ויאמר, שוֹב אשוב – ב'
159. כאשר התבשר אברהם בלידת יצחק, פֶּתח האוהל, המלכות, הייתה אומרת לו, שוב אשוב אליך כעת חיה. כתוב, ויאמר, ולא כתוב מי היה האומר, זהו פתח האוהל. אשר ויאמר סתם, הוא השכינה. ושרה שומעת מדרגת פתח האוהל, שהייתה מדברת עם אברהם, מה שלא שמעה מקודם לכן, כמ"ש, ושרה שומעת את דברי פתח האוהל, שהיה מבשר ואומר, שוֹב אשוב אליךָ.
160. כמה חביבותו של הקב"ה לאברהם, כי לא יצא ממנו יצחק מקודם שנימול. ורק אחר שנימול התבשר ביצחק, משום שהוא אז זרע קודש. ומקודם שנימול, אין הוא זרע קודש, ואז הוא כמ"ש, אשר זַרעוֹ בו למינהו, למין קדוש כמו אברהם.
161. עד שלא נימול אברהם, הזרע שלו לא היה קדוש, משום שיצא בתוך העורלה. והתדבק בעורלה למטה. אחר שנימול, יצא הזרע בתוך קדוש והתדבק בקדושה שלמעלה, והוליד למעלה והתדבק אברהם במדרגתו, חסד.
כשהוליד אברהם ליצחק יצא קדוש, והמים האלו, אברהם וחסד, הָרוּ וילדו אפֵלה. יצחק, קו שמאל, שמטרם התלבשותו בחסדים של אברהם הוא חושך. ע"י שיצא מאברהם, התלבש בחסדים שלו ונעשה אור.
162. למה קרא לו הקב"ה יצחק? ואין לומר משום שאמרה שרה צחוק עשה לי אלקים. כי נראה שעוד מטרם שיצא לעולם קרא לו הקב"ה יצחק, שעוד לא היה הטעם הזה.
163. אש, שמאל וגבורה, לקח מים, ימין וחסד. והרי מים באים מצד הגבורה, כלומר, השמאל והימין נכללו זה בזה. ואז נעשה צד השמאל בחינת יין המשמח אלקים ואנשים. ועוד, הלוויים, הנמשכים מקו שמאל, שהם משמחים לאותו שמאל בכלי זמר ותשבחות, שהם כנגד הצד הזה, שכלי זמר ותשבחות נמשכים ג"כ מצד שמאל. משום זה יצחק הוא חדווה וצחוק, משום שבא מצד שמאל והתדבק בו.
164. יצחק הוא שמחה וחדווה, כי החליף מים באש ואש במים, שמאל וימין כלולים, כי הוא שמאל, אש, הנכלל במים, ימין וחסד, שאז כל חדווה ושמחה משמאל נמשך. ומשום זה הקב"ה קרא לו יצחק עוד מטרם שיצא לעולם, והודיע לאברהם.
165. לכולם חוץ מיצחק הרשה הקב"ה לקרוא שמות. ואפילו נשים היו קוראות שמות לבניהן. אבל כאן לא נתן הקב"ה לאימו לקרוא לו שם, אלא לאברהם, כמ"ש, וקראת את שמו יצחק, אתה ולא אחר. כדי להחליף מים באש ואש במים, התכללות שמאל בימין וימין בשמאל, כדי לכלול את יצחק בצד ימין שלו.
כי אברהם השפיע לו ממידתו מידת החסד, מים וימין, וקיבל ממנו מהארת השמאל, אש, ונכללו זה בזה. וע"י ההתכללות הזו נתן לו השם יצחק. באופן שמה שאמר לו הקב"ה, וקראת את שמו יצחק, שיעשה עימו את ההתכללות, שבזה נעשה למקור השמחה והצחוק.