האידרא זוטא קדישא
מצח דז"א
[מצחא דז"א]
131. המצח של הגולגולת הוא מצח לפקוד הרשעים על מעשיהם. וכשהמצח הזה מתגלה, מתעוררים בעלי הדין, לאלו שאינם מתביישים במעשיהם. המצח הזה אדום כשושנה. ובשעה שמתגלה מצח של עתיקא, במצח הזה, הוא חוזר להיות לבן כשלג. ואותה שעה נקראת שעת רצון לכל.
אע"פ שלא נקבעו שערות במצח ובפנים דז"א, משום ששורש השערות הוא מהדינים דנקודת החולם, שהוא עליית י' לאור ונעשה אויר, וקביעות הי' באויר היא רק בגלגלתא. עכ"ז בקטנות, מטרם שיוצאת י' מאויר, נמצאות השערות מכסות האוזניים והמצח, מפני שהאור הוא ו"ק בלי ראש. ובגדלות, כשיוצאת י' מאויר, מתפנות השערות ונגלה המצח. שאז חוזרת ומתגלה החכמה, שנעלמה מכוח כניסת הי' לאויר.
ובא"א בעת ההיא מתגלה מצח הרצון, שהמצח שלו דוחה החכמה ובוחר בחסדים, ואז נמצאים החסדים ברצון כל הרצונות. משא"כ בז"א, כשמתגלה המצח מהשערות, שי' יוצאת מאויר ובינה ותו"מ דתחתון חוזרים למדרגה, יוצא ונעשה מהם קו שמאל, ומתעוררת מחלוקת בין ימין לשמאל, כמ"ש, יעלו שמיים יירדו תהומות.
מצח לפקוד הרשעים על מעשיהם. בשעה שהמצח מתגלה, שיוצאת הי' מאויר, והשערות מתפנות מהמצח, מתעוררים בעלי הדין, לאלו שאינם מתביישים במעשיהם. שמתעוררת אז המחלוקת של ימין ושמאל, ומתגלים דינים דימין ודינים דשמאל, על כל אותם הרשעים שאינם רוצים לקבל עליהם שליטת קו האמצעי. והמצח הזה אדום כשושנה, דינים דשמאל, אדום, המענישים קשה את הרשעים, הרוצים לינוק משמאל בלי ימין.
אבל בשעה שמתגלה מצח של עתיקא, במצח הזה, שבו שליטת החסדים החשובים יותר מחכמה, להיותם בו ברצון, אז הוא חוזר להיות לבן כשלג. כי שליטת החסד דמצח הרצון דעתיקא, גוון לבן, מתגברת על הארת השמאל שבמצח ומחזירה אותו ללבן. ואותה שעה נקראת שעת רצון לכל, מפני שחסדים דמצח דעתיקא מאירים ברצון, ולא מחמת מסך וחיסרון. וע"כ לא פגה מהם מעלת החכמה, ויש בהם מעלת שניהם. ע"כ הם לרצון לכל.
132. אם זכו, הרי מצח של עתיק, מצח הרצון. ואם לא זכו, מטילים הח' בין ב' האותיות מ"צ, ונעשה הצירוף מחץ. כמ"ש, ומחץ פאתי מואב. שהרשעים משיגים ממנו עונשים.
133. מצח נקרא נצח באותיות הרצופות, שבחילוף אות באות הסמוכה מתחלפת המ' של מצח בנ', ונעשה הצירוף נצח. שזה מורה, שמאיר במצח אור הנצח דעליון, כי נה"י דעליון מתלבשים בתחתון. ואע"פ שנצח במקום אחר עולה, כי נצח דעליון מתלבש במקום חסד של התחתון, אין זו שאלה, כי יש נצחים אחרים המתפשטים בכל הגוף.
כלומר, שנצח דעליון מתלבש בכל צד הימין בתחתון, בימין דראש, ובימין דחג"ת דגוף, שהוא חסד דתחתון, ובימין דנה"י דגוף, נצח דתחתון. וע"כ יש ג' נצחים דעליון, המתלבשים בתחתון, ונצח שבימין דראש מאיר במצח של התחתון.
והטעם שהמצח נקרא נצח, הוא משום שמנצח הדינים, משום שבשבת בשעת תפילת המנחה, כדי שלא יתעוררו דינים, מגלה עתיקא קדישא את המצח שלו, וכל הדינים נכנעים ושוקטים ואינם נעשים.
134. במצח הזה תלויים כ"ד (24) בתי דין לכל אלו המחוצפים במעשיהם, כמ"ש, ואמרו איכה יָדע אל ויש דעה בעליון. הם עשרים בתי דין, וארבעה נוספו עליהם, כנגד ארבע מיתות ב"ד התחתון התלויות למעלה. ונשארו רק עשרים בתי דין למעלה. ומשום זה ב"ד של מעלה אינם מענישים עד שישלים ועולה לעשרים שנים, שהם כנגד עשרים בתי דין. והם כנגד כ"ד ספרים הכלולים בתורה.
שתי אוזניים ומצח הם חב"ד, ונמצא המצח שהוא דעת, קו האמצעי, הכולל ה"ח חג"ת נ"ה מימין וה"ג חג"ת נ"ה משמאל. ואלו ה"ג שמשמאל, יש בכל אחת מהן ד' בחינות חו"ב תו"מ, והן עשרים גבורות, המכונות עשרים בתי דין. למה נאמר שיש כ"ד בתי דין במצח? הרי אין יותר מעשרים, שהן ה"ג דשמאל, שבכל אחת ד' בחינות חו"ב תו"מ.
אלא גם המלכות, שנקראת ב"ד של מטה מצד הדין שבה, אשר ד' בחינות חו"ב תו"מ שבה, הן ד' מיתות ב"ד, גם הן כלולות ונמשכות מה"ג שבדעת, וע"כ יש עימהן כ"ד בתי דין.
כ"ד ספרים, אשר בתנ"ך, הם ז"א ומלכות. כי התורה היא חג"ת דז"א, ונביאים הם נה"י דז"א, וכתובים הם מלכות. בז"א יש י"ב (12) צירופים, שהם ג' קווים, שבכל אחד חו"ג תו"מ. ועד"ז י"ב בחינות במלכות, שהן ג' קווים, שבכל אחד חו"ג תו"מ. והן כלולות זה מזה, ויש כ"ד בחינות בז"א, וכ"ד בחינות במלכות. הם כנגד כ"ד ספרים שבז"א ובמלכות, י"ב דז"א וי"ב דמלכות, הכלולים בתורה, שהוא ז"א.
אלו כ"ד בחינות יוצאות מקו האמצעי, שנקרא תורה, שהוא שופט, אשר הימין יאיר מלמעלה למטה, והשמאל מלמטה למעלה. והוא מעניש בדינים דמסך דחיריק את כל הרשעים, הרוצים להמשיך חכמה משמאל מלמעלה למטה. ולפיכך נבחנות כ"ד הבחינות, היוצאות מג' קווים בז"א ובמלכות, בשם כ"ד בתי דין.
במצח הזה תלויים כ"ד בתי דין לכל אלו המחוצפים במעשיהם. שהמצח, הדעת, ז"א, מעניש אותם. כי הרשעים המחוצפים אינם חפצים להידבק בדרכי קו האמצעי, דעת שבמצח, ואומרים, איכה ידע אל ויש דעה בעליון. ולפי שהם מחציפים פניהם לחלוק על הכרעת הדעת, ע"כ נענשים קשה מכ"ד בתי דין שבדעת.