ויגווע וייאסף אל עמיו
805. ויאסוף רגליו אל המיטה. משום שישב במקום החיים, שהיה מרכבה לז"א, עה"ח. וע"כ כשרצה יעקב להסתלק מן העולם, הוריד רגליו אל המיטה, הנוקבא. ונאסף והסתלק מן העולם, שעלה למ"ן ונכלל בזיווג דזו"ן. כמ"ש, ויגווע וייאסף אל עמיו. ולא כתוב בו מיתה. כי עלה ונכלל בחיים העליונים.
806. אמר דוד, נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. למה לא נכסף לבית ה', אלא לחצרות ה'? יש מדורים תחתונים בבי"ע, ויש מדורים עליונים באצילות. בעליונים, אין הנשמות שורות. כי הנשמות שורות בבי"ע. המדורים אלו הם הבתים הפנימיים שבאצילות, ובתים חיצוניים שבבי"ע. החיצוניים שבבי"ע נקראים חצרות ה', משום שנמצאים באהבה ובתשוקה אל הנוקבא.
ולפיכך אמר דוד, נכספה לחצרות ה'. כי אין אחיזה לנשמות יותר מבבי"ע, הנקראים חצרות ה'. אלא בשעה שבי"ע עולים לאצילות, עולים עימהם גם נשמות הצדיקים. כשהנשמה עולה, מתעוררים כל צבאות בי"ע ועולים אל הנוקבא, כי הנוקבא מתאחדת ע"י עלייתם אליה, בתשוקה שלמה לז"א, ונקשרת בו.
807. יעקב לא מת. וע"כ לא נאמר בו מוות, אלא, ויגווע וייאסף אל עמיו. ויאסוף רגליו אל המיטה, הנוקבא, כמו שנאסף השמש, שהוא יעקב, אל הלבנה, הנוקבא, שהשמש לא מת אלא נאסף מן העולם והולך אל הלבנה. כמו בערב אין אור השמש מסתלק מן העולם, אלא נותן אורו אח"כ בלבנה, כך יעקב כשהסתלק, עלה למ"ן לזו"ן, והאיר בנוקבא דז"א, ואורו לא מתבטל, וע"כ נבחן שלא מת.
808. בשעה שנאסף יעקב, האירה הלבנה, ותשוקת שמש העליון, ז"א, התעוררה אליה. משום שכאשר עולה השמש, יעקב, התעורר שמש אחר, ז"א, ומתדבקים ז"א בנוקבא, והלבנה, הנוקבא, האירה מז"א.
809. העליון, עולם הזכר, בינה, נקשר בתחתון, עולם הנקבה, הנוקבא דז"א. והתחתון נקשר בעליון. ע"י עליית יעקב למ"ן בעת פטירתו, התקשרו הבינה ונוקבא, שזו"ן עלו לאו"א, ואז נעשה זיווג הגדול להוליד נשמות.
810. ב' עולמות הם, כמ"ש, מן העולם ועד העולם, בינה ונוקבא. ואע"פ שהן ב' נקבות, אחת, בינה, מיתקנת בזכר, הנחשבת בגדלותה כזכר. ואחת בנוקבא, הנוקבא דז"א. זו נקראת שבע, בינה. וזו נקראת בת שבע, הנוקבא. זו אם וזו אם.
אֵם הבנים, בינה. כמ"ש, צְאֶנה ורְאֶינה בנות ציון במלך ש_מה, בעטרה שעיטרה לו אימו. במלך שלמה, במלך שכל השלום שלו, ז"א, שאימו, בינה, אם הבנים.
אֵם ש_מה, הנוקבא. כמ"ש, בת שבע אם שלמה, הנוקבא, כי כאן לא כתוב המלך שלמה.
811. וכתוב, ותֵרֶב חכמת שלמה. חכמת שלמה היא אם שלמה, הנוקבא, כמ"ש, דִברי למוּאל מלך משׂא, אשר ייסְרַתוּ אימו. דברי למואל מלך, הם דברים שנאמרו אֶל אֵל, מלך, שכתוב בו, ואל זועם בכל יום. וכן, ואל שד"י, הנוקבא.
812. למואל, פירושו, אֶל אֵל. למואל מלך, בת שבע, הנוקבא. משׂא, אשר ייסרתו אימו, כשהתגלה עליו בגבעון בחלום הלילה.
813. יעקב נאסף אל הלבנה, הנוקבא, שעלה למ"ן לזו"ן בעת פטירתו. ועשה בה פירות, שגרם זיווג זו"ן בגדלות להולדת נשמות, הנקראות פירות דזו"ן. ואין לך דור בעולם, שאין בו הפירות של יעקב, כלומר, הנשמות הגדולות, הנולדות מזיווג זו"ן דגדלות, שגרם יעקב בעלותו למ"ן, משום שהוא עורר התעוררות עליון לזיווג זו"ן, כמ"ש, ויאסוף רגליו אל המיטה, שהוא ודאי מיטתו של יעקב, הנוקבא.
814. אשרי חלקו של יעקב, שנשלם למעלה ולמטה, כמ"ש, ואתה אל תירא עבדי יעקב, כי איתך אני. כי איתי אתה, לא נאמר, אלא, כי איתך אני. שנשלם גם למטה להשראת השכינה.