האידרא רבא קדישא
הסתלקות ג' החברים
353. מטרם שיצאו החברים מהאידרא, מתו רבי יוסי בן רבי יעקב, ורבי חזקיה, ורבי ייסא. וראו החברים, שהיו נושאים אותם המלאכים הקדושים בפרסא. ואמר רבי שמעון דבר, ושככו החברים. צעק ואמר, אולי נגזרה גזרה עלינו להיענש, כי נגלה על ידינו, מה שלא נגלה מיום שעמד משה על הר סיני. כמ"ש, ויהי שָׁם עִם ה' ארבעים יום וארבעים לילה. מה אני כאן, אם משום זה נענשו.
354. שמע קול, אשרי אתה רבי שמעון, ואשרי חלקך, וחלק החברים החיים עימך, כי נגלה לכם מה שלא נגלה לכל צבאות מעלה. אבל כתוב, ארור האיש לפני ה', אשר יקום ובנה את העיר הזאת, את יריחו, בבכורו יְיַסדֶנה ובצעירו יציב דְלָתיהָ. וכש"כ החברים, שברצון גדול ואמיץ התדבקו נפשותיהם בשעה ההיא, שנלקחו ע"י המלאכים. אשרי חלקם, כי מתוך השלמות הסתלקו.
יריחו, היא אחוריים של המלכות, ששם הקללה. וקילל יהושוע, שכל הבונה האחוריים שלה, ימותו כל בניו. ואם הבונה ומשלים האחוריים דמלכות הוא כך, שצריך למסור כל בניו בשבילה. וכש"כ החברים, שברצון גדול ואמיץ התדבקו נפשותיהם, שהם השלימו בניין הפנים של המלכות, ששם הברכה, לא כש"כ ששכרם רב מאוד. ואם הסתלקו, הרי כל השלמות הגיעה להם עם ההסתלקות. אשרי חלקם, שהסתלקו מחמת השלמות.
וטעם הסתלקותם, כי בסוף האידרא הגיעו למדרגת גמה"ת, שאז מתבטלת הפרסא, וכל ההבדל שמחזה ולמטה למחזה ולמעלה מתבטל. ולפיכך, אלו ג' החברים, שהיו נשמותיהם מחזה ולמטה, התבטלו ועלו למדרגה יותר גבוהה, שנעשו כמדרגת למעלה מחזה. ומתוך שמבחינת הכלל עוד לא הגיע הזמן לתיקון זה, ע"כ היו צריכים להסתלק מעוה"ז ולעלות למעלה.
וראו החברים, שהיו נושאים אותם המלאכים הקדושים בפרסא, שהסתלקו מתוך ביטול הפרסא, ונבחן שמלאכים לקחו אותם בפרסא שהסתלקה. אשרי חלקם, כי מתוך השלמות הסתלקו, כי השלמות שזכו אליה, ביטול הפרסא, שאחרים יזכו לזה רק בגמה"ת, היא שגרמה להסתלקותם.
355. בעוד שנגלו הדברים, התרגשו העליונים והתחתונים, וקול התעורר והכריז ב-250 עולמות, כי דברים עתיקים התגלו למטה. ובעוד שאלו היו מבשמים נשמותיהם באלו הדברים, יצאה נשמתם בנשיקה והתקשרה בפרסא, ולקחו אותם המלאכים העליונים, והעלו אותם למעלה.
מחזה ולמטה דז"א נבחן ל-250 עולמות: נו"ה מאתיים, וחצי ת"ת חמישים. סיבת פטירתם, היא משום שהחלק שמחזה ולמטה קיבל עם סיום האידרא כל תיקונו והתבטלה הפרסא. והתרגשו העליונים והתחתונים, שגילוי הסודות תיקן כל הפרצוף, הן מחזה ולמעלה והן מחזה ולמטה. וקול התעורר והכריז ב-250 עולמות, מחזה ולמטה, כי דברים עתיקים התגלו למטה, שמתגלים כל התיקונים השייכים למחזה ולמטה.
ואלו ג' החברים היו מבחינת מחזה ולמטה, ע"כ בעוד שהיו מבשמים נשמותיהם באלו הדברים, עם שהתיקונים של נשמותיהם הולכים ונגמרים, יצאה נשמתם בנשיקה, ונקשרו בפרסא. כי משום שנשמותיהם היו מבחינת הפרסא, ע"כ אחר שנשלמו 250 עולמות, והתבטלה הפרסא, עלו נשמותיהם למעלה ביחד עם הפרסא.
356. אמר רבי שמעון, כמה מאושר חלקם של אלו השלושה, ואשרי חלקנו לעוה"ב בזכות זה. יצא קול שני ואמר, ואתם הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם היום. קמו והלכו. בכל מקום שהיו מסתכלים, עלו ריחות. אמר רבי שמעון, משמע מזה, שהעולם מתברך בזכותנו. ופניהם של כולם היו מאירים, ובני העולם לא יכלו להסתכל בהם.
357. עשרה נכנסו באידרא, ושבעה יצאו ממנו. והיה רבי שמעון שמח, ורבי אבא עצוב. יום אחד היה רבי שמעון יושב ורבי אבא עימו. אמר רבי שמעון דבר. וראו את אלו שלושת החברים, שהיו מביאים אותם מלאכים עליונים, ומראים להם אוצרות וחדרים של מעלה, משום כבודם, והיו מכניסים אותם בהרי אפרסמון הטהור. נחה דעתו של רבי אבא.
358. מהיום ההוא לא זזו החברים מבית רבי שמעון. וכשהיה מגלה סודות, לא היו נמצאים שם אלא הם. והיה קורא להם רבי שמעון, שבעה אנו עיני ה'. כמ"ש, שבעה אלה עיני ה'. שעלינו כתוב. אמר רבי אבא, אנו שישה נרות המאירים משביעי, מבינה. אתה הוא שביעי של כולם, כי אין קיום לשישה, חג"ת נה"י, אלא משביעי, בינה. כי הכול תלוי בשביעי.
רבי יהודה היה קורא לו שבת, שכל ששת הימים מתברכים ממנו. כמ"ש, שבת לה', קודש לה'. כמו ששבת לה' קודש, אף רבי שמעון שבת לה' קודש.