[רזא דאחד]
189. בק"ש, שהאדם צריך לייחד אדונו ולקשור קשרי האמונה ברצון הלב. וכשמגיע למילה אחד, הוא צריך לכוון בא' של אחד, הסתום ועתיק מכל, ספירת הכתר דז"א. ובח' של אחד יכוון בשמונה מדרגות עליונות, שהן מחכמה עליונה עד צדיק, יסוד. ובד' הגדולה של אחד יכוון בהתדבקות כנ"י, המלכות, חלקו של דוד, הנקרא עני ואביון בשעה שהמלכות אינה דבוקה בז"א. שהיא מתדבקת עתה באלו המדרגות העליונות, הרמוזות בא"ח של אחד, שהן מכתר עד היסוד דז"א, אז המלכות גדולה, שעל זה רומזת הד' הגדולה שבאחד.
והעולם כולו יונק ממנה, והם השדיים, שהם כמִגְדלות, מפני שכל העולם יונק מהם, שהשכינה אומרת, אני חוֹמה ושָׁדיי כמגדלות, אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום.
190. כנ"י, המלכות, כשהיא בגלות עם בניה בין אוה"ע, היא נקראת קטנה. כמ"ש, אחות לנו קטנה. וכשישראל מתדבקים בתורה והולכים בדרך האמת, אז התמלאה המלכות עם שפע, ושלום, יסוד, התחבר במלכות, אז היא משיבה ואומרת, אני חומה ושדיי כמגדלות, שהם גדולים ומלאי שפע בשביל העולם. בעת ההיא שמתחברים עימי א"ז ושלו"ם.
ומפרש הזוהר: א' של א"ז, עתיקא קדישא מכל, כתר. ז' של א"ז, שבע מדרגות מחכמה עד הוד. ושלו"ם, נקרא צדיק, יסוד. כיוון שאלו המדרגות מתחברות עימי, אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום.
העיניים הן שבע מדרגות, ז"ת דחכמה, הנקראות עיני ה', פני ה'. ואז שלום לעולם, וחסד דעתיקא שורה במקום זכר ונוקבא, ז"א ומלכות.
ומשום זה ציווה משה בתורה, ואמר, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, לקשר כל קשרי האמונה.