מוֹקדה על המזבח כל הלילה

1. זאת תורת העולָה, היא העולה על מוֹקְדה על המזבח כל הלילה. פסוק זה בכנ"י, שהיא עולה ומתחברת במלך הקדוש בזיווג שלם.

2. היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה. כיוון שבא הלילה והשערים סתומים, דינים תחתונים מתעוררים בעולם, והולכים ומשוטטים חמורים, ואתונות, וכלבים.

האשמורת הראשונה, חמור נוער. וכלבים ואתונות אינם משוטטים ואינם הולכים, אלא בהם עושים כשפים לבני אדם. כגון בלעם, שרכב על אתונו. אז ישנים כל בני העולם, והמזבח התחתון שמבחוץ, מלכות בעת שמלאה בדינים, שורף.

3. בחצות לילה מתעורר רוח צפון, ומהמזבח התחתון, ממלכות, יוצאת שלהבת אש, והשערים נפתחים, ודינים תחתונים, דינים דנוקבא, מתקבצים בנקביהם. ואותה שלהבת הולכת ומשוטטת, ושערי גן עדן נפתחים. עד שהשלהבת ההיא מגיעה ומתחלקת לכמה צדדי העולם, ונכנסת תחת כנפי התרנגול, וקורא.

4. אז הקב"ה נמצא בין הצדיקים, וכנ"י משבחת אל הקב"ה, עד שבא הבוקר. כיוון שבא הבוקר, נמצאים מסַפרים זה עם זה כאחד. שזו האשמורת השלישית, אישה מספרת עם בעלה. ויש לה מנוחה בבעלה.

כמ"ש, על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר. שכל הלילה שורפת בדינים שלה. עד הבוקר, כי בבוקר הדינים והלהבות שוקטים. ואז מתעורר אברהם, חסד, בעולם. והוא נחת לכל.