסף כתוב, עתה יְלַחכוּ הקָהל את כל סביבותינו כלְחוֹך השור את יֶרק השׂדה, כלומר משיח בן יוסף שנקרא שור. שעליהם כתוב, בפְרוֹח רשעים כמו עשב. מפסח עד תשרי תהיה הגאולה, שנקראת עַד. ומשם ואילך תהיה השמדה שלהם. עד שמגיע לתשרי, שהוא שור, בו יתקיים הכתוב, כלחוך השור.

480. והסמיכה של ישראל בזמן הגלות היא בימין, אריה, חסד. אבל הקימה שלהם, הגאולה, היא בגוף האילן, ז"א. וזהו שלומדים, כל הכורע כורע בבָרוך, שהוא צדיק, יסוד, שכתוב ביוסף הצדיק, והנה תסוּבֶּינה אלומותיכם ותשתחווינה לאלומתי.

וזהו, חי ה' שכבי עד הבוקר. שלהיותם בחינת כריעה ושכיבה, צריכים לסמיכה בחסדים מהיסוד. וכל הזוקף זוקף בשֵׁם, במדרגת משה למעלה, דעת, ומשה למטה, ת"ת. בו יקומו כל ישראל כאיברי הגוף, שכולם זקופים בו, בעת שהוא בעמידה. ובזה, כל הזוקף זוקף בשם, שעליו כתוב, ואֵדָעֲך בשֵׁם.

481. משיח בן דוד, אריה, חסד, יהיה מימינוֹ של משה. משיח בן יוסף, שור, גבורה, משמאלו. והם ג' קווים. מימין אברהם, חסד. משמאל יצחק, גבורה. משה נשר, ת"ת, באמצע. שלשלת שלהם, ג' הקווים המכונים שלשלת, היא מצד יעקב, שהם ג' קווים הכלולים ביעקב, ת"ת. והם ש' של משה, הרומזים על ג' קווים הכלולים במשה, קו האמצעי, דעת.

קדוּשה לךָ ישַׁלֵשׁוּ, שפירושו, שכל קו כלול משלושתם. שמצד אריה, חסד, יש ג' פנים של האבות חג"ת, שלושתם נקראים אריות. בָּקָר, מג' פנים הכלולים בשמאל, שלושתם נקראים פרים מנגחים. וג' פנים הכלולים בעמוד האמצעי, משה ויעקב, נקראים נשרים. ועליהם כתוב, ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואביא אתכם אליי.

נמצא שג' קווים הם תשעה, שכל אחד כלול משלושה. והעשירי או הרביעי לג' קווים הכוללים, הוא אדם, שהוא מ"ה בשמו של מש"ה, הרוכב על ג' חיות, אריה שור נשר. שהם ג' ענפי ש' שבשמו של מש"ה.

482. וכתוב בישראל, ויִרדוּ בדגת הים, כלומר הממונים שביָם שהם מצד הנחש, השׂר של מצרים, שהתפשט בגלות האחרונה מיָם עד ים. ובעוף השמיים, כלומר עֵרב רַע, מעמלקים, נפילים, תערובת של כל האומות בגלות האחרונה, בכל צד, בין בישראל, בין בישמעאל, בין בעשיו. ובבהמה, אלו הם בני עשיו, שממשלתם בכל הארץ.

483. ויתקיים במשיח הכתוב, ויֵירְד מיָם עד ים, ומנהר עד אפסֵי ארץ. וכך בב' משיחים, וכך בישראל. והכול בזכות מ"ה של מש"ה, פני אדם. ויבואו, דגל של משיח בן דוד, מיהודה, שאריה רשום עליו, והדגל של משיח בן יוסף, אשר שור רשום עליו, והדגל של שִׁילֹה, שהוא משה, שבגי' שילה (345). אריה לימין, שור לשמאל, נשר באמצע. כי משה נשר, קו האמצעי, הכולל ימין ושמאל. ואדם על כולם, שבכל אחד מג' פנים כלול בו אדם.

ד' פנים לכל אחד מג' חיות, ד' שבטים, שבכל אחד מהם ג' חיות, אריה שור נשר, שהם י"ב (12). ולפני אדם, ששמו מ"ה, שאדם בגי' מ"ה, יהיו בני משה, שיתקיים במשה הכתוב, ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנוּ. אז, כמ"ש, מ"ה שהיה הוא שיהיה. משה שהיה גואל במצרים, הוא שיהיה גואל לעתיד. וכתוב, ואשר להיות כבר היה, שב' משיחים, בן יוסף ובן דוד, כבר היו, כי כבר היה יוסף וכבר היה דוד.

484. והאלקים יבקש את נרדף, כלומר ישראל, שכתוב בהם, ואַתן צאני צאן מַרעיתי אדם אתם. שהיו נרדפים לפני העֵרב רב, הזאבים הרעים. הרי כתוב, בנימין זאב יִטְרָף, לנגדם, שטורף אותם.

ויתקיים בעת ההיא הכתוב, בבוקר יאכל עַד. עד, כי יבוא שילֹה, שהוא משה. ובוקר, בוקר של אברהם, חסד. בבוקר, בעת שיתגלה החסד הגדול, יתגלה עַד, שהוא משה. ולעֶרב יחַלק שָׁלל, ערב של יצחק, המלכות הנבנית מקו שמאל, ששם ב' המשיחים. בימינה משיח בן דוד, בשמאלה משיח בן יוסף. באחד, יאכל וישחית הממונים של אוה"ע, שזה מבית יוסף, ובאחד יחלק אותם לישראל, שהוא מבית דוד.

