נודע בשערים בעלה

151. כתוב, נודע בשערים בעלה. הקב"ה מתעלה בכבודו, כי הוא גנוז וסתום בהעלאה גדולה. אין בעולם, ולא היה מיום שנברא העולם מי שיוכל לעמוד על החכמה שלו. וע"כ לא יוכל מי לעמוד על חכמתו.

152. משום שהוא גנוז וסתום ונעלה למעלה למעלה. וכל העליונים והתחתונים אינם יכולים להשיגו, עד שכולם אומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו.

התחתונים אומרים שהשכינה היא למעלה, כמ"ש, על השמיים כבודו. והעליונים אומרים, שהשכינה היא למטה, כמ"ש, על כל הארץ כבודך. עד שכל העליונים והתחתונים אומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו, משום שלא נודע ולא היה מי שיכול לעמוד בו. ואיך כתוב, נודע בשערים בעלה?

153. אלא נודע בשערים בעלה, זהו הקב"ה, שנודע ומושג לפי מה שכל אחד משער בליבו כפי שיוכל להשיג ברוח החכמה, ולפי מה שמשער בליבו כך נודע בליבו. ומשום זה כתוב, נודע בשערים, באלו השיעורים שכל אחד משער בליבו. אבל שיהיה נודע כראוי, אין מי שיוכל להשיג ולדעת אותו.

154. נודע בשערים בעלה. מהו שערים? כמ"ש, שׂאו שערים ראשיכם. ומכוח אלו השערים שהם מדרגות עליונות, בכוחם נודע הקב"ה, ואם לא היו אלו השערים לא היו יכולים להשיג בו.

155. אין מי שיוכל לדעת נשמתו של אדם, אלא מכוח אלו איברי הגוף ואלו המדרגות של איברי הגוף המגלות פעולות הנשמה. משום זה הנשמה נודעת ואינה נודעת, נודעת ע"י איברי הגוף, ואינה נודעת ממהותה עצמה. כך הקב"ה נודע ואינו נודע, משום שהוא נשמה לנשמה רוח לרוח, גנוז ונעלם מכל.

אבל לזוכה באלו השערים, המדרגות העליונות, שהם פתחים לנשמה, נודע לו הקב"ה. ונמצא שנודע ע"י המדרגות העליונות שהן פעולותיו, ואינו נודע מצד מהותו עצמו.

156. יש פתח לפתח ומדרגה למדרגה, ומהם נודע כבודו של הקב"ה. פתח האוהל זה פתח של צדק, המלכות, כמ"ש, פִּתחו לי שערי צדק. זהו הפתח הראשון להיכנס בו בהשגה. ובפתח הזה נראים כל שאר הפתחים העליונים. מי שזכה לפתח הזה, זכה להשיג אותו ואת כל שאר הפתחים עימו, משום שכולם שורים עליו.

157. ועתה שהפתח התחתון, פתח האוהל, פתח הצדק, לא נודע, משום שישראל בגלות, כל הפתחים הסתלקו ממנו ואינם יכולים לדעת ולהשיג. אבל בזמן שייצאו ישראל מהגלות, עתידים כל המדרגות העליונות לשרות על פתח הצדק כראוי.

158. ואז יידעו העולם חכמה עליונה היקרה מה שלא ידעו מקודם לכן. כמ"ש, ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה. כולם עתידים לשרות על הפתח התחתון, שהוא פתח האוהל, המלכות. וכולם עתידים לשרות על מלך המשיח כדי לדון העולם, כמ"ש, ושפט בצדק דלים.