ד' רוחות מתחברים יחד בנשיקות
[ד' רוחין מתחברן כחדא בנשיקין]
175. יישָׁקֵני, פירושו דבקות האהבה רוח ברוח. כי ד' רוחות מתחברים בנשיקות ונעשו כאחד, כי זה נותן רוח מפיו לחברו, ולוקח רוח מפיו של חברו המתדבק בו. נמצא שיש לו רוח שלו ורוח של חברו, שני רוחות. ולחבֵרו גם יש שני רוחות. נמצא שבנשיקות האלו מתחברים ד' רוחות יחד.
הרוח של ז"א, אור החסדים. הרוח של המלכות, הארת החכמה. וכשמתדבקים זה בזה בנשיקות, הרוח של ז"א מתדבק במלכות והרוח של המלכות מתדבק בז"א, נמצא שז"א כלול משני רוחות, שלו ושל המלכות, חסדים וחכמה, והמלכות כלולה משני רוחות, שלה ושל ז"א, חכמה וחסדים. וכולם כלולים יחד, כמ"ש, מארבע רוחות בואי הרוח.
176. מנשיקות פיהו. מאלו הנשיקות העליונות, שהיה נושק מקודם לכן. כי מנשיקות מורה השוואה למקודם לכן. כי אהבת דודים אינה אלא מתוך הנשיקות של הרוח העליון, ז"א, לתחתון, המלכות.
אהבה סתם היא אהבת חסד, בחינת ז"א בלבד, ימין. אבל אהבת דודים, פירושה התכללות חכמה בחסדים, וזה לא יצויר אלא ע"י דבקות רוח ז"א, חסד, ברוח המלכות, חכמה. ואהבה זו נמשכת בעיקרה משמאל, שהוא הארת החכמה, הנמשכת מקו שמאל, המכונה יין.
177. כתוב, מנשיקות פיהו. פיהו, היא הזמנה לעוה"ב, בינה, שהוא מלך שכל השלום הוא שלו. כי שורש הקו האמצעי, העושה שלום בין ימין לשמאל, הוא בבינה. וכן שורש היסוד, העושה שלום בין ז"א למלכות, הוא בבינה. ע"כ כל השלום שלו. וזהו תוספת האות ה', שהתווספה על המילה פיו, הרומזת על בינה, ה"ר דהוי"ה.
משום שכל אהבת העולם התחתון, מלכות, אינה אלא להתחבר בעולם העליון, עוה"ב, בבינה. וע"כ מעורר העולם התחתון כל התשבחות לעולם העליון.
178. כי טובים דודיך מיין. כי טובים, פירושו, ההדלקה וההתנוצצות של הנרות העליונים, הספירות של ז"א. הם טובים, כי כל הנרות מיתקנים ודולקים ומאירים כראוי.
דודיך, הם הנרות הקדושים האהובים העליונים, ספירות דז"א, כולם מאירים ומתנוצצים באור ובהתנוצצות, באו"י ובאו"ח.
מיין, משִׂמחת היין הטוב העליון, הארת החכמה שבקו שמאל של הבינה. המאיר פנים, כמ"ש, חכמת אדם תאיר פניו. ונותן שמחה ללב, שהוא ל"ב (32) נתיבות החכמה. וכל העולמות, כל אחד לפי חלקו, שמחים באותה השמחה.
179. ישראל לוקחים חלקם ושמחים באותה השמחה, מהיין הטוב המאיר והזך והשוקט ועומד על שְׁמָרָיו. שהשמרים, הדינים המתגלים עם החכמה, נמצאים מתחת ליין, ואינם מתערבים לעלות בתוך היין, שהוא הארת החכמה. יתר העמים אינם מקבלים אלא מתוך השמרים שמתחת ליין, מהדינים.
180. וע"כ עתיד הקב"ה לעשות להם משתה שמרים. כי אלו השמרים הם שִׁמְרֵי היין, שכולם הם חלקם של יתר העמים. ע"כ, שמחת ישראל היא ביין השמור, היוצא מעוה"ב, מקו שמאל דבינה, שמור בענביו. ואין בהם אחיזה לדינים, שזו כל השלמות המקוּוה.