ויֶעְתַר יצחק

19. ויֶעְתַר יצחק לה' לנוכח אשתו. שהקריב קורבן והתפלל עליה. כתוב, ויעתר יצחק. וכתוב, וייעתר לו ה'. ויעתר, הוא קורבן, וייעתר לו ה', הוא ג"כ קורבן, כלומר, שיָצא אש של מעלה כנגד האש של מטה. כי צריכים שתי אִשות לאכילת הקורבן, אש של גבוה, ואש של הדיוט. וע"כ, ויעתר יצחק, הוא על אש של מטה. וייעתר לו ה', הוא על אש של מעלה.

20. ויעתר יצחק, שהתפלל תפילתו וחתר חתירה למעלה אל המזל המשפיע בנים. כי במקום ההוא, במזל, דיקנא דא"א, תלויים לידות בנים. כמ"ש, ותתפלל על ה', הוי"ה, ז"א. על ה', הוא דיקנא דא"א, המקיף לז"א, שנקרא מזל. ואז, וייעתר לו ה'. אל תקרא, וייעתר לו, אלא, ויחתור לו. כי הע' מתחלפת בח', להיותן ממוצא אחד מאותיות אחה"ע. כי חתירה חתר לו הקב"ה וקיבל אותו. ואז, ותהר רבקה אשתו. שמצד המערכת לא הייתה ראויה להריון, כי הייתה עקרה מלידה, אלא בסיבת תפילתו, חתר לו חתירה, ששינה את סדר המערכת. ואז, ותהר רבקה אשתו.

21. עשרים שנה השתהה יצחק עם אשתו ולא ילדה. עד שהתפלל תפילתו. והוא משום שהקב"ה חפץ בתפילתם של צדיקים, בשעה שמבקשים מלפניו התפילה על מה שהם צריכים. מהו הטעם? כדי שיתגדל ויתווסף משחת קודש ע"י תפילת הצדיקים לכל מי שצריך. כי הצדיקים בתפילתם פותחים את הצינור העליון, ואז, אפילו אותם שאינם ראויים להיענות, נענים.

22. אברהם לא התפלל לפני הקב"ה, שייתן לו בנים, אע"פ ששרה הייתה עקרה.

אבל יצחק התפלל על אשתו, משום שהיה יודע, שהוא אינו עקר אלא אשתו. ויצחק היה יודע בחכמה, שיעקב עתיד לצאת ממנו עם י"ב שבטים. אבל לא היה יודע, אם מאישה זו או מאחרת. וע"כ כתוב, לנוכח אשתו, ולא כתוב, לנוכח רבקה.

23. למה לא אהב יצחק את יעקב כל כך כמו את עשיו, כיוון שהיה יודע שעתיד לצאת ממנו י"ב שבטים? עכ"ז, אהב יותר את עשיו, משום שכל מין אוהב את מינו, ומין אחר מינו נמשך והולך.

24. עשיו נולד ויצא אדמוני. והוא מינו של יצחק, שהוא דין קשה של מעלה, של הקדושה. ויצא ממנו עשיו, שהוא דין קשה של מטה, שהיה ראשו בקדושה וגופו לא בקדושה, ודומה ע"כ למינו של יצחק. וכל מין הולך אחר מינו. וע"כ אהב את עשיו יותר מיעקב, כמ"ש, כי צַיִד בפיו, שהוא ראשו שהיה בקדושה.

כתוב, כי ציד בפיו. וכתוב, על כן ייאמר כנמרוד גיבור ציד לפני ה', שפירושו של ציד הוא דין קשה. אף ציד שכאן הוא דין קשה. ומשמיענו הכתוב, שאהב אותו מטעם היותו דין קשה כמוהו.