555. עשרה שליטים הם עשרה מיני חכמה שיש בתורה, ע"ס, בעשרה שמות חקוקים. עשרה שמות המרמזים על ע"ס, ונכללו בשם אחד של כ"ב (22) אותיות חקוקות של ברכת כוהנים, סודות של עוה"ב, באלו האורות, שאין העין שולט לראותם, ולא אפילו בתבונה לדעת ולהסתכל בעידון ההוא, וההשתוקקות שהקב"ה הוריש לצדיקים לעוה"ב, כמ"ש, עין לא ראתה אלקים זולתךָ, יעשה לִמְחכה לו.
556. שולחנו של אדם מזכה אותו לאכול על שולחן אחר בעידון שבעוה"ב, כמ"ש, כי על שולחן המלך תמיד הוא אוכל. ודוד המלך אומר, תערוך לפניי שולחן נגד צורריי. וזהו עריכת השולחן בעולם ההוא, כי אז הוא עידון וחשק, שהנשמה נהנית בעוה"ב.
557. האם יש שולחן אל הנשמות בעולם ההוא? כן. כי מזון וסיפוק העידון אוכלות הנשמות בעולם ההוא, כמו שמלאכי השרת אוכלים. האם מלאכים העליונים אוכלים? כן, וכעין אכילה שלהם אכלו ישראל במדבר, המן. והמזון ההוא הוא הטל, הנוזל ונמשך מלמעלה מעוה"ב, בינה. והוא מזון מאור שמן משחת קודש, ונשמות הצדיקים ניזונות משם בגן עדן, ונהנות שם. כי נשמות הצדיקים מתלבשות שם בגן העדן התחתון, כמו שהתלבשו בעוה"ז.
558. בשבתות ובחגים מתפשטות הנשמות מלבושיהן, ועולות לראות בכבוד אדונם ולהתעדן בעידון העליון כראוי, כמ"ש, והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפניי, אמר ה'. האם כל בשר יבוא? הלוא אינו כן, והיה לו לכתוב, כל רוח או כל נשמה. מהו, כל בשר?
אלא הקב"ה עשה לאדם בעוה"ז כעין הכבוד של כבוד העליון למעלה, החכמה של ל"ב נתיבות. כבוד עליון הוא רוח לרוח שמאיר לז"א, שנקרא רוח, ונשמה לנשמה, שמאיר לבינה, הנקראת נשמה, עד שמגיע למקום אחד למטה, הנקרא גוף, מלכות, ומכניס בו רוח אחד של מקור החיים, שנקרא כל, שהוא יסוד. כמ"ש, ויתרון ארץ בכל הוא. כל הזה הוא רוח לגוף ההוא.
559. האדם בעוה"ז הוא גוף, והרוח השולט בו הוא כעין רוח העליון, הנקרא כל, השולט על גוף שלמעלה, המלכות. והרוח הזה שבגוף האדם נקרא, כל בשר. ועל זה כתוב, יבוא כל בשר להשתחוות לפניי, אמר ה'. על העידון הזה כתוב, עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו.
560. שמחו החברים בדרך. כשהגיעו להר אחד, אמר רבי חייא למוליך החמורים, מה שמך? אמר לו, חנן. אמר לו, הקב"ה יְחוֹננך וישמע לקולך בשעה שתצטרך לו.