יראת חטא קודמת לחכמתו
52. לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. כל שיִראת חֶטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו, אין חכמתו מתקיימת. יראת חטאו, היא אמא עילאה, בינה, הנקראת תשובה. חכמה, היא אבא עילאה. כשמקדים אות ה' הקטנה, מלכות, שהיא מצווה, שורה עליו תורה, ז"א, ו'. וכשמקדים יראה, ה"ר, לחכמה, שורה עליו חכמה, י', ונקרא בן, בן י"ה. מכאן הכתוב, בנים אתם לה' אלקיכם.
53. זה שמי לעולם וזה זִכרי לדור דור. זה שמי, י"ה. וזה זכרי, ו"ה. שמ"י עם י"ה בגי' שס"ה (365). זכר"י עם ו"ה בגי' רמ"ח (248). וכולם בגי' תרי"ג (613), תרי"ג מצוות שניתנו לבנים קדושים, שיהיה להם חלק בשמו. כמ"ש, כי חֵלֶק ה' עַמו.
54. וכשמקדים תורה למצווה או חכמה ליראה, מתהפך השם עליו לנוקבא, למדה"ד, כעין זה הוה"י. כי השם ביושר מורה למדה"ר, ולמפרע מורה על מדה"ד. שמתהפך הכול לדין, קשים מזונותיו שבתורה כקריעת ים סוף. וכעין זה תהיה הגאולה.
אם זכו, ייצאו ברחמים, כמ"ש, בטרם יבוא חֵבֶל לה והמליטה זכר, וייצאו ברחמים. ואם לא מקדים רחמים, ייצאו בצער. וטוב שיקדים צער ודין להמשיך הרחמים, כמו שלומדים, לפי הצער השכר.
55. והיציאה של הנפש, כשנולדת לעולם, מקודם שיצאה, יש לה צער, חבלי לידה. ואחר שיצאה, היא ברחמים. כמ"ש, בבכי יבואו, ואח"כ, ובתחנונים אובילֵם. ומשום זה כתוב, ועת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע. וייצאו ברחמים.
וכמו ששלח הקב"ה את יונה, כי נוח הוא יסוד, ולא מצאה מקום לנוח, כמ"ש, ולא מצאה היונה מנוח. כך שלח לו את משה בתחילה. שלח לו, שמשום שלא מצא מקום להיסתר ממנו, ע"כ נגלה לו.
יונה זו הנשמה, שעליה הרמז, וישַׁלַח את היונה מאיתו, שהקב"ה שלח אותה לעוה"ז. ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה, שהייתה נעה ונדה בייסורים בעוה"ז. משום זה כתוב, ותָשָׁב אליו, שזכתה לתשובה. וזכתה לשוב לשורשה.
ועד"ז אמר משה לרבי שמעון, שלפיכך נגלה אליו, משום שכבר הסתיר עצמו ממנו בכל המקומות שהיה אפשר להיסתר שם. וכיוון שאין לו עוד מקום להסתיר את עצמו ממנו, ע"כ נגלה אליו.
מכל זה אנו למדים, שצריכים להקדים מלחמות וצער ודין וייסורים, מטרם שזוכים לרחמים. כי לפי הצער, השכר.
56. וכתוב בהם, וייפן כה וכה ויַרְא כי אין איש. שמשה ראה, שכולם חייבים, ולא נמצא בהם איש שיהיה זוכה לצאת מהגלות. ומשום זה מיאן ללכת לשם, ואמר, שְׁלח נא ביד תִשלח.
והרי עתה אתה כמו בזמן של יציאת מצרים. בך, עִם ישראל, יתקיים הכתוב, כימי צאתך מארץ מצרים אַראנו נפלאות. ובגלות האחרונה ישלח עימך ב' משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, שהם כנגד ב' כנפיים של היונה, השכינה.
כי אתה, בגלות הרביעית, כגוף, ואין לו כנפיים. ולא עוד אלא בתחילה היו ישראל כגוף, ואתה ואהרון כב' כנפיים של היונה, ובהם פרחו ישראל מהגלות.