חטאו משקה מלך מצרים והאופה לאדוניהם
241. ויהי אחר הדברים האלה, חטאו משקה מלך מצרים, והאופה לאדוניהם למלך מצרים. כמה יש לבני אדם להשגיח בעבודת הקב"ה, כי כל מי שמשתדל בתורה ובעבודת הקב"ה, פחדו ואֵימתו מוטל על כל.
242. כי כשברא הקב"ה את העולם, עשה כל בריות העולם, כל אחד בצורתו כראוי לו. ואח"כ ברא את האדם בצורה עליונה. והִמשיל אותו בכוח צורה זו על כל הבריות.
וכל זמן שהאדם עומד בעולם, כל הבריות, כשנושאים ראשם ומסתכלים בצורה העליונה של האדם, כולם מפחדים אז ורועדים מפניו, כמ"ש, ומורַאכם וחִיתכם יהיה על כל חיית הארץ ועל כל עוף השמיים. והדברים נאמרים רק כשמסתכלים ורואים בו הצורה הזו, והנשמה נמצאת בו.
243. ואע"פ שאין בו הנשמה, הצדיקים, אין צורתם משתנה ממה שהיו בתחילה. וכשהאדם אינו הולך בדרכי התורה, נחלפת לו הצורה הקדושה הזו, ואז חיות השדה ועוף השמיים יכולים לשלוט עליו. כי משום שנחלפה צורתו הקדושה, נחלפה והלכה ממנו צורת אדם, וקיבל צורת שאר בעלי החי. וע"כ אין הבריות מפחדים עוד ממנו, ויכולים למשול עליו.
244. הקב"ה מחליף המעשים למעלה ולמטה, שמחליף הצורה הקדושה שלמעלה ודמות אדם שלמטה, כדי להחזיר הדברים לשורשם, כמו שהיו מטרם החטא דעצה"ד. וכדי שיימצא רצונו בכל מעשי העולם, שע"י העונשים, מיתקנים כל מעשי העולם, ואפילו הרחוקים ביותר.
דניאל, לא השתנה צורתו כשהפילו אותו בבור האריות, ומשום זה ניצל. הרי כתוב בדניאל, אלקיי שָׁלח מלאכו וסגר את פי האריות ולא חיבלוני. נשמע, שמשום שהמלאך סגר את פיהם לא נחבל, ולא משום צורתו הקדושה.
245. משום זה לא נחבל, כי אותה הצורה הקדושה של אדם צדיק, הוא מלאך ממש, שסגר פה האריות, וקשר אותם, לשמור אותו שלא יחבלו בו. ומשום זה אמר דניאל, אלקיי שלח מלאכו. אותו המלאך, שכל צורות העולם נחקקות בו, והוא הגביר את צורתו בי, ולא יכלו האריות למשול בי, וסגר את פיהם. וע"כ ודאי, ששלח מלאכו.
246. והמלאך הזה הוא אותו, שכל הצורות נחקקות בו, הנוקבא, שממנה כל הצורות שבעולם, כמ"ש, יָדין בגויים מָלא גוויות, שצורותיהם של כל הגוויות לפניו. כי כל הצורות שבעולם אינן משתנות לפניו. וע"כ צריך האדם לשמור דרכיו ושביליו, כדי שלא יחטא לפני ריבונו ויתקיים בצורת אדם.
247. יחזקאל שמר את פיו ממאכלים אסורים, כמ"ש, ולא בא בפי בשר פיגול, זכה ונקרא משום זה בן אדם. ובדניאל כתוב, ויישם דניאל על ליבו, אשר לא יתגָאַל בפַת בַּג המלך וביֵין מִשְׁתָיו. ע"כ זכה והתקיים בצורת אדם. כי כל דברי העולם, כולם מפחדים מפני צורת אדם, שהוא מושל על כולם, והוא מלך על כולם.
248. משום זה צריך האדם להישמר מעוונותיו, ולא יסטה ימין ושמאל. ועכ"ז, אע"פ ששומר את עצמו, צריך האדם לבדוק את עצמו מעוונותיו בכל יום ויום. כי כשהאדם קם ממיטתו, שני עדים עומדים לפניו, והולכים עימו כל היום.
249. רוצה האדם לקום, אלו העדים אומרים לו, בשעה שפתח עיניו, עיניך לנוכח יביטו ועפעפיך יַיְשירוּ נגדך. קם והכין את רגליו ללכת, אלו העדים אומרים לו, פַּלֵס מעגל רגלֶך וכל דרכיך ייכּוֹנו. וע"כ כשהאדם הולך, צריך בכל היום להישמר מעוונותיו.
250. בכל יום ויום כשבא הלילה, צריך להסתכל ולבדוק בכל מה שעשה כל אותו היום, כדי שישוב בתשובה עליהם, ויסתכל בהם תמיד, כדי שישוב לפני ריבונו, כמ"ש, וחטאתי נגדי תמיד, כדי שישוב עליהם.
251. בזמן שהיו ישראל בארץ הקודש, לא היה נמצא בידיהם עוון, משום שאלו הקורבנות שהיו מקריבים בכל יום, היו מכפרים עליהם. עתה שנגלו ישראל מהארץ, ואין מי שיכפר עליהם, התורה היא מכפרת עליהם, והמע"ט. משום שהשכינה עימהם בגלות. ומי שאינו מסתכל בדרכיו של הקב"ה, גורם לשכינה להשתוחח עד עפר, כמ"ש, ישפילנה ישפילה עד ארץ.
252. ומי שמשתדל בתורה ובמע"ט, גורם לכנ"י, השכינה, להרים ראשה בתוך הגלות. אשרי חלקם של המשתדלים בתורה יום ולילה.
253. גִלגל הקב"ה גלגולים בעולם, כדי להרים ראשם של הצדיקים. כי כדי שיָרים יוסף ראשו בעולם על שהיה צדיק לפניו, הרגיז את האדון על עבדיו, כמ"ש, חטאו משקה מלך מצרים והאופה לאדוניהם למלך מצרים. והכול היה כדי להרים ראש של יוסף הצדיק. ע"י החלום נשפל מאחיו, וע"י החלום התגדל על אחיו, והתגדל על כל העולם ע"י חלום פרעה.
254. ויחלמו חלום שניהם. כל החלומות הולכים אחר הפה. למה יוסף לא פתר לשניהם פתרון טוב? אלא אלו החלומות על יוסף היו. ומשום שידע הדבר בעיקרו ובשורשו, משום זה פתר להם החלום כמו שצריך, לכל אחד פתרון, כדי להחזיר דבר למקומו ולשורשו.
255. ויאמר אליהם יוסף, הלוא לאלקים פתרונים ספרו נא לי. אמר כן, כי כן צריכים לפתור החלום, לתלות הפתרון בהקב"ה. כי שם הוא קיום הכול ובו נמצא הפתרון.
256. מדרגת החלום היא למטה, והיא המדרגה השישית לנבואה, משום, שממקום שהנבואה שורה, עד מדרגת החלום, הן שש מדרגות. והפתרון עולה ממדרגת החלום למדרגה אחרת. החלום הוא מדרגה שלמטה, בגבריאל, והפתרון עומד עליו, כי הפתרון תלוי בדיבור, הנוקבא. וע"כ בדיבור תלוי הדבר, כמ"ש, הלוא לאלקים פתרונים, הנוקבא הנקראת אלקים.