485. ישראל, שהם איילה, נרדפים מהרשעים, שהם אריות. ויתעורר נפתלי, שהוא איילה שלוחה הנותן אמרֵי שפֶר. יתעורר בימין שהוא אריה, משיח בן דוד, שכתוב בו, גור אריה יהודה מטֶרף בנִי עליתָ. ויחזור על אוה"ע, כָּרַע שכב עליהם לטרוף אותם. מי יְקִימֶנו, מיהו אל אחר, שבזמן ההוא יקים אותו ולא ייתן לו לטרוף אותם. או אומה ולשון, שיוכלו להקים אותו מלטרוף אותם.

486. וישראל כיוֹנה, נרדפים מפני הנשר, שהוא מצד העופות של אוה"ע. בזמן ההוא יתעורר נשר דקדושה, ויפרוש כנפיו על ערב האומות, ועשיו וישמעאל, שהם עמלקים, וערב רע של ישראל. וטרף אותם, שלא יישאר אחד מהם, לקיים מה שכתוב בישראל, ה' בדד יַנחֶנו ואין עימו אֵל נֵכר.

487. משם והלאה אין מקבלים גֵרים, כמו שלומדים, אין מקבלים גרים לימות המשיח. ואוה"ע שיישארו, יעורר הקב"ה חיה של אדם לשלוט עליהם, לקיים בהם הכתוב, כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבֵדו. ולקיים בישראל הכתוב, ויִרְדוּ בדגת הים ובעוף השמיים ובבהמה. והכתוב, ומוראכם וחִיתכם יהיה על כל חיית הארץ.

488. ומצד התבואות, חמישה מיני לחם השבורים מכולם, בדישה ובטחינה, והם: חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל, שיפון. המשיל אותם לישראל, כמ"ש, קוֹדש ישראל לה' ראשית תבוּאתֹה. תבואתֹה, כתוב עם ה', המורה על חמישה מיני לחם. כשייצאו ישראל מהגלות, יהיו שבורים, עד שיתברר אוכל מתוך פסולת, קש, שהוא ערב רב, עד שיתבררו ויהיו ניכרים ישראל שביניהם, שכבר נבררו מתוך מוֹץ ותבן.

489. ועד שיתבררו מהם י' שבשם הוי"ה, הרומזת על מַעשֵׂר, אינו שורה על ה' דהוי"ה, הרומזת על לחם של חמישה מינים, לקיים השבועה שבכתוב, כי יד על כֵּס יה, שנשבע, שאין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שיכריתו זרעו של עמלק. ומשום זה מוץ ותבן אינם מחויבים במעשר עד שיתבררו. אחר שיתבררו ישראל, מתקבצים למקום הנקרא ירושלים, כמו החיטה, שאחר שנברר ממנה הקש והתבן, מכניסים אותה לאוצר.

כך יתקבצו ישראל, שהם תבואה, לירושלים, שבנויה על הר ה'. שכתוב בה, מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו, נקי כפיים. נקי כמו בר, תבואה, אחר שבירר האוכל מתוך הפסולת. כתוב, נַשקוּ בר, כבתחילה, שכתוב בו, יישָׁקֵני מנשיקות פּיהו. בר, פירושו בן, שבזמן ההוא שכבר יהיו נקיים מקש ומתבן, שורה שמו עליהם וקורא אותם, בנִי בכוֹרִי ישראל.

490. וכך מכל האילנות אין אילן שבור כמו גפן, בנטיעה שלו הוא שבור, שאין לו כוח לעמוד אלא שוכב על הארץ. ובענבים שלו הוא שבור, שהם נכתשים בין רגליים. וכן הזית, הזיתים שלו נכתשים.

בגלות נמשלו להם ישראל, כמ"ש, גפן ממצרים תסיע, וכן בגלות הרביעית כתוב, כי כרם ה' צבאות בית ישראל. וכעין זה משולים ישראל לזית, שכתוב, זית רענָן יְפֵה פְּרִי תוֹאר. ומשום זה כתוב, אֶשתך כגפן פורייה ביַרכְּתֵי בֵיתך, בניך כשתילי זיתים. סמוכים זה לזה, משום שישראל שבורים כמוהם בגלות.

491. ואחר שהענבים והזיתים יהיו נקיים מכל פסולת, יתקדשו לביהמ"ק, יין לנסוך על המזבח, וזיתים להדליק הנרות של המנורה. ומי שזכה לזה הוא יין שלא ניסַך לעבודה זרה, כי הערב רב הם יין שניסך לעבודה זרה. ומהם משומדים מינים אפיקורסים, משומדים לעבירות שבכל התורה כולה.

492. וישראל שכתוב בהם, ויתערבו בגויים ויִלמדו מעשיהם. ועד שיהיו דרוכים בין רגליהם בגלות, לא יתבררו מהם. ועליהם אמר דוד, למה אִירָא בימֵי רָע, עוון עקֵביי יְסוּבֵּני. ועליהם אמר שלמה, צאי לך בעקבֵי הצאן. בעקבי, אותיות ביעקב, שעליו כתוב אצל הנחש הקדמוני שפיתה את חוה, הוא יְשׁוּפךָ ראש ואתה תְשוּפֶנו עָקֵב. אחר שיצאו מהגלות נמשלים לתפוחים, ולכל הריחות הטובים, כמו ביציאת מצרים, שכתוב בהם, תחת התפוח עורַרתיךָ